מדוע נפסקו לקיבוץ משמרות פיצויים בסך 50,500 שקלים בלבד, בתביעה של 2.5 מיליון שקלים שהגיש, באמצעות עו"ד אסף דגני, כנגד מי שהפעיל את גן האירועים בקיבוץ (וגם טען לנזקים שלא נתבעו בעוד מיליון שקלים)?

הקיבוץ לא היה רשאי להשתמש במקום כגן אירועים. משמרות, צילום: אביב לשם

מה הפרשנות שיש לתת למילים "במצב תקין ונקי", כאשר מדובר בפינוי מתחם של גן אירועים שמפעילו מחזירו לקיבוץ?

האם היה על המפעיל להשיב את מצב המתחם לקדמותו לשימוש כגן אירועים (כטענת הקיבוץ), או לשימוש כבריכת שחייה (כטענת המפעיל־הנתבע)? ואיזה תוכן יש לתת למילים "פירוק מבנה העץ, לרבות תשתיות"?

עוד פרק ב"אגדת דשא", גן האירועים שפעל במשמרות עד שנת 2010, הגיע לבית משפט השלום בחדרה. הקיבוץ תבע פיצוי מ"אגדת דשא" (המפעיל) בשל נזקים שגרם הנתבע בעת פינוי המתחם.

בבסיס תביעת משמרות עמד הסכם הפשרה שעליו חתמו הצדדים, ושנועד להסדיר את סיום הפעלת המתחם בידי הנתבע. השופט אמיר סלאמה שדן בתביעה, הדגים בפסיקתו את החשיבות בניסוח מפורש של התחייבויות הכלולות בהסכם.

נציג הקיבוץ העיד בבית המשפט כי כוונת ההסכם היתה להחזיר את המתחם לקיבוץ "במצב שיאפשר לקיבוץ להפעיל את המקום כבריכת שחייה ולא להשאיר הרס. זו היתה רוח הדברים ואחר כך עורכי דין משחקים עם המילים".

השופט בחן את כוונת הצדדים והסיק שהקיבוץ לא התכוון, ואף לא היה רשאי, להשתמש במתחם כגן אירועים. "משמעות המילים 'במצב תקין' בהסכם הפשרה, ללא תוספת או הסבר נוסף", קבע השופט.

"היתה חובת הנתבע להשיב את המתחם לקיבוץ במצב המאפשר להפעיל בו בריכה שחייה לרווחת חברי הקיבוץ. לצורך כך היה על המפעיל לסלק את הפסולת מהמתחם ומהבריכה, לנקותה, לשתול דשא, להתקין מערכת השקיה ולטפל במערכות חשמל והתאורה במקום".

השופט מצא שהנתבע הפר את התחייבותו להותיר את המתחם "במצב תקין" לשימוש כבריכת שחייה. במתחם נשארו פסולת בנייה, שאריות של צמחייה שנעקרה, חפירות ועפר, ללא דשא או צמחייה.

הנתבע, שנדרש בהסכם הפשרה לפרק את מבנה העץ, היה רשאי לפרק רק תשתיות שהיו קשורות בו, ולא את כלל התשתיות שהתקין במקום, כפי שעשה, ואף לא שתל דשא בשטח 250 מ"ר, כפי שהתחייב במפורש בהסכם.

השופט דחה את טענת הקיבוץ שעל הנתבע היה להקים גג חדש מעל המבנה שהיה בנוי במקום (לאחר שהנתבע הסיר את הגג שהיה חלק ממבנה העץ). לא היתה בהסכם כל חובה לבנות גג חדש, מצא השופט, כי לא היתה כוונה להוסיף ולהפעיל במקום גן אירועים.

הקיבוץ לא הוכיח את מלוא הנזק שנגרם לו בעקבות הפרת הסכם הפשרה, אמר השופט, ולכן חייב את הנתבע, שיוצג באמצעות עו"ד אוהד מרחב, לפצות את הקיבוץ רק באותם רכיבים שהוכחו: עלות פינוי פסולת והשבת המתחם למצב נקי (18,000 שקלים), וכן עלות שתילת דשא, לרבות מערכת השקיה (32,500 שקלים).

"אין בסיס לדרישת הקיבוץ לפיצוי בכדי שלושה מיליון שקלים, המגלם את עלות הקמת גן אירועים חדש במקום", סיכם השופט, "ומסיבה זו קיים פער עצום בין סכום הפיצוי שנפסק - 50,500 שקלים - לבין הסכום שנתבע".

הנתבעים לא טמנו ידם בצלחת, והגישו תביעה נגדית בסך 1,767,342 שקלים. השופט דחה תביעה זו מכל וכל, וחייב אותם לשלם לקיבוץ 12 אלף שקלים שכר טרחת עורכי דין, ועוד 5,000 שקלים הוצאות המשפט.