24 בני גבעת ברנר שעזבו את הקיבוץ ונרשמו כיורשים של בתי הוריהם, הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה כנגד הקיבוץ. באסיפת חברים סוערת שהתקיימה בסוף השבוע האחרון דיווחה ההנהלה על התביעה והשלכותיה, ואף הודיעה כי תנקוט בצעדים כנגד התובעים.

איפה הכסף? גבעת ברנר, צילום: אביב לשם

דוד זיו, חבר המושב השיתופי רגבה ואחד החתומים על כתב התביעה, טען שהנהלת הקיבוץ בלחץ מפני שהחליטה לאמץ את חלופת האגודה ולשנות את התקנון לשם כך, בניגוד להנחיות של רשות מקרקעי ישראל.

 "בנוסף להכל, הם לא רוצים לגבות מהנקלטים החדשים סכומים משמעותיים שיכסו את הגרעון האקטוארי (שמכוסה על ידי כספי השכרת 140 דירות הנפטרים, ק.ע.) - דבר אותו הצעתי במכתב ששלחתי ליעל בונה, רכזת ועדת שיוך הדירות, כבר לפני שנתיים", סיפר זיו.

"היתה ישיבה של הנהלת הקיבוץ עם נציגי היורשים בחודש יוני 2016, וגם שם לא הגענו להסכמה. לאור כל אלו, ולנוכח הסחבת משנת 2011, החלטנו להגיע לבית משפט שיפסוק בעניין".

כתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד הראל טיקטין, מגולל על פני עשרות עמודים את טענות היורשים כלפי גבעת ברנר. "עניינה של תביעה זו - התנהלות חסרת תום לב, פוגענית ונצלנית של הקיבוץ, אשר עיכב את השלמת הליך שיוך הדירות במשך למעלה מ-16 שנה ממניעים פסולים", נכתב בתביעה.

"בכך מנע מהתובעים, כולם יורשיהם של חברי הקיבוץ הזכאים לשיוך דירת מגורים על שמם (להלן היורשים), לממש את עיזבון יקיריהם שהלכו לעולמם.

"בית המשפט הנכבד מתבקש במסגרת תביעה זו לשים קץ להתנהלות צינית ופוגענית זו של הקיבוץ, שכל כולה מונעת מרצונו של הקיבוץ וחבריו להתעשר על חשבון המנוחים ויורשיהם, תוך ניצול כוחם הריבוני לרעה".

הרקע לדברים עוד בחודש ינואר 2002, אז קיבלה אסיפת הקיבוץ החלטה על היום הקובע לשיוך הדירות כחלק ממודל רחב יותר של שינוי אורחות החיים. בהתאם לכך, כל מי שהיה חבר גבעת ברנר בתאריך 13.1.2002, זכאי לשיוך דירת מגורים על שמו בהתאם להחלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל.

נמאס מהסחבת. זיו, צילום: אלבום משפחתי

בשנים שלאחר מכן פתח הקיבוץ במהלך של איתור דירות המגורים המתאימות לשיוך, ולכל בית אב הוקצתה דירה למטרת השיוך. בשנת 2016 קיבלה האסיפה הכללית החלטה הקובעת, כי מתווה השינוי ישתנה ויקודם בהתאם להחלטה המכונה "חלופת האגודה".

בהתאם למתווה זה לא ייערך חוזה חכירה בין החבר לבין רמ"י, אלא הקיבוץ הוא שירכוש במרוכז את מלוא מגרשי המגורים ויחכיר אותם לחברים בחכירת משנה.

עם קבלת ההחלטה תוקן גם סעיף 44 לתקנון, באופן הקובע כי גם לאחר השלמת הליך השיוך במתווה חלופת האגודה הקיבוץ יהיה רשאי להחזיק בכל זכויות דירות המגורים אותן יחליט להותיר בידיו.

התובעים טענו שהליך זה אפשר לקיבוץ לדחות את מסירת הזכות על הדירות לידי היורשים בעשור או יותר מכך, ובכך הפך למעשה לסוכנות נדל"ן משגשגת עם 140 דירות של נפטרים.

עוד נטען כי בגבעת ברנר הוחלט להקדיש את פירות הנכסים להבטחת זכויות החברים הפנסיונרים, תוך פגיעה בזכויות החברים שהלכו לעולמם וביורשיהם.

"בחלוף למעלה מ-16 שנה ממועד החלטת השיוך, ונוכח כוונתו הגלויה של הקיבוץ להמשיך ולהחזיק בדירות המנוחים לפחות עשור אחד נוסף, קצה נפשם של היורשים בתירוצי הקיבוץ לאי השלמת הליך השיוך והתעשרות הקיבוץ על חשבונם", נכתב בתביעה.

התובעים ביקשו הוצאת צו המחייב את הקיבוץ למסור ליורשים, החל ממועד הגשת התביעה, את דמי השכירות ו/או דמי השימוש  בגין השימוש בדירה המיועדת לשיוך.

בנוסף ביקשו צו המורה לקיבוץ כי במועד הזמנת החברים לחתום על חוזי החכירה, יהיה על הקיבוץ לאפשר גם ליורשי החברים (לרבות התובעים) לחתום על חוזי חכירה או חכירת משנה.

אבי בלין, מנהל הקהילה בגבעת ברנר, מסר בתגובה: "קיבלנו את כתב התביעה שהגישו יורשי הנפטרים ואנחנו נערכים לכתב הגנה. יש בתביעה טענות רבות וכמובן שאנחנו דוחים אותן, אבל לא נרצה להיכנס לדיון ציבורי פתוח ולגופן של ההאשמות טרם שיוגש כתב הגנה מטעמנו לבית המשפט.

"היתה כאן לאחרונה אסיפת חברים בה הצגנו את עיקרי התביעה, את דרישות התובעים ואת הסעדים שהם מבקשים. עשינו זאת כדי שהחברים לא ילכו לאיבוד בכתב התביעה המפורט הזה ויבינו במה מדובר. את הקיבוץ מייצג עורך הדין עומר כהן ממשרד עו"ד שלמה כהן ושות'".