בבסיס ההדרכה של חיל הים בחיפה התקיים לאחרונה קורס פיקוד מתקדם שנמשך שישה חודשים, בסיומו קיבלו חובלות וחובלים הסמכה לתפקידי פיקוד או סגנות על כלי שיט שונים שבהם שימשו קודם לכן כקצינים זוטרים.

חש קיבוצניק לכל דבר. הלגוע (משמאל), צילום: דובר צה"ל

22 קצינים ושתי קצינות צלחו את הקורס, ובהם סגן בר הלגוע מהרחבת קיבוץ הסוללים שבגליל התחתון.

הלגוע סיים את קורס החובלים המפרך שארך שנתיים וארבעה חודשים במרץ 2017, ולאחריו שירת כקצין מערכות הנשק של ספינת הטילים אח"י רומ"ח. כעת התחיל בתפקידו החדש כסגן מפקד מחלקה על סטי"ל אחר למשך שנה וחצי עד שנתיים, שלאחריהן יעבור לתפקיד פיקודי בחוף לשנתיים נוספות.

הוריו של הלגוע ואחותו שירתו דווקא בחיל האויר, אבל הוא בחר לרדת לים מבלי להצטער על כך ולו לרגע. קודם לגיוסו לקורס החובלים, במהלכו סיים לימודי תואר ראשון במדעי המדינה, יצא הלגוע לשנת שירות בארה"ב מטעם הסוכנות היהודית.

"הגעתי בגיל חמש עם משפחתי להרחבה של קיבוץ הסוללים. קודם לכן התגוררנו בנצרת עילית. כבר מתחילת הדרך חשנו כקיבוצניקים לכל דבר, בניגוד אולי לתושבי הרחבה בקיבוצים אחרים", סיפר הלגוע.

"למדתי עם בני הקיבוצים והמושבים בבית הספר האזורי 'העמק המערבי' ביפעת, והרחבתי במגמות תקשורת וביולוגיה. נושא הים לא עלה כלל, לא הכרתי בקיבוץ או בבית הספר מישהו שעשה קורס חובלים, אבל כשהחלו בכיתה י"א לצאת לגיבושי סיירות וטיס חשבתי מה מתאים לי. דרך מדריכה בתנועת בני המושבים שמעתי על החובלים וזה ריתק אותי.

"הלכתי לפגוש מפקד דבורה בחיפה, שכבר השתחרר מהצבא בינתיים, וזה נשמע לי עוד יותר מעניין. הלכתי לפעולות בגדנ"ע חובלים והיה מגניב. החלטתי ללכת על זה. יצאתי לשנת שירות בארה"ב, גם בגלל העובדה שהייתי במשלחות נוער במסגרת השותפות האזורית עם מישיגן, ובאוקטובר 2014 התגייסתי לקורס לאחר מיונים אינסופיים".

מה אתה יכול לספר על קורס החובלים שמצטייר כקשה ביותר מבחינת הלימודים, וגם לא פשוט מבחינה פיזית ומנטאלית?

"יש בקורס מגוון קשיים. מדובר בקורס ארוך מאוד וקשה לראות את סופו. בתחילת הדרך אתה שוחה לא מעט עם ציוד ובלעדיו, גם מוקדם בבוקר, ויש לך אימוני חי"ר לכל דבר. יש חוסר משווע בשעות שינה ואתה ממעט לצאת הביתה. בהמשך יש לימודים ממש מפרכים.

"אני זוכר את עצמי לומד מהשעה 07:00 עד 23:00, עם הפסקות לארוחות בלבד. בחילות ים אחרים לומדים אולי יותר אבל גם התקופה ארוכה יותר. להיות קצין ימי דורש ממך כמויות אדירות של חומר. זה השלב שבו רבים עזבו את הקורס.

"היה קושי לא קטן בהסתגלות הפיזית בים. קשה מאוד לפקד כשהים סוער ואתה לא יציב, וגם מקיא לא מעט. נדרש ממך כוח פיזי ונפשי רב מאוד. אין דברים קלים בקורס ובכל שלב נתתי פוש רציני כדי לסיים אותו בהצלחה.

"הלימודים האקדמאים מלמדים אותך בעיקר כיצד ללמוד. עשינו תואר ראשון בתשעה חודשים במקום בשלוש שנים. בכל התקופות אתה ממשיך לבצע בוחן חובל שכולל ריצות עם נשק ואפוד, טיפוסי חבל ופעילות פיזית במים".

"שירות מרתק וחשוב". הלגוע, צילום: דובר צה"ל

בסוף הקורס שובץ בר הלגוע למגמת גנ"ק (גילוי, ניווט, קשר), אבל לאחר זמן קצר שובץ בשנית כסגן קצין מחלקת הנשק בסטי"ל. הוא טען שהתחום לא היה אזור הנוחות שלו, אבל עם הזמן התאהב בו. הוא שירת כשנה כקצין נשק, ובמרץ 2018 חזר לקורס פי"ם אותו סיים. במצטבר מדובר בארבע שנות הכשרה.

"הקורס נתן לי יותר תכנים פיקודיים ובמסגרתו טסנו גם לפולין כ'עדים במדים'", סיפר הלגוע. "התקופה הזו, בניגוד לזו שקדמה לה ולזו שתבוא אחריה, נתנה לי יותר זמן חופשי ופחות אחריות על לוחמים. יצא לי להיות יותר עם החברה שלי חן ולחזור לשחק כדורעף בחיפה - דבר שעשיתי שנים רבות בילדות ובנעורים".

פרט לפעילות הביטחון השוטף מה עוד מזומן לך בספינת הטילים?

"נכון שיש לא מעט פעילות ביטחון שוטף, אבל ספינות הטילים מבצעות משימות שונות שלא ניתן להרחיב עליהן את הדיבור. אנחנו מקיימים אימונים עם ספינות של חילות הים מארצות הברית, מצרפת, מגרמניה ומאיטליה.

"אנחנו לא פעם מוזעקים לעצור משטי מחאה שעושים דרכם לעזה. גם הזירה משתנה על פי הצורך ומהים התיכון אנחנו יכולים למצוא את עצמנו גם בים האדום. השירות ממש מרתק וחשוב".