משה כחלון (57), יו"ר מפלגת כולנו ושר האוצר בממשלת נתניהו, זוכר היטב את התקופה שבה עזב את הלימודים בגיל 14 והלך לעבוד כמסגר בגן שמואל במטרה ללמוד מקצוע מעשי ולסייע בפרנסת המשפחה בת שבעת הילדים שהתגוררה בשכונת גבעת אולגה בחדרה.

"כאן כדי לפתור את בעיות הקיבוצים". כחלון, צילום: טלי מאייר

"עבדתי בקיבוץ כנער", הוא מספר, "וזאת הייתה תקופה נהדרת עבורי. אומנם הגעתי לשם בגיל צעיר מאוד, במקום ללמוד בבית הספר, אבל המטרה עבורי קידשה כל רגע, וזה היה במטרה לעזור בבית עם הרבה אחים שההכנסות בו היו נמוכות.

"מוסר העבודה שרכשתי בקיבוץ, הערכים של העזרה לקשישים, והתרומה לכוחות הביטחון - ממשיכים איתי עד היום בצמתים חשובים בחיי".

הקשר עם קיבוצי האזור התקיים גם בהמשך דרכו. באחד הראיונות סיפר כחלון איך התלווה כנער אל אביו יהודה, שעבד במחלקת הבנייה של הקיבוץ הארצי ובנה בתים בעין החורש. עם השנים השלים את השכלתו, רכש כמה תארים אקדמיים, ולימים הצטרף לליכוד ונבחר מטעמו לכנסת ה־16, ה־17 וה־18.

כשהיה בליכוד הצביע נגד ההתנתקות. ב־2009 התמנה כחלון לשר התקשורת בממשלת נתניהו השנייה וביצע את רפורמת הסלולר, שעליה זכה לשבחים מנתניהו אך גם ליחס קריר מחשש לעליית הפופולריות שלו בציבור.

בהמשך פרש מהחיים הפוליטיים ללימודים בחו"ל, וחזר לכנסת ה־20 בראשות מפלגת כולנו, שאותה הקים לקראת הבחירות. בעקבות תוצאות הבחירות התמנה לשר האוצר, והודיע על כוונתו לערוך את רפורמת הדיור כפי שעשה בשוק הסלולר.

כדי להצליח במשימה, הקים את מטה הדיור במשרד האוצר, התמנה ליו"ר מועצת מקרעי ישראל והעביר לאחריות משרד האוצר חלק ממִנהל התכנון שהיה במשרד הפנים ואת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). על הישגיו ברפורמה זו הדעות חלוקות, ולמרות מאמציו - עדיין לא חל שינוי משמעותי ביוקר הדיור.

בדיווח שמסר ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) באחת ממועצות התנועה על שיחה שהיתה לו עם ראש מטה הדיור לשעבר אביגדור יצחקי, סיפר ברושי כי יצחקי אמר לו שמטה הדיור מוטרד מהתמונה הכוללת בתחום זה, וכי ואין לו זמן ורצון לעסוק בנושא הקטן יותר בחשיבותו של הבנייה בקיבוצים.

בתקופה האחרונה, וכנראה שלא במקרה בשים לב לבחירות ההולכות וקרבות, הודיע כחלון שבכוונתו לפתור את משבר הבנייה בקיבוצים, ולשם כך מינה את חיים (ג'ומס) אורון למתאם פגישות בינו לבין ראשי התנועה הקיבוצית, ואף ערך בשבוע שעבר סיור בקיבוץ להב כדי ללמוד מקרוב את הנושא ולשוחח ישירות עם נציגי הקיבוץ והתנועה.

בעקבות הסיור הוא גם הסכים להתראיין לידיעות הקיבוץ ולהשיב לשאלות העולות מהשטח בנושאים המצויים תחת אחריותו.

אתה כבר שלוש שנים יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, שרמ"י כפוף לה, ובכל השנים האלו נציגי התנועה הקיבוצית התלוננו על כך שאנשי רמ"י מטרפדים את חלופת האגודה שעברה את כל ההליכים, כולל בג"ץ. למה נזכרת רק עכשיו להביע עמדה בנושא זה, ולמה לא הורית להם למלא את ההחלטה כלשונה?

"בעיות בירוקרטיה במדינה הן לא דבר חדש עבור אף אחד, ודאי לא לי. עם זאת, התנועה הקיבוצית ואני עושים כל מאמץ לסייע לפתרון הנושא הזה. אם תעשה את הבדיקה הכי קטנה בגוגל, תוכל לראות שהתייחסתי לנושא הזה לא פעם.

"רק לפני חודשיים הסברתי שהקיבוצים בעיניי יכולים לעזור בפתרון משבר הדיור. כלומר, הם חלק מהפתרון, ולא הבעיה. במשך כל הקדנציה אני מטפל גם בסוגיות של המִנהל מול התנועה הקיבוצית מכל מיני היבטים.

"בשבוע שעבר עשינו צעד נוסף למען המטרה של הסדרת החלופה, כפי שמבקשים בתנועה הקיבוצית, ואני מצפה שתהיה התקדמות גם בימים הקרובים".

האם אתה מאמין בזכותו של הקיבוץ להמשיך ולהתקיים לאורך זמן כקיבוץ? אם כן, מדוע מנסה המִנהל להכתיב את מערכות היחסים בתוך הקיבוץ? לדוגמה, אילוץ הקיבוצים לבצע שיוך דירות כתנאי למתן היתרי בנייה. האם תפעל מול דרג הפקידים כדי לשנות את המצב?

"זה אולי יפתיע אותך לשמוע, אבל למעשה תפיסת העולם החברתית של חברי הקיבוצים ושלי קרובה בנושאים רבים. מי שהיה בפגישה בשבוע שעבר בקיבוץ להב שבדרום, הבין זאת מהדינמיקה של הפגישה.

"ביקשתי מכל בעל תחום אחריות מהתנועה הקיבוצית לדבר, נתתי לנציגי המִנהל להגיב, ואני רק הקשבתי. אנחנו נמצאים בהליך מתקדם מאוד בנושא זה, וכבר זימנתי עוד מפגש עם המִנהל כדי להתקדם עם הנושא. אני מבין את הדרישות של התנועה הקיבוצית; עם רובן אני גם מזדהה ומסכים, ואנחנו נפעל ליישמן הלכה למעשה.

"ראשי התנועה הקיבוצית יודעים שאני כאן כדי לפתור את בעיות הקיבוצים, כפי שפתרתי במשך השנים בעיות לאומיות אחרות שהורישו לי קודמיי. גם כשמפלגות שמקבלות כאן אחוזים גבוהים היו בשלטון, לא נפתרו הבעיות, ואולי אף נוצרו בתקופה זו. זה לא עניין מפלגתי, אלא מעשי".

מדוע שלא תאפשר לקיבוץ המעוניין להישאר קיבוץ, אך אין ביכולתו הכלכלית לבנות, שהזוגות הצעירים יממנו את הבנייה מכיסם, אך שהבית יהיה שייך לקיבוץ - כלומר לאגודה השיתופית? הדבר עשוי לפתור את כל בעיות הבנייה בקיבוצים, לשחרר את הלחץ שהצטבר במשך עשור ויאפשר לזוגות צעירים להקים את ביתם.

"אני מאמין בקיבוצים ובזכות שלהם על הקרקע. קיבוץ שרוצה להישאר קיבוץ, אנחנו צריכים לעזור לו, ולא להפריע לו. אתה יכול לבדוק את זה שבתקופתי כשר האוצר הוצאו הכי הרבה היתרי בנייה בקיבוצים בשנים האחרונות. הקיבוצים במצב מצוין, ואני גאה בזה.

"הקיבוצים הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ובלעדיהם לא הייתה המדינה מגיעה למקום שבו היא נמצאת כיום. אני רואה בקיבוצים דווקא פתרון למשבר הדיור, ולא בעיה. עם בנייה של אלפי יחידות דיור בשנה, נוכל לתת דחיפה משמעותית בנושא הדיור גם בקיבוצים, ודאי וודאי כאשר מדובר בזוגות צעירים שיצאו משוק הביקושים בערים הגדולות.

"יש לנו כאן אינטרס משותף. בנוגע לפורמט - מי יממן ולמי זה יהיה שייך - נדבר, נבחן את כל האפשרויות, ונבחר את הטובה ביותר".

האם אתה יכול להבטיח לזוגות הצעירים בקיבוצים שחלופת האגודה תצא לפועל במעשים ולא בדיבורים? כך יתאפשר לקיבוצים המעוניינים להשלים את ההליך ולקבל היתרי בניה במסגרתו. האם אתה יכול להתחייב על לוחות זמנים לביצוע?

"מי שיתחייב לך על זמנים יהיה לא רציני. מה שאני כן יכול להגיד לך בפה מלא, זה שהלב והראש שלי נמצאים בצד של חברי הקיבוצים. אני בהחלט חושב שצריך להסדיר את הנושא כמה שיותר מהר. זה קודם כל אינטרס לאומי, ולאחר מכן אינטרס של חברי הקיבוץ.

"אני אעמוד על כך שזה יהיה בצורה אחראית ויסודית. אנחנו נשמור על האינטרסים של מדינת ישראל, על חוקי המדינה, ולצד זאת נעודד בנייה והתרחבות. שני הדברים אפשריים גם יחד".

לפצות את מי שבחזית

מעבר לנושא הבנייה בקיבוצים אחראי משה כחלון, כשר האוצר, לנושא מתן הפיצויים המהירים והמלאים לחקלאים ולחברי הקיבוצים שנפגעים כבר שנים מפגיעת רקטות, פצמ"רים וטילים ומטרור העפיפונים בעוטף עזה.

הפיצויים אמורים לכסות לא רק על הנזקים הישירים לרכוש, אלא גם לנזקים העקיפים הנוגעים לאובדן פרנסה של בעלי עסקים קטנים ועוד.

משרד האוצר בראשותך אומנם מבטיח פיצויים לקיבוצי העוטף על הנזקים של טרור העפיפונים, אבל מסתמן שהמנגנונים הבירוקרטיים הם שוב קמצניים, קטנוניים, לא יעילים, ולעיתים אף עוינים את הקיבוצים ואת החקלאים.

מה בכוונתך לעשות כדי שתושבי העוטף לא יחכו לפיצויים של 2018, כפי שחלקם עוד מחכים עד היום לפיצויים של 2014 מצוק איתן? אם המדינה מתקשה למנוע את טרור השרפות, מדוע היא קטנונית עם התושבים והקיבוצים במתן הפיצויים?

"כשהגעתי - ארבע פעמים בחודשים האחרונים - לעוטף עזה, ושאלתי את ראשי הרשויות בעוטף באשר לנושא הפיצויים, הם ציינו שהחקלאים שבעי רצון מהטיפול של מס רכוש, וזה לא לחינם. מייד כשהתחיל טרור העפיפונים הנחיתי את מס רכוש להקצות משאבים מהירים לנושא ולתת מקדמות היכן שצריך - וכך היה.

"גם כשהגיעו אליי ראשי הרשויות לפגישה בלשכה, הם הודו על הטיפול בנושא הפיצויים. זוהי מחויבות בסיסית עבורנו לפצות את מי שנמצאים בחזית. המטרה שלנו היא לא רק לפצות אותם כספית, אלא גם להגן עליהם, לשמור עליהם ולוודא שהחיים שלהם יהיו שקטים ובטוחים יותר".

כפוליטיקאי ותיק ומיומן, כחלון אינו מתחמק מהשאלות עד כמה הסיור שערך בלהב והמגעים עם ראשי התנועה הקיבוצית קשורים לבחירות לכנסת שיתקיימו בעוד חודשים לא רבים (כך לפי ההערכות), ואם הוא מצפה שחברי הקיבוצים יצביעו לו ולמפלגת כולנו בעקבות המעורבות בענייני חסמי הדיור.

"אי אפשר לחשוד בי שאני בא לקושש קולות בקיבוצים", הוא אומר. "אם תפלח את תוצאות הבחירות האחרונות בקיבוצים, לא תראה את מפלגת כולנו במקומות הראשונים. אין לי הסבר לזה, כי אנחנו מפלגה חברתית, אבל זו המציאות.

"אני שר אוצר של כל מדינת ישראל, ודאי ששר אוצר של הקיבוצניקים, אם הצביעו לי ואם לאו. ילד בקיבוץ לא שווה פחות מילד בעיר הגדולה או במושב. אני רואה את תפקידי כמי שאחראי על איחוי הקרעים הקיימים כיום בעם. מפלגת כולנו איננה מפלגה סקטוריאלית.

"כשהעלינו את שכר חיילי החובה בכלל, ואת זה של השוטרים המשרתים בירושלים בפרט, זה היה לכל החיילים, לא משנה אם הם באים מהקיבוץ, מהמושב או מהעיר. כך גם באשר לכל רפורמה שעשינו. אין לנו תוכניות לסקטור מסוים.

"היכן שצריך לעזור או לשפר - אנחנו שם. אם חברי הקיבוצים ירצו להעריך את זה - אשמח מאוד. אנחנו בכל אופן עושים את עבודתנו ואת שליחותנו הציבורית".