מה יעשה חבר קיבוץ שהפרוטה אינה מצוייה בכיסו והוא מבקש לערער על פסק דין שבו נדחתה תביעת לשון הרע שהגיש כנגד הקיבוץ, אך תנאי להגשת הערעור הוא הפקדת עירבון בבית המשפט להבטחת הוצאות הקיבוץ, למקרה שהערעור יידחה?

החבר לא צירף אסמכתאות. יהל, צילום: נתן אלפרט, לע"מ

חבר יהל הגיש תביעה לפיצוי בגין לשון הרע בסך 100 אלף שקלים ("הדואר התעכב", ידיעות הקיבוץ 22.12.17), כנגד קיבוצו ומרכז המשק שלו.

בתביעה טען החבר כי מרכז המשק שלח הודעות דוא"ל למספר מכותבים, ובהן טענות שקריות על כך שהוא תקף את מרכז המשק בעת פגישה במשרדו, הגם שלטענתו אירוע התקיפה לא התרחש.

בית המשפט, שדחה את התביעה, קבע שהדברים שנכתבו במכתב הם לשון הרע, מאחר שיש בהם כדי לפגוע בחבר הקיבוץ ולהשפילו בעיני הבריות.

עם זאת, הקיבוץ ומרכז המשק עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי האירוע שתואר במכתב התרחש במציאות, וכי אין מדובר בניסיון להעליל על החבר דברים שלא התרחשו. עוד נאמר כי החבר לא הציג הסבר אמין לשאלה מדוע התביעה הוגשה יותר משש שנים לאחר פרסום המכתב.

במקביל להגשת הערעור בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ביקש החבר לפטור אותו מהפקדת עירבון (סכום הנע בין 10 ל־20 אלף שקלים).

באמצעות עו"ד דן־אל אגליק תיאר החבר את מצבו הכלכלי הקשה וכן שהקיבוץ מנע ממנו כספים המגיעים לו, תוך כדי ניצול שליטתו כדי למנוע ממנו את מימון ההליך המשפטי".

"מאחר שכל כספי מצוי בידי הקיבוץ", הוסיף החבר, "ובכלל זה התקציב החודשי שאני זכאי לו, כספי הפנסיה שצברתי וזכויותיי הקנייניות בשיוך הרכוש המשותף - הקיבוץ יוכל לגבות כל סכום שייפסק מתוך כספים אלו".

הקיבוץ התנגד לבקשה ואמר, באמצעות עורכי הדין עומר כהן וגיל דגן (שלמה כהן ושות'), שהחבר לא צירף אסמכתות באשר להכנסותיו ולנכסיו, לא הסביר מדוע במסגרת הסכם הגירושין הנטען מאשתו ויתר על כלל הרכוש המשותף, ואף לא הסביר מנין המימון לשכר טרחת עורך דינו בתביעות הרבות שהגיש.

החבר הגיב וסיפר שלא שילם עד כה שכר טרחה לעורך דינו, שאינו מסוגל לעבוד בשל מצבו הרפואי (אובדן כושר עבודה), ושהוא זקוק לכספים שמעביר לו הקיבוץ לצורך מחייתו והישרדותו מחוץ לקיבוץ. הוא פירט חובות שיש לו כלפי בני משפחה וחברים וצירף מסמכים שונים.

"מוסד העירבון נועד להבטיח את הוצאותיו של הצד שכנגדו מערערים, כך שלא יֵצא נפסד אם לא יוכל לגבות הוצאות שייפסקו לטובתו בערעור, אם כך יהיה", פירטה השופטת שרה דברת.

"במקרה זה, כשיש חוב ברור של הקיבוץ לחבר", הוסיפה השופטת, "ניתן לשקול פטור מהפקדת עירבון, שכן החוב הוא בטוחה של הקיבוץ להבטחת ההוצאות שייפסקו לו, מאחר שהקיבוץ יוכל לקזז את סכום ההוצאות, אם תיפסקנה לטובתו, מחובותיו לחבר.

"כשבית המשפט שוקל אם להעניק פטור למבקש ממתן עירבון, עליו לאזן בין חשיבותה של זכות הגישה לערכאות לבין הרצון להגן על בעל הדין שכנגד, המעוניין לממש את ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל", הסבירה השופטת.

מאחר שהקיבוץ מחזיק כספים המגיעים לחבר - אין צורך בעירבון נוסף כדי להבטיח את תשלום הוצאות הקיבוץ אם הערעור יידחה. השופטת קיבלה את בקשת החבר, ופטרה אותו מהפקדת עירבון בערעור.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו