לא ברור אם מייסדי קבוצת כנרת, שזנחו בתים בעלי אופי דתי ברחבי העולם לטובת הקמת קיבוץ חילוני בארץ ישראל לפני 105 שנים, היו חיים בשלום עם בית כנסת אורתודוקסי במרכז הקיבוץ.

חופש לדת, וחופש מדת. בית הכנסת החדש, צילום: דוברות מועצת עמק הירדן

סביר להניח שגם רחל המשוררת ונעמי שמר, שהתגוררו במקום, לא היו מתפייטות על היכל הקודש שייחנך הערב במעמד שר הדתות הרב דוד אזולאי, מנכ"ל משרדו עודד פלוס, רב המועצה האזורית עמק הירדן שלמה דידי וראש המועצה עידן גרינבאום.

גם בקבוצת כנרת עצמה היו עימותים רבים סביב הקמת בית הכנסת, שבנייתו נדחתה בחמש השנים האחרונות שוב ושוב בשל התנגדויות שהועלו. רק לאחר שנקבע מיקום שהתקבל על דעת מרבית החברים, אושרה בקלפי הקמת בית הכנסת ברוב לא גדול.

לפני שנה, ב-7.9.17, הונחה אבן הפינה בנוכחות הרב הראשי דוד לאו, וכעת הושלמה הבנייה שמומנה בידי משרד הדתות. הקיבוץ נשא בעלות פיתוח התשתיות.

"היו אינספור ויכוחים בעניין, כן או לא בית כנסת, כשעד עתה פעל בית כנסת מאולתר בצריף ששימש את בית הספר המקומי", סיפר למיינט קיבוץ חבר קיבוץ ותיק, בן לאחד ממייסדי כנרת, שביקש להישאר בעילום שם.

"בפינה היה ספר קודש ונערכו בו פעילויות שונות שאינן קשורות לדת. כעת, כשמשיקים בית כנסת במרכז הקיבוץ, על הרחבה המרכזית, זה דבר נורא בעיניי. אתה יודע איך זה מתחיל ולא רוצה לדעת איך זה ייגמר.

"ברור לי שזה לא נגמר בזה שיש לכנרת בית כנסת חדש. יגיעו לכאן גורמים חרדים מבחוץ, בעתיד אולי ייבנה כאן מקווה, והפלג המסורתי-דתי בכנרת יתחיל לנהוג כציבור חרדי כולל איסורים שונים.

"יש בקיבוץ שתיים-שלוש משפחות דתיות חוזרות בתשובה ועוד כמה מסורתיות, והן הובילו את הדרישה לבית כנסת. אנחנו נשלם מחיר כבד, כלכלי ורוחני, בשל ההחלטה".

לא בקיא בעלויות. מלמד, צילום: אלבום פרטי

החבר המשיך ותיאר שאביו המנוח היה בן לאחד מרבני ליטא המרכזיים, והוא הותיר את הדת מאחוריו יחד עם אחיו, וביקש להקים קיבוץ חילוני וליברלי.

"מה שנעשה זה לעג כלפי מייסדי כנרת וממשיכי דרכם. ניתן היה להסתפק במבנה שהיה קודם לכן, ואשר שימש רק לתפילות במועדים וביום כיפור, ולא לבנות מבנה גדול ויקר שעוד נשלם עליו לא מעט", סיכם החבר.

"הרי בעתיד נצטרך לממן אחזקה, חשמל, מים, ארנונה. מדוע משרד הדתות לא יכול להקצות את הכסף להאכלת ילדים רעבים או לבתי ספר דתיים? מדוע בחר להשקיע דווקא בקיבוץ חילוני? זה כואב לי בעיניים ובלב".

גור מלמד, היו"ר העסקי של קבוצת כנרת, ביקש שלא להביע את דעתו על המהלך וטען שאת אשר היה לו להגיד אמר בפורומים השונים. "אני לא ממש מצוי בפרטים שנסגרו מול המועצה ומשרד הדתות, אבל ברור לי שבעתיד כנרת תצטרך לשלם עבור אחזקת המקום. כנרת גם שמה כסף על התשתיות, אם כי איני יודע כמה", סיפר מלמד.

מנהל הקהילה בכנרת, רענן מיכאלוביץ', הגיע לקיבוץ עם משפחתו לפני 12 שנים והפך לחבר לפני עשר שנים. הוא כיהן כחבר הנהלת הקהילה עוד טרם בחירתו לתפקיד הנוכחי.

"אני אדם חילוני בכל רמ"ח איברי", טען מיכאלוביץ', "ולכן קל לי להסביר מדוע אושר הדבר על ידי כל הנהלות הקיבוץ וגם עבר הצבעה בקלפי. אנחנו חברה פלורליסטית, מאפשרת שילוב של דת ומסורת בחיים החילוניים, ולכן פעל כאן בית כנסת מאולתר לאורך כל השנים.

"נכון שהיו בו שימושים אחרים, אבל היה מקום בו יכלו החברים להתפלל ולקיים טקסי דת שונים. בכנרת ימשיך להתקיים אורח חיים חילוני אבל נאפשר למי שרוצה בכך לקיים חיים על פי ההלכה.

"המיקום לא צריך להפריע לאיש". מיכאלוביץ', צילום: אלבום פרטי

"המיקום לא צריך להפריע לאיש, הוא לא ממש מרכזי, ויש פתיחות רבה כלפי המהלך. יש כאן גבאי בשם דוד דסה, חברה שעורכת שיעורי דת, וכולם חיים עם זה בשלום. הכוונה שלנו היא להראות דו קיום ואפשרות לחופש דת וחופש מדת".