המועצה האזורית עמק המעיינות ידועה ביחסים הטובים השוררים בין קיבוציה החילוניים לאלו הדתיים. בימים אלו יוזמים שני תושבי המועצה, דרור עמית וינון צדוק, הקמת בית מדרש קהילתי, שיהיה ייחודי בהתנהלותו ובאופיו.

"הגענו לעיסוק ביהדות מהבטן". עמית, צילום: אלבום פרטי

הם צמחו בשתי ערוגות שונות. עמית (36), רווק חילוני, גדל והתחנך בקריות, ובעשר השנים האחרונות הוא תושב קיבוץ נווה איתן.

במסגרת עבודתו בעמותת חברותא הוא מעורב במספר מיזמים בעמק המעיינות, בהם מכינה קדם־צבאית, קבוצת בוגרי צבא שעובדים בחקלאות וקהילת סטודנטים שחיים בקיבוץ גשר.

צדוק (39), נשוי ואב לילדים, דתי בעל פאות, הגיע מאלון שבות שבגוש עציון לקיבוץ מעלה גלבוע. הם החלו ללמד יחד במרכז הצעירים של עמק המעיינות. ההיכרות ביניהם הפכה לידידות והולידה רעיון לא שגרתי ללימוד היהדות.

"הגעתי לעיסוק ביהדות מהבטן", מציין עמית, "פשוט מההבנה שהיהדות היא המסע הרוחני של כל אחד מאיתנו. עם הזמן נחשפתי לכלים להבנת היהדות ולעושר האדיר שיש בתרבות היהודית שלנו. ככל שנחשפתי יותר, התאהבתי יותר. התהליך הזה התעצם אצלי מאז שהגעתי לעמק המעיינות".

איך נולד הרעיון של בית המדרש הקהילתי?

"בית המדרש הקהילתי הוא חלום משותף של ינון ושלי. ינון בא מישוב דתי, וחלם לפרוץ את המסגרת שבה הקהל העיקרי של לימוד יהודי הוא קהל דתי שגדל על זה. הוא ייחל לזה שלימוד יהודי יהיה נחלת הציבור הכללי, ושכל יהודי ימצא בו כלים ומענה לשאלות ולרצון להתפתח. אני חלמתי על דבר דומה.

"אני עוסק כבר שנים ביהדות, הן בהקשר המיסטי והן בסוגיות ערכיות ובדילמות שעולות במהלך החיים. יש ביהדות עושר גדול של תכנים. אני רוצה להמשיך ללמוד ולהתפתח, ואני לא מצליח למצוא את המקום המדויק שבו הדברים ניתנים ללימוד באופן הנכון.

"לכן רציתי ליצור מקום כזה - הן לצורך הלימוד העצמי שלי, והן כדי לחולל שינוי בחברה הישראלית, שבה הלימודים מתקיימים במגזריות ובגישות שמותאמות לקבוצות שונות. רצינו לברוא מקום שבו נפגיש את הקבוצות השונות, את האנשים השונים, את הדעות השונות - וניתן מענה לכולם".

איך עושים את זה?

"החלטנו לנער את המושג שנקרא בית מדרש. הרעיון של למידה בצוותא קיים כבר הרבה שנים ובהרבה מקומות. החלטנו קודם כל שבית המדרש שאנחנו מקימים בימים אלו ילבש צורה פיזית אחרת, ויהיה דומה יותר לבית קפה מאשר לחדר תפילה עם ארון קודש, כפי שהיה מקובל בעבר.

"אנחנו רוצים שזה יהיה מקום מזמין, עם אווירה נעימה, ושזה יהיה המקום הראשון שאדם ירצה לבוא אליו כשהוא יוצא בערב מהבית. חשוב לנו שאנשים ירגישו בנוח, שיבואו כי נעים להם, ולא בגלל שהם חייבים. שילבשו מה שבא להם, ושירגישו שהמקום פתוח לציבור מגוון".

לימוד ודייט

את הניצנים לבית המדרש הם פיתחו כשהחלו ללמד יחד יהדות מתחילת חודש אלול במרכז הצעירים של עמק המעיינות. הם מלמדים בשותפות, צדוק כדתי ועמית כלא דתי, כך הוא מעדיף להגדיר את עצמו, משום שאין הוא מזדהה עם המושג חילוני.

הם יושבים יחד, וכל אחד מביא את העמדה השונה ואת הסיפור האחר. הלימודים נערכים אחת לשבוע, ביום חמישי, ומגיעים אליהם הן צעירים והן מבוגרים תושבי המועצה.

"הכנו תכנים שהם רלוונטיים לחודש אלול, חודש של עריכת חשבון נפש, ואנשים באים ללמוד איתנו", מספר עמית. "אנחנו לא בהכרח מסכימים על כל דבר, אך מצד שני משלימים זה את זה ומוסיפים כל אחד מעולמו ומהשקפתו. מתוך העבודה המשותפת עלו אצלנו הרעיונות להתחדשות גדולה של בית המדרש.

"למשל, אנחנו רוצים לשנות את נושא החברותא. משמעות המושג חברותא בעולם היהודי היא שזוג אנשים יושבים יחד ולומדים אותו דף גמרא או אותו טקסט. אנחנו רוצים לקחת את הסיפור הזוגי הזה, לנער אותו ולחדש אותו.

"אנחנו רוצים לייצר בבית המדרש הנעים והמזמין שלנו אפשרות לאנשים שונים לבוא וללמוד ביחד, ובתוך כך גם להכיר זה את זה. לבוא לא רק לשם הלימוד, אלא גם לשם ההיכרות".

הלימוד משותף לנשים ולגברים?

"בוודאי. הלימוד הוא מעורב, וכל מי שחפץ להכיר אנשים חדשים מוזמן אליו. אנחנו אפילו מפנטזים לייצר יישומון (אפליקציה) שמזמין אנשים לבוא ללמוד, וגם לבדוק מי מהאנשים שגרים בסביבה מעוניין באותו תוכן לימודי.

"צחקנו בינינו לבין עצמנו שאולי יום אחד זה יחליף את אתרי ההיכרויות כמו הטינדר, כי בעצם בִּמקום שאנשים ייפגשו בבית קפה במבוכה גדולה, הם ייפגשו ללמוד ביחד ברמה גבוהה, ותוך כדי כך גם יכירו. אם ההיכרות תצליח הם אולי יהפכו לבני זוג, ואם לא - לפחות הם ירוויחו לימוד משמעותי ועמוק, ותהיה להם הזדמנות להכיר דעה אחרת".

חידוש נוסף שהם מציעים הוא להיות בית מדרש קהילתי שיענה על צורכי הקהילות השונות. "אנחנו מרכיבים תוכניות לימוד שמזמינות קהלים שונים לפי הצורך שלהם", אומר עמית.

"למשל, לימוד של אבות ובנים בשנת בר מצווה, או לימוד של פורום מנהלי קהילות שיעסוק בדילמות של ניהול קהילה והובלת ציבור. דילמות כאלו קיימות בעולם היהודי, המכיל קהילות בריאות שאפשר ללמוד מהן וגם קהילות במשבר.

"עוד דוגמה, אנחנו מעוניינים לפנות לבני נוער ולצעירים חילונים שרוצים ללמוד יהדות, אבל לא לשבת במבנה מסוים. אנחנו רוצים לצאת עם האנשים לשטח, לקחת אותם לסיורים וללמוד שם. אנחנו רוצים להגיע אל הקהילות, ולייצר ביחד את תכני הלימוד.

"בהרבה יישובים יש מסורות הקשורות לחגים ולמועדים, אבל לצד זה יש להם רצון להתחדש, ולא תמיד יש להם רעיונות ושותפים. אנחנו רוצים להיות השותפים להתחדשות ולהכניס תוכן יהודי וכללי שרלוונטי לקהילה".

חידוש מרענן נוסף שצדוק ועמית מציעים בבית המדרש, הוא האפשרות לעסוק גם בתכנים ובשיטות רוחניות, כמו מדיטציה, יוגה וטיפולים שונים.

"מבחינתנו, בהחלט יש מקום להכיר וללמוד דברים מעולמות אחרים", מציין עמית. "אנחנו לא שמים את זה במרכז, אבל גם לא שוללים את זה. מדיטציה קיימת גם ביהדות. מבחינתנו אין פסול בדברים שהם לא טקסטואליים אבל משרתים את ההתפתחות הרוחנית בתוך המקום הזה".

אבות התנועה הקיבוצית שאפו ליצור תרבות יהודית חילונית כתחליף ליהדות הדתית. הם נכשלו בזה?

"התהליך שהתרחש בעשרות השנים האחרונות היה תהליך שבשם יצירת תרבות יהודית חלופית נוצרה עוינות גבוהה להיסטוריה ולשורשים שלנו. כיום יש בחברה הישראלית הרבה מאוד התנכרות ופחד מכל מה שהיה בעולם העתיק.

"ברוב שנות ההיסטוריה של העם שלנו, לא היה מושג שנקרא חילוני או דתי. היה פשוט יהודי. כיום בציבור החילוני נוטים להירתע ולהתרחק מהדברים הישנים אף על פי שיש שם עושר גדול, וזה אוצר אדיר.

"נרצה או לא נרצה, זאת ההיסטוריה שלנו, אלו השורשים שלנו, ויש שם חוכמה גדולה. החדש לא צריך לבוא על פני הישן, אלא לבוא מתוך הישן. זאת הדרך היהודית. שיטת המדרש שהביאו חז"ל, זו העובדה שכל דבר חדש שאתה מייצר - אתה עם המבט קדימה, אבל גם מביט לאחור להבין איך זה קשור לעבר".

איך אתה מתייחס לחשש מפני ההדתה, ומפני הכנסת אנשי חב"ד לחגים בקיבוצים החילוניים?

"אנחנו לא מזמינים אף קהילה ואף אדם להיות מנוהלים על ידינו. להפך, אנחנו מזמינים אנשים לקחת את ההגה ולהתחיל לנהל את אורח חייהם בעצמם. אנשים יכולים לבחור רק מתוך היכרות עם היהדות, והרצון שלנו הוא לא לנהל אלא ללמוד עם האנשים.

"אנחנו מציעים להם לצלול לאוקיינוס הענק של האפשרויות, ושכל אחד יחליט מה הוא לוקח ואיך הוא מתנהל עם זה. בית המדרש לא מחליף אף מוסד בקהילה. הוא לא דתי ולא חילוני. הוא מזמין אנשים לעבור התפתחות חילונית, ולהחליט מה לעשות עם זה בהמשך".

עמית וצדוק נמצאים בשלבים הראשונים של הקמת בית המדרש הקהילתי. השנה הם יפתחו מספר מסגרות לימוד שיפנו לקהלים שונים, והם מקווים שככל שהם יעמיקו את היכרותם עם צורכי הקהילות, ילך הנושא ויתפתח משנה לשנה.

"אנחנו מצפים שהשנה יהיה בית המדרש מוכר לאנשי עמק המעיינות", מסכם עמית, "וגם יהיה מוקד משיכה לאנשים שגרים מחוץ לעמק. אני מאמין שהמודל שיצרנו יועתק למקומות אחרים, ואני בהחלט רואה בתי מדרש כאלו שיקומו בערים וביישובים בעלי אוכלוסיות מעורבות בכל הארץ".