האם יכולה מזכירות קיבוץ להחליט לא לבצע החלטה של האסיפה? ארבע משפחות של חברים מיגור, באמצעות עו"ד הראל טיקטין, הגישו תביעה כנגד קיבוצם למוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית.

"התובעים נפגעו מהחלטת המזכירות". יגור, צילום: יותם ורדי

לטענתן, בינואר 2017 אישרה אסיפת החברים בקיבוץ השיתופי יגור את התקציב לאותה שנה, בו נכללה בנייה של ארבעה בתי מגורים עבור התובעים.

החלטה זו, אמרו התובעים, יצרה התחייבות של הקיבוץ וזכות של החברים שלפיה ייבנה ביתם במימון מלא של הקיבוץ, אך ביוני 2017 החליטה מזכירות יגור להקפיא את הבנייה החדשה.

"החלטה זו התקבלה שלא כדין ובהיעדר סמכות", טענו התובעים, "לנוכח החלטת האסיפה שאישרה את הבנייה. המזכירות פעלה כדי ליצור מציאות שלפיה לא תחל בניית בתיהם עד לשינוי באורחות החיים בקיבוץ" (שבמסגרתו היתה כוונה להחיל הסדר חדש על הבנייה).

התובעים פנו בתביעה למוסד לבוררות, והקיבוץ מיהר לכנס את האסיפה הכללית כדי להכשיר את החלטת המזכירות. חברי יגור התבקשו להביע אמון ולתת תוקף להחלטת המזכירות, לנוכח הכוונה להעמיד את החלטתה לביקורת שיפוטית.

ואכן, האסיפה אישרה את בקשת המזכירות להקפיא את הבנייה החדשה עד להתבהרות התמונה הכלכלית־חברתית ביגור.

עו"ד טיקטין. צילום: אפרת טיקטין

הקיבוץ, באמצעות עו"ד גיורא מיכאלי, הסביר כי לנגד עיניה של המזכירות עמד שיקול חברתי־כלכלי. קשיי תזרים, שנוצרו בין השאר עקב המהלכים הצפויים לשינוי אורחות החיים, בעיות חברתיות שנבעו מכך, וכן קולות שקראו להתנהלות כלכלית שמרנית ולעצירת השקעות - הביאו לעצירת המהלך.

לימים, במסגרת ההחלטה על שינוי אורחות החיים ביגור, נקבע לדברי התובעים "הסדר לבניית דירות חדשות בקיבוץ". לפי הסכם זה זכאים התובעים להשתתפות הקיבוץ בבניית בתיהם בסך 300 אלף שקלים; למימון תשתיות לראש מגרש; לתכנון ולפיתוח של המגרש (לעומת מימון מלא של הבנייה כפי שהיה בקיבוץ השיתופי).

"האסיפה הכללית היא הגוף הקובע של המדיניות, ועל מזכירות האגודה מוטלת החובה ליישם את החלטות האסיפה", אמרו הבוררים. "עם זאת, חובה על המזכירות להפעיל שיקול דעת בטרם תוציא כספים שעליהם החליטה האסיפה, בהתחשב במקורות הכספיים העומדים לקיבוץ בפועל.

"החלטת המזכירות להקפיא את הבנייה ערב השינוי", קבעו הבוררים, "התקבלה בחריגה מסמכות, והיא פסולה לנוכח העובדה שהחלטת האסיפה על בנייה במימון מלא של הקיבוץ התקבלה כשהדיונים על השינוי היו בעיצומם.

"המזכירות היתה מוסמכת לגבש המלצה לאסיפה על הקפאת הבנייה, אך לא היתה מוסמכת להחליט על כך. לאסיפה הסמכות לשנות את החלטותיה, אך רק במקרים נדירים פוסלים בתי המשפט החלטה מעין זו".

הדילמה שעמדו בפניה הבוררים היתה החלטה פסולה של המזכירות, אל מול החלטת האסיפה שאישרה את הקפאת הבנייה.

עו"ד מיכאלי. צילום: אלבום פרטי

"התובעים נפגעו מהחלטת המזכירות", אמרו הבוררים, "ויש לפצותם. המזכירות היתה ערה לנזק הכספי שייגרם לתובעים בעקבות ההקפאה, והיה והשינוי יעבור, ואף התחייבה לשקול זאת בעת ניסוח הצעה לפתרון עתידי".

סוף דבר, הבוררים פסקו לכל אחת מהמשפחות 100 אלף שקלים נוסף על הסכום שהיו זכאיות לו לפי הסדר הבנייה החדש. עוד הם חייבו את הקיבוץ לשלם לתובעים 5,000 שקלים הוצאות משפט.