במרכז השכונה הצפונית בנצרת עלית, שבה אוכלוסייה יהודית וערבית, שוכן ופועל הקיבוץ העירוני משעול של תנועת המחנות העולים. במשעול כ־150 נפשות, והוא נחשב לקיבוץ העירוני הגדול בישראל.

לשבור את המודל השבלוני. תלמידי עצמון, צילום: אלבום פרטי

באמצעות עמותת "תיקון" שהקימו, מפעילים חברי הקיבוץ תוכניות חינוכיות רבות לילדים, לנוער ולקהילה בנצרת עילית. ילדי הקיבוץ הצעירים לומדים בבית הספר היסודי עצמון הנמצא בשכונה, הנחשבת שכונת שיקום מוחלשת.

בשנים האחרונות משקיע הקיבוץ, עם העירייה ועם משרד החינוך, משאבים הולכים וגדלים במטרה להפוך את בית הספר למוקד של עוצמה חינוכית וקהילתית.

לפני כמה חודשים החל צוות בית הספר, עם עמותת "תיקון", לחפש פרויקט חינוכי מחוץ לקופסה שניתן ליישמו כבר בשנת הלימודים הקרובה, ושייצור שינוי משמעותי במרחב הבית־ספרי ואף יביא לבית הספר ולשכונה חינוך חדשני ומדעי ברמה גבוהה.

לאחר ביקור של צוות ניהול בית הספר בחממה החינוכית־אקולוגית הוותיקה בעין שמר, הוחלט להקים פרויקט דומה גם בעצמון.

"מדובר על חממה חינוכית מדעית־אקולוגית שתאפשר לקבל חינוך מדעי מתקדם, תוך כדי שבירת המודל השבלוני של מורה שמדקלם חומר מול התלמידים בכיתה", מספרת בהתרגשות שירה ירדני, מנהלת בית הספר, לקראת הקמת הפרויקט.

"החממה תכלול גינות קיר, חקלאות הידרופונית, צמחי מאכל ומרפא, סדנת נגרות ועוד. הילדים יעברו בחממה שיעורים ופעילות חברתית, ויבצעו פרויקטים אישיים של מחקר".

החממה, כך מקווים בעצמון, תהיה המשך ישיר של האקלים הבית־ספרי, שבו המגוון התרבותי מחייב את הצוות למצוא פתרונות יצירתיים. "בית הספר עצמון הוא מקום מיוחד מאוד, ואני מרגיש זכות גדולה שילדיי לומדים בו", אומר ניר רובין־סירקין, הורה לשני תלמידים בבית הספר וחבר הקיבוץ.

"כולם לומדים בו ביחד בשלום ובכבוד הדדי. מרגש מאוד לראות את הקשרים בין הילדים. הלוואי וכל המדינה שלנו הייתה לומדת מהילדים הללו איך לחיות יחד".

"כיום בכל העולם כבר יודעים שצריך ללמד את הילדים מתוך עשייה והתנסות, מתוך סקרנות ועניין, שיחשבו באופן יצירתי ויהיו מוכנים למקצועות העתיד, וזה מה שהחממה תביא לכאן", מסבירה שירה ירדני. "ילדים ילמדו מדעים על ידי מחקרים שיעשו בעצמם, וייקחו אחריות על כל התהליך, במקום ללמוד בתיאוריה מהחוברת".

אלא שכמו כל דבר בישראל, פרויקט שאפתני מעין זה עולה כסף. משרד החינוך והעירייה תומכים, וגם אביטל גבע וזאביק שפריר מצוות החממה בעין שמר תומכים ומסייעים מאוד, אבל אין די בכך. כדי להגשים את החזון היו דרושים עוד 100 אלף שקלים.

לשם כך פתחה העמותה בקמפיין מימון המונים באתר "הדסטארט" שמציע שלל תשורות: מיצירות של אומנים מובילים, דרך הופעות, ועד מתן טיפולים שונים. "הרעיון הוא שכאן, בין בנייני הבטון והכבישים, תקום חממה ירוקה לתפארת", ממשיך רובין־סירקין.

"החממה אמורה להזניק קדימה את בית הספר, את השכונה ואת החינוך בעיר בכלל. מדובר על מקום שבו הילדים ילמדו דרך הידיים איך לגדל צמחים, להפעיל מערכות ממוחשבות, לערוך ניסויים ולפתור בעיות טכנולוגיות. הם יהיו מדענים צעירים שיעברו את ההכנה הטובה ביותר לעולם המחר, כזו שישיבה בכיתה מול הלוח אף פעם לא מספיקה לה".

לימור סגל, מנהלת עמותת "תיקון" וחברת הקיבוץ, מספרת כי הפרויקט נמצא בשלב קריטי של גיוס הכספים. "הצלחנו להגיע בשלושה שבועות לגיוס של 70 אלף שקל על ידי כ־300 תומכים.

"התגובות של הציבור חמות ומרגשות, ועדיין חסרים לנו כ־30 אלף שקל נוספים שעלינו לגייס עד 12 באוגוסט כדי לעמוד ביעד הגיוס ולהצליח לצאת לדרך ולהקים את החממה.

"אני מזמינה את כל מי שחינוך, אקולוגיה, קיום משותף ועתיד הפריפריה יקרים לליבו, להיכנס לעמוד ההדסטארט שלנו 'מקימים חממה חינוכית בפריפריה', להצטרף בכל סכום ולקחת חלק בהגשמת החלום הזה".