קיבוץ רוחמה שבמערב הנגב תולה את יהבו בענף החקלאי המתפתח - קנאביס רפואי. הקיבוץ הקים חברה בשם RCK הנמצאת ברוחמה ומתמחה בגנטיקה של הקנאביס. נוסף על כך לקיבוץ שותפים בחברה וגם משקיע פרטי, וכן חברת "קנומיק" למחקר ולפיתוח גנטי של קנאביס בראשותו ד"ר נועם צ'כנובסקי.

החזון - מנוע משותף לכל קיבוצי האזור. ד"ר צ'כנובסקי במעבדה, צילום: ד"ר יוגב רוסיאנסקי

בתום שנה וחצי של פעילות, מוקם בקיבוץ בימים אלו מתקן משולב שחלקו יעסוק במחקר, בפיתוח ובטיפוח זני הקנאביס, וחלקו המסחרי בשיווק שתילי קנאביס מהמשתלה שבמקום. תחילת הפעילות מתוכננת לאוקטובר הקרוב.

"אנחנו מחזיקים מתודולוגיות טיפוח קנאביס מהמתקדמות בעולם, ויש לנו הוכחות לזה", מציין מרכז המשק של רוחמה ומנכ"ל RCK דודי גבאי (רעים).

"אנחנו מסתכלים על עולם הקנאביס כעולם שעובר מהפכה. בדומה לאלכוהול, שהיה בתחילה רפואי ולא חוקי לצורכי הנאה, ואחר כך היה כפוף לרגולציות של המדינות ולבסוף הפך לחוקי, כך הקנאביס יעבור תהליכים דומים בארץ ובעולם.

"אנחנו מביאים לעולם הזה הבנה בהקשר של מחקר ופיתוח של הקנאביס, והרבה הבנה אגרו־טכנולוגית מהניסיון החקלאי שלנו בקיבוץ. אנחנו יודעים שהקנאביס יתנהג בדיוק כמו כל שוק אחר של גידולים חקלאיים".

השוק כבר נפתח בארץ למגדלים חדשים?

"כן, והרגולציה יצאה לפועל באוגוסט 2016. למעשה, המדינה מחפשת כל הזמן חלופות חוקיות לשרשרת הערך של תחום הקנאביס, שחלקה הראשון הוא ריבוי במשתלות, השני גידול חקלאי, השלישי מפעל לייצור המוצר לצרכן, הרביעי רישיון להפצת המוצר, והחמישי - בתי מרקחת למכירה לצרכנים.

"המדינה מחכה בסבלנות למגדלים חדשים שייכנסו לתחום. הם אמורים להיכנס לשוק עם מערך של מגדלים ותיקים הנמצאים בתחום הזה הרבה זמן. מאחר ששוק הקנאביס עבד במחתרת, לא כל המגדלים הוותיקים שקיבלו רישיון מהמדינה מצוידים בידע החקלאי והטכנולוגי שיש לנו ולחקאים אחרים".

בשנה וחצי האחרונות פעלה החברה במעבדה במתקן תת־קרקעי ברוחמה, וערכה בה מחקר ביו־טכנולוגי בכלל זני הקנאביס שאישרה המדינה.

החברה ייבאה באופן חוקי זרעי קנאביס מאירופה, והיא היחידה בארץ שיש לה אישור לשיווק הצמחים משישים הזנים שהיא טיפחה. המעבדה תעבור למתקן המשולב, ולצידה תוקם המשתלה של צמחי הקנאביס מהזנים השונים.

"החברה מבצעת כיום מחקרים עם שני גורמים משמעותיים מתחום הפארמה", מוסיף גבאי. "אנחנו מעבירים להם זנים מסוימים, ואלו נבדקים על ידם כתרופות למחלות בתחום העור ובתחום המטבולי. בתחום הטיפוח אנחנו משתפים פעולה גם עם מו"פ מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון), ומתמקדים איתם במחקר משותף של עמידות צמח הקנאביס.

"אנחנו מאמינים שהשוק הזה הולך להיות מתועש, ולכן הוא חייב לעבור תהליכי טיפוח כפי שעושות חברות הזרעים בגידולים שונים. חברות הזרעים מטפחות זרעים ומוכרות אותם למשתלה, ואצלנו יש הן מערך של טיפוח זרעים והן משתלה ראשונה בישראל בעלת אישורים לשיווק הצמחים.

"החברה נמצאת עם הפנים לחו"ל, אבל כרגע המדינה עוד לא מאפשרת ייצוא. השוק בארץ קטן יחסית, ולצערי הוא לא מתפתח כפי שהיינו רוצים. השוק צפוף מאוד, וקיים מאבק לא פשוט עם מעט המגדלים הוותיקים שאינם חקלאים מנוסים".

בחזונו של גבאי, צריך מנוע הצמיחה החקלאי החדש, גידול הקנאביס, להיות משותף לכל קיבוצי האזור, כפי שקורה בגידולים אחרים בעוטף עזה, כמו תפוחי אדמה.

על פי תפיסתו, החברה שבבעלות רוחמה תטפח את הזרעים ותיצור את השתילים במשתלה, והקיבוצים יגדלו את הקנאביס, ישווקו אותו למפעל האזורי וזה יפיץ את המוצר המוגמר והממותג ברחבי הארץ והעולם. בשבוע שעבר הוא הציג את הרעיון בפני מרכזי המשקים של שער הנגב.

"לצערי, הקיבוצים באזור שלנו לא תמיד רואים עין בעין את התפיסה הזאת של קנאביס ותיעוש על כל המשתמע מכך", אומר גבאי. "הייתה התעניינות בנושא, אבל לא התלהבות גדולה. התגובה היתה מאופקת.

"רוב הקיבוצים מפחדים להכניס את הרגליים למים, בגלל שהשוק לא ודאי, מוטה רגולציה ועתיר טכנולוגיות והון. קיבוץ רוחמה הוא פורץ דרך בעניין הזה, ונמצא בשלבים הכי מתקדמים לעומת שאר הקיבוצים".

בדמיוני אני רואה שדות של קנאביס בכל העוטף, שעולים באש מבלוני תבערה, מעלים עשן סמיך ומתוק, ומרגיעים את האנשים משני עברי הגבול. אולי ככה יגיע השלום.

גבאי צוחק. "הלוואי שזה מה שיקרה. אולי זה מה שישכנע את הקיבוצים שלנו להיכנס לשוק הקנאביס".