קיבוץ בית קשת, באמצעות שלמה כהן ושות' עורכי דין, מבקש מבית המשפט המחוזי בנצרת להצהיר שאין לילדיה־יורשיה של חברה שהלכה לעולמה זכויות בדירה שהיתה בשימוש אמם המנוחה.

הזכות לגילוי ולעיון היא רחבה. בית קשת, צילום: ויקיפדיה

לטענת הקיבוץ לא יושם מהלך שיוך דירות, כך שאין לחברים זכויות בדירה, וזכות השימוש שהיתה להם אינה ניתנת להורשה.

היורשים, באמצעות עו"ד צבי סיגל, הלינו שהקיבוץ לא פעל ליישם את החלטות השיוך שקיבל, וביקשו להורות לקיבוץ לגלות להם שורה של מסמכים ונתונים.

"הזכות לגילוי ולעיון במסמכים הנמצאים ברשות הצד השני היא רחבה, מתוך מטרה להגיע לחקר האמת", אמר השופט יונתן אברהם, "אך זכות זו מוגבלת למידת הרלוונטיות של המסמכים לתביעה, ושיש בהם כדי לסייע למבקש אותם בהוכחת חלק מטענותיו".

משכך פסל השופט חלק מבקשות היורשים לגילוי מסמכים שאינם רלוונטיים למחלוקת, וקבע באשר לאחרים שעל הקיבוץ לגלותם, ובהם בין השאר מסמכים שהגיש הקיבוץ למטה להסדר הקיבוצים.

מסמכים אלה כוללים התייחסות לזכויות החברים, תיעוד הנוגע לאופן הכניסה לדירת המנוחה, פירוק שלט שם המשפחה מדלת הכניסה והחלטות של צוות לייחוד חוזי בדבר איוש דירות הקבע בקיבוץ.

"אין לחייב את הקיבוץ", קבע השופט, "לגלות הסכמים בין החברים והיורשים לבין הקיבוץ בנוגע לייחוד החוזי, כי יש בכך כדי לפגוע בפרטיות צדדים שאינם קשורים להליך.

"אשר לבקשת היורשים לעיין בתיקי החבר האישיים של הוריהם", אמר השופט, "לתוכנם של התיקים אין נגיעה להליך, וככל שיש להם זכות עיון בתיקים אלה, הרי שזו זכות שאינה קשורה להליך המשפטי".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו