החלטת הממשלה להעלות לישראל 1,000 מבני הפלאשמורה שלהם קרובי משפחה בארץ, חוללה סערה בקרב ארגונים של הקהילה האתיופית. אלה טענו כי מדובר בנוצרים שיעלו לישראל מטעמים כלכליים ולא ציוניים. גם חברי כנסת ורבנים, שמטילים ספק במוצאם של הפלאשים כאנוסים שהתנצרו בלחץ השלטונות שם, הביעו ספק במהלך.

"הגיעו מתנאים קשים מאוד". מרכז הקליטה בבית אלפא, צילום: דוד (דדה) עינב

בזמן הקרוב, ככל הנראה, צפויים העולים להגיע לישראל ולהשתכן למשך שנה במרכז הקליטה בקיבוץ בית אלפא. בקיבוץ עצמו, וגם באלה הסמוכים לו, דווקא מברכים על היוזמה לאור ניסיון העבר במסגרתו התחנכו ילדי ונערי הפלאשמורה בגני הילדים ובבתי הספר הקיבוציים.

המרכז פועל במקום שבו שכן עד 2003 המוסד החינוכי "גלבוע", שבו התחנכו ילדים ונערים מהקיבוצים בית אלפא, מסילות, ניר דוד רשפים. סגירת המקום התבצעה בשל ירידה במספר התלמידים, והרצון להעביר אותם לבית ספר גדול יותר באזור עמק המעיינות.

בשנת 2007 נפתח המקום כמרכז קליטה של הסוכנות, ומנהלו היה מאז ועד לפני כשנה וחצי מיכה ולדן, חבר בית אלפא. "הייתי עובד הסוכנות היהודית ומטעמה ניהלתי את המרכז, אליו הגיעו עולי אתיופיה בני הפלאשמורה בגלי העלייה הקודמים, בהמשך להחלטת הממשלה לפני 20 שנה לערך על העלאתם", סיפר ולדן.

"זה לא היה פשוט, היו הרבה קשיים בדרך, אבל מרביתם נקלטו בערים שונות בארץ ומצאו דיור ועבודה. המקום מסוגל לקלוט כ-600 איש".

מה אתה יכול לספר על בני הפלאשמורה שהכרת מקרוב?

"הם מגיעים מתנאים קשים מאוד, אנאלפביתים ברובם ואין להם ידע רב בנושאי יהדות. כאן הם קיבלו דירות קטנות אבל מאובזרות, סל קליטה נדיב, חינוך לילדים. במרכז הם למדו עברית בסיסית ברמה של כיתה א' ולימודי יהדות, בסופם עברו מבחן שהפך אותם ליהודים. הקיבוץ עצמו לא היה מעורב בכל אלה, אבל הם ערכו קניות בקיבוץ והילדים הלכו לגנים ולכיתות היסודי והתיכון".

"היה חשש בתחילת הדרך". ולדן, צילום: דוד (דדה) עינב

איך הם התקבלו בבית אלפא?

"היה חשש בתחילת הדרך, גם גילויי גזענות כמו בכל מקום, אבל בסופו של דבר הצדדים למדו להתקיים זה לצד זה. לא היתה שמחה גדולה, אבל קבלה. ההצלחה שלי היתה כשתושבי המרכז קיבלו לאחר שנה דיור בתנאים טובים של משכנתא וגיור".

ואתה דאגת גם לחינוך עבור ילדיהם.

"שילבתי אותם במערכות החינוך של הקיבוצים והמושבים. היו גלים עכורים של אפליה, אפילו תביעה נגדי, אבל היתה השתלבות. במקום שהיתה הפרדה לקחתי חזרה את הילדים.

"חפציבה קלט תינוקות בשלב הראשון של המרכז, עין חרוד וקיבוצים נוספים, לרבות ישובי התענכים, קלטו לגנים, ותלמידים בוגרים יותר עברו ללמוד בבית ספר אזורי בשדה אליהו. אני גאה במה שעשינו ואני מקווה שעוד ייעשה".

ומה אתה עונה למי שטוענים כי לא מדובר ביהודים ולכן אין להם זכות שיבה?

"שהם כמו אנוסי ספרד. נאלצו לשנות את דתם בגלל החשש לשלומם ולשלום המשפחות. מי שרוצה לחיות איתנו ולקבל את דתנו - מוזמן בידיים פתוחות".