קשיש ניצול שואה בשם מויסיס קוסטיס, המתגורר בבדידות מזהרת באי היווני אגינה, מבקש לעבור להתגורר בקיבוץ על שפת הים שיזכיר את ביתו היום. את הבית האקזוטי על האי יעמיד לשימוש הקיבוץ עד שייפרד מהעולם, ללא תמורה כספית.

מאוד בודד. קוסטיס על רקע ביתו, צילום: אלבום משפחתי

עבור ביתו מבקש קוסטיס דירת קיבוץ קטנה ללא עלות, או בעלות סמלית, ואולי לשחזר בכך את הימים בהם היה מתנדב בעין השופט ובראש הנקרה של שנות ה-60.

הסיפור נשמע אולי כתחילתה של עלילה ספרותית או קולנועית, אבל הכל אמת לאמיתה לדברי קרובת משפחתו של קוסטיס בן ה-79, קיקה (אסתר) כהנא מפרדס חנה-כרכור.

כך כתבה קיקה על דודה, אחי אמה, שבגילו המתקדם ממשיך לצייר, לצלול בים ולדווש באופניו באי היווני.

"הדוד האהוב שלי מויסיס נולד בשנת 1939 ועבר עם אמו אסתר ואחותו חנה (שהיתה אמא שלי) את השואה. השלושה התחבאו ברחובות אתונה מפני הנאצים. בשנות השישים הגיע מויסיס לישראל כמתנדב, ועבד בעין השופט ובראש הנקרה. לאחר מכן עבר להתגורר בארצות הברית וחי בה 40 שנה.

"נולדו לו ולאשתו ממנה התגרש שני ילדים. לפני עשרים שנה נפטרו הוריו של דוד שלי, שהתגוררו כל השנים ביוון, והוא חזר להתגורר באי אגינה בגפו. יש לו בעיות לב והוא מטופל בתרופות, כך שמצבו הפיזי תקין, אבל במישור הנפשי המצב גרוע יותר.

"הוא מאוד בודד, ולמעט ביקורים שלנו ושל ילדיו איש לא בא ויוצא ממנו. בשל כך אין לו פעמון על הדלת. הוא טרוד בזיכרונות ובמחשבות על השואה וגם כותב את סיפור חייו. מדובר בבונה מסגרות מקצועי שמצייר כל הזמן ויש לו 5,000 ציורים בחדרי הבית. מדובר באדם פעיל וטוב לב שמדבר אנגלית. פילוסוף ואוטודידקט".

כהנא הוסיפה שבביקור האחרון שלה ושל בעלה ביוון, ביקש ממנה קוסטיס לבדוק את האפשרות לעלות לישראל ולתקן את "הטעות" כדבריו שעשה כשעזב ונסע לאמריקה. הוא הדגיש בפניה שיהודי צריך לחיות בין יהודים.

"יש לו פנסיה קטנה מגרמניה בתור ניצול שואה וגם ביטוח לאומי מיוון והבית רשום על שמו", הוסיפה כהנא.

אז מה הוא מבקש בעצם?

"אנחנו מנסים לסייע לו לאתר קיבוץ שיקצה לו דירה הרשומה על הקהילה ולא על שם חבר, כנגד הבית ביוון שיעמוד לשימוש הקיבוץ כל עוד הוא חי. לאחר מותו יירשו את הבית היווני ילדיו. אני פניתי לקיבוצים לא מעטים ולצערי התשובות לא היו מעודדות, או שסכומי הכסף שנדרשו עבור דירה היו עצומים".

ממשיך לעשות הכל בגילו. קוסטיס, צילום: אלבום פרטי

מה התשובות שקיבלת מקיבוצים?

"דווקא בקיבוץ בו התנדב אמרו שלא יסכימו לקלוט אותו כתושב. תשובה דומה קיבלנו מקיבוצים אחרים. בקיבוץ אחר הסבירה לי חברה טובה שבגלל קליטת מבקשי מקלט לא נותרו דירות לקהילה.

"בקיבוצים אחדים דרשו סכומים גבוהים של 4,000 שקלים לחודש שהוא לא יכול לשלם. בראש הנקרה קיבלתי תשובה שלילית בתחילה, אז התגייס לטובתנו חבר הקיבוץ עודד אונגר. הוא בודק אפשרות ללכת על העסקה הזו".

בכל זאת מדובר באדם מבוגר, לא בריא, שגם הכנסתו מגמלה ומפנסיה לא גבוהה. למה שקיבוץ יאשר לו לגור בתחומו?

"הוא מאוד צנוע, מעסיק את עצמו ולא מבקש דבר מהקיבוץ פרט לדירה קטנה. בית על אי ביוון יכול לשמש את חברי אותו קיבוץ לחופשות סופשבוע ללא עלות. מדובר ברעיון שיכול להפוך למציאות והלוואי ויימצא קיבוץ, עדיף שיתופי, שיסכים לארח את הדוד היקר שלי".