במהלך השבוע הבא תעלה בתאטרון צוותא שבתל אביב ובתאטרון חיפה הצגה חדשה בשם "גם השקיעה יפה", אותה כתבה וביימה ורדה קנול יהלום. קבוצת השחקנים החובבים שתשחק בהצגה, המבוססת על חמישה מונולוגים של עוזבי קיבוץ, הם חלק מקבוצת תאטרון מכללת אורנים.

כל דמות ונקודת מבטה על הקיבוץ. מתוך ההצגה, צילום: יח"צ

מדובר בתאטרון שהחל לפעול במוסד הלימודי וממשיך לשאת את השם הזה, גם אחרי שרוב השחקנים כבר אינם סטודנטים. בכל שנה מעלה התאטרון הצגה אחת, בדרך כלל בחיפה. הפעם ההצגה תופיע גם בתל אביב.

ההצגה עוסקת בחמש דמויות במשפחה של עוזבי קיבוץ בסוף שנות ה-90 של המאה שעברה, בעיצומם של תהליכי השינוי שעובר היישוב. "מדובר במחזה שכתבתי לפני למעלה מ-20 שנה כשעזבתי בעצמי את הקיבוץ", סיפרה קנול יהלום, "והסיפור מסופר בידי הדמויות השונות, כל אחת מנקודת מבטה".

אב המשפחה, יוסק'ה, שייך לדור הבנים של הקיבוץ שעזב עם אשתו, רשם קריירה כלכלית מרשימה בחוץ אך חי בגעגועים אינסופיים לקיבוץ. האם, רוחמק'ה, שהגיעה לקיבוץ עם הגרעין, היתה שחקנית בעברה והשאיפות שלה הובילה אותה לקריירה פוליטית מחוץ לקיבוץ. במהלך המונולוג שלה כמעט ונחשף הסוד אותו היא מסתירה אפילו מעצמה.

הבת הבכורה רוני נמצאת בהריון מתקדם, וכמו אמה, גם היא היתה פעילה פוליטית בעברה והשתתפה כשחקנית בקבוצת תיאטרון יהודית-ערבית. עתה היא חוזרת לבית הוריה בתום שהות ממושכת בהודו כדי ללדת בישראל.

האחות הצעירה שחר נולדה כשהמשפחה עזבה את הקבוץ. בילדותה היה קיים בינה לבין אחותה קשר הדוק מאד והיא יצאה לעזרתה כל העת. לשתיהן היה אח שנהרג בתאונה מסתורית, אבל במשפחה לא עוסקים בטרגדיה.

הסבתא פניה מתקרבת לגיל 100, והיא מחלוצות הקיבוץ. מטושטשת למדי אבל בעלת מזג טוב. במונולוג המבולבל שלה היא פורמת ותופרת מחדש את כל פרטי הסיפור, עם קשר לא ברור למציאות.

כך האמת נתונה למבטו הקלידוסקופי של הצופה ולשיפוטו. חשיפת הסודות בעברן של הדמויות מאיצה את התפוררותה של המשפחה, אבל גם יוצרת פתח לתיקון.

קבוצת השחקנים מורכבת מד"ר אלון רשף (בתפקיד האב יוסק'ה) המוכר יותר בעבודתו כפסיכיאטר וכמנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים העמק בעפולה.

עינב אברהמי-שטרמר (הבת רוני) היא עורכת דין מצליחה, קרול שמש (האם רוחמק'ה) היא סוכנת נסיעות ידועה ממגדל העמק, נורית אינדיק (סבתא פנינה) מקריית טבעון היא מורה לפילאטיס ומתמחה בשיקום וליהי פרידמן (האחות הצעירה שחר), הגיעה לקבוצת התאטרון כסטודנטית באורנים והרשימה את צופיה ביכולותיה המגוונות.