"כשאני מסיימת משׂחה בתחרות בין־לאומית ומנצחת, וכל הקהל מתרומם ומוחא לי כפיים - זה נותן לי תחושת כבוד. בשבילי זו הגשמת חלום", אומרת נׂעה תירוש (39) מקיבוץ געש, וקשה שלא לחוש בהתרגשות שבקולה.

"כשהם אוהבים אותך, זה מכל הלב". חברי המשלחת בבית הנשיא, צילום: סנאפ, המרכז לצילום חברתי

תירוש, עם עשרות ספורטאים וספורטאיות מיוחדים, מתאמנת ומתחרה במסגרת "ספיישל אולימפיקס ישראל", ארגון ספורט משלב הפועל למען אנשים עם לקויות שכליות־התפתחותיות ולקויות נפשיות.

תירוש, שהתחנכה בחינוך המיוחד, גאה לספר על הישגיה בענף השחייה, שבו היא מתאמנת כבר ארבע שנים.

"בשנה הראשונה שהתחריתי קיבלתי שתי מדליות זהב, אחת ב־50 מטר חזה ואחת ב־50 מטר חתירה. אני אוהבת ספורט, וזה נותן לי סיפוק והנאה", היא מספרת ולא שוכחת להזכיר שגם בשנים שלאחר מכן חזרה כשעל צווארה עיטורי ניצחון. התגובות שהיא זוכה להן מבני המשפחה, מקהל הצופים בתחרויות ומחברים – מפרגנות מאוד, וניכר שההישגים וההצלחות מרוממים את רוחה.

סיוון סגל (33) מקיבוץ כיסופים לוקה בהפרעות קשב וריכוז, וגם היא מגיעה להישגים בתחום השחייה. היא הצטרפה לספיישל אולימפיקס כשהיתה בת 18, ומאז היא מתאמנת בכל שבוע ומשתתפת בתחרויות.

"זה נותן לי המון - חברה, הישגים והצלחות", היא אומרת. לפני ארבע שנים זכתה בבלגיה באליפות אירופה במקצה גב, וכיום היא סגנית אלופת אירופה בגב ומקום שישי בעולם בחתירה. "כולם מפרגנים, תומכים ומאחלים לי הצלחה", היא אומרת בגאווה.

לשלב דרך הספורט

תירוש וסגל נמנות עם הסגל המורחב למשחקים העולמיים של הספיישל אולימפיקס, שיתקיימו באבו דאבי בחודש מרץ 2019.

בניגוד למשחקים הפראלימפיים, המיועדים לנכי גוף ומתקיימים אחרי כל אולימפיאדה, משחקי הספיישל אולימפיקס מתקיימים בכל שנתיים במנותק מהאולימפיאדה, ומוקדשים פעם לענפי ספורט החורף ופעם לספורט הקיץ, כפי שיהיה באבו דאבי. במשלחת הישראלית יהיו 25 ספורטאים ושבעה מאמנים שיתחרו בארבעה ענפי ספורט: שחייה, באולינג, כדורסל וג'ודו.

הספיישל אולימפיקס הוקם בסוף שנות השישים של המאה הקודמת בארצות הברית, בהשראת משפחת קנדי, במטרה לשלב אנשים עם לקות שכלית או נפשית בפעילויות ספורט. כיום חברות בארגון העולמי כ־180 מדינות, המשתתפות בתחרויות הבין־לאומיות שהארגון מקיים.

הסניף הישראלי של הספיישל אולימפיקס הוקם לפני עשרות שנים, אך לפני כשנה וחצי החליט הארגון העולמי להתנתק ממנו. בתחילת 2018 פנו נציגי הארגון העולמי בהצעה להקים מחדש את הסניף בישראל. ואכן, הארגון הוקם מחדש.

את תפקיד היו"ר ממלא שר החינוך לשעבר שי פירון והמנכ"לית היא שרון לוי־בלנגה. עם חברי הוועד המנהל נמנים הספורטאית הנכה פסקל ברקוביץ', הג'ודאי ומדליסט הארד האולימפי אריק זאבי ומנכ"לית בית הנשיא לשעבר אפרת דובדבני.

בארגון המחודש יש גם נציגות קיבוצית, נוסף על הספורטאים מהקיבוצים. מנהל הספורט של הארגון שיעמוד בראש המשלחת לאבו דאבי הוא גון צורי ממפלסים, ואחד ממאמני השחייה במשלחת הוא מיכאל בקלש (בקי) מגבולות.

"שרון, המנכ"לית, הזמינה אותי לריאיון אחרי שהיא שמעה עליי", מספר צורי (33), "ואז היא קיבלה אותי לעבודה, שזה בעצם להקים מחדש את הארגון בישראל. התחלנו לעבוד לפני חצי שנה, ממש מההתחלה, כשהמטרה היא להחזיר את ספיישל אולימפיקס למפה בישראל.

"להקנות תחושת שייכות לקהילה". צורי, צילום: סנאפ, המרכז לצילום חברתי

"זה לא קל להחזיר את האמון לאנשים שפתאום הופסקה להם הפעילות, ולשכנע אותם לחזור לפעילות ספורטיבית במסגרת המקומית והאולימפית. נוסף על פעילויות הספורט, הארגון מקיים גם תוכניות מנהיגות, תוכניות בבתי הספר ותוכניות למשפחות הספורטאים.

"המטרה שלנו היא להגיע לאחרון הספורטאים הפוטנציאליים, מתוך נקודת הנחה שכל אדם עם מגבלה כלשהי יכול, מותר לו ורצוי שיעשה ספורט, כי רק מי שעושה ספורט יודע עד כמה זה תורם לכל אדם".

מהי באמת התרומה לאנשים עם מגבלות קוגניטיביות?

"הספורט משפר את התחושה הכללית שלהם, את אורח החיים ואת תחושת הביטחון העצמי, והוא מקנה להם תחושת שייכות חברתית לקהילה.

"מה שמייחד את הספיישל אולימפיקס הוא העיקרון שכל אחד מתמודד בהתאם לרמה שלו בקבוצת השווים שלו, וכך הוא מגיע להישגים ולהצלחות. אצלנו אין מפסידים; יש מנצחים יותר ומנצחים פחות. בכל תחרות מוענקות מדליות למקומות הראשונים, ואותות אחרים לשאר המקומות".

אתגר כפול

ענפי הספורט שבהם מתאמנים ומתחרים ספורטאי הספיישל אולימפיקס הם רבים ומגוונים. הם כוללים כדורגל, כדורסל, שחייה, באולינג, ג'ודו, טניס, טניס שולחן, רכיבה על סוסים ועוד. כל אחד יכול להשתלב בענף המתאים לו.

לפני שלושה חודשים קיבלו אנשי הנהלת ספיישל אולימפיקס ישראל הודעה מהארגון העולמי, ובה ברכות לרגל היציאה לדרך החדשה וגם הזמנה להתחרות במשחקים העולמיים באבו דאבי במרס 2019.

האתגר הניצב בפניהם הוא כפול: לצאת למשחקים הנערכים במדינה שאינה מקיימת קשרים דיפלומטיים עם ישראל, ולהגיע מוכנים לתחרויות אף שהארגון נמצא בשלבי הקמה והרצה ראשוניים.

"האתגר הזה, שנודע לנו עליו לפני שלושה חודשים", מציין צורי, "היה הזדמנות לספורטאים שלנו, שחזרו לפעילות זמן קצר לפני כן, להתמודד על מקום במשלחת ישראל למשחקים.

"קיימנו תחרויות מקדימות בשחייה, בבאולינג ובכדורסל. אל הספורטאים שזכו במקומות הראשונים צירפנו שני ספורטאים עם ניסיון בתחרויות קודמות בג'ודו, ואיתם אנחנו יוצאים לאולימפיאדה שלנו. בסך הכל יהיו במשלחת 42 איש".

ההשקה הרשמית של הארגון המחודש נערכה לפני כשבועיים בבית הנשיא, בהשתתפות חברי הסגל המורחב לאבו דאבי וראשי הארגון הישראלי והעולמי. במסגרת האירוע התמודד אריק זאבי בקרב ראווה מול לבב ברקן, ג'ודאי מהמשלחת.

הנשיא ריבלין זכה לקבל את כדור ה"יוניפייד", כדור ועליו סמל הספיישל אולימפיקס, מהספורטאית הצעירה ביותר של הארגון, שי דגן פלסמן בת ה־8.5 מקיבוץ רמת הכובש.

"שי, ילדה עם תסמונת דאון, לומדת בכיתה ב' בבית הספר הרגיל של הקיבוץ, ומשולבת במערכת החינוך של רמת הכובש", מספר נדב דגן, אביה של שי. "חיפשנו פעילות ספורטיבית שהיא תשתלב בה, אבל אמרו לנו שהיא צעירה מדי ושנחכה. כשהיא הייתה בת שמונה פגשתי את שרון מההנהלה החדשה, וצירפנו את שי לארגון המחודש לאימוני שחייה".

לדברי נדב, שי שוחה כבר מגיל חמישה חודשים, בתחילה במרכז שלווה בירושלים ולאחר מכן בבית איזי שפירא ברעננה, בשילוב טיפולי הידרותרפיה.

"בגיל חמש היא ממש התאהבה במים. אני בעצמי הידרותרפיסט ומדריך שחייה, ועוד לפני שהיתה לה מסגרת מסודרת הייתי לוקח אותה איתי לשחות. כיום היא מתאמנת בבית ברל פעמיים בשבוע, בסגנונות חתירה וחזה. יש לה כושר התמדה ומוטיבציה אדירה. הכוונה היא שכשהיא תתחיל להתחרות בגיל 11, היא תתמקד בחתירה".

מה תורמת לה הפעילות בספיישל אולימפיקס?

"ראשית, זה נותן לה ביטחון עצמי. הדבר מתבטא בשחייה ובתחרויות שבהן היא משתתפת מדי פעם בפעם וגם בתחושות שלה. היא מבינה שיש ממנה ציפיות, וכך היא מקדמת את עצמה. זה מחזק אותה פיזית ונפשית, וזה מחזק את כל המשפחה".

מתנה מהקיבוץ

מאז ההחלטה להשתתף במשחקים באבו דאבי, נכנס הארגון בישראל לתהליך של גיוס כספים כדי לממן את הנסיעה שעלותה מוערכת בחצי מיליון שקלים.

נעשתה פנייה לרשויות המקומיות של ספורטאי המשלחת, ובארגון מחפשים גם ספונסרים להשתתפות במימון. בקרוב יעלה קמפיין לגיוס כספים, שישים את הדגש על ספורט משלב ובו יזמינו ספורטאי ספיישל אולימפיקס ספורטאים מוכרים להתמודד מולם כפי שעשה אריק זאבי בבית הנשיא.

במסגרת ההכנות למשחקים העולמיים, חיפש צורי יישוב שיארח בהתנדבות את ספורטאי המשלחת למחנה אימונים. "אני חבר בקבוצת ווטסאפ שנקראת 'סימן שאתה צעיר'. יש בה אנשים צעירים בעלי תפקידים חברתיים בקיבוצים", הוא מספר.

"כתבתי בקבוצה הזאת שאני מחפש מקום לאימונים לספורטאים שלנו ולמחליפים שלהם, והערכתי את עלות האירוח של חמישים איש ב־50 אלף שקלים. חיפשתי מקום שיש בו בריכה, באולינג, אולם לג'ודו, מגרש כדורסל וגם מבני מגורים.

"אין בארץ הרבה מקומות כאלו, חוץ ממכון וינגייט. בתוך זמן קצר קיבלתי את הטלפון של עילם בר־לב, מזכיר קיבוץ גן שמואל, ובשיחה איתו הוא אמר לי שהקיבוץ שלו יארח אותנו ברצון".

צורי מתקשה לבטא במילים את מידת הערכתו והוקרתו לבר־לב, שלדבריו פשוט ראה בזה שליחות ורתם לעניין את הקיבוץ ואת החברים. נוסף על כך, חברת קיבוץ נבחרה להיות אחראית על המחנה, ומערכת החינוך הועמדה אף היא לרשות העניין.

"הוא אמר לי שהכל פתיר", מציין צורי, "ושחשוב לו שהקיבוץ יארח את ספורטאי הספיישל אולימפיקס. הכוונה היתה שהקהילה תארח אותנו ותספק לנו את כל הצרכים".

עילם בר־לב מציין שההירתמות לטובת מחנה האימונים אינה מחווה חד־פעמית, אלא חלק משרשרת משימות למען הקהילה שקיבוץ גן שמואל מקבל עליו.

"זה מבחינתי אחד התפקידים שלנו בחברה", הוא אומר. "יש לנו האמצעים והחוסן הכלכלי והחברתי לתת למי שצריך. אנחנו עושים את זה כל הזמן, ומבחינתי זה כבוד להיות חלק מפעילות הספיישל אולימפיקס".

מחנה האימונים אמור להיפתח בסוף השבוע הזה, ולטובת מגורי המשלחת הוקצו בתי הילדים בקיבוץ. בין השאר יתקיים משחק כדורסל בין ספורטאי המשלחת לנבחרת הקיבוץ. נוסף על כך הוזמנו אנשי הקיבוץ, חברים ובנים, לצפות באימון ג'ודו פתוח של המשלחת.

"זה המקום היחיד שבו ספורטאי עם מוגבלות שכלית או נפשית מרגיש שהוא שווה לאחרים, ושהוא יכול לנצח במגרש כל אחד שמתמודד מולו", מסכם צורי. "זה מקום שמעצים חברתית ויוצר תחושת קהילה. האהבה שלהם לכל מי שעובד איתם היא בלי זיופים. כשהם אוהבים אותך זה באמת מכל הלב. זה מדגיש את חובתנו כחברה לדאוג להם, כי הספורט בשבילם הוא מעבר לסתם תחביב".

כשהוא מדבר על הספורטאים בארגון שהוא עובד בו, צורי רואה לנגד עיניו את ד'. "ד' הוא בן 30, נראה אדם רגיל לחלוטין, אבל מאחר שיש לו בעיות של התפרצויות הוא לא מסתדר בחברה, לא בונה זוגיות, ומפוטר מהעבודה זמן קצר אחרי שהוא מתחיל.

"הוא לא מוצא את עצמו בחברה, אבל בספיישל אולימפיקס הוא מִספר אחת. הוא מגיע ראשון בתחרויות שחייה גם של אנשים לא מוגבלים, זוכה במדליות, ויש לו הזדמנות לייצג בכבוד את עצמו ואת המשפחה שלו. למען אנשים כמותו הארגון הזה קיים".