כ-20 ראשי ארגוני מתנדבים מרוסיה, מרביתם צעירים, שביקרו בארץ כדי להתרשם מהידע ומהיכולות הישראליות הייחודיות בתחום ההתנדבות, ביקרו גם בקיבוץ סאסא הצפוני.

הפכו לתומכים נלהבים. הביקור הרוסי בסאסא, צילום: תמי ניר-פרץ

על השידוך בין סאסא לבין המשלחת הרוסית היה אחראי עודד אונגר מצוות ״קיבוצניקים עם החברה״, שנענה לפנייתו של ד״ר מייק נפתלי מעמותת טופז ליזמות ולחדשנות חברתית לחשוף את המבקרים למגזר הקיבוצי ולהתנדבות הקיבוצית בפרט. עודד הפעיל את רשת המעורבות החברתית הקיבוצית כדי למצוא קיבוץ מארח, ובסאסא הרימו את הכפפה.

חברי המשלחת הגיעו לישראל במסגרת יוזמה ייחודית של קרן נשיא רוסיה לחברה האזרחית, בחסות לשכת נשיא רוסיה. המארחים הישראלים ביקשו למצב את ישראל כמדינה מומחית מהמעלה הראשונה בתחומי ניהול ההתנדבות והפעלת מתנדבים במצבי שגרה ובמצבי חרום.

בתוך כך הם גם ביקשו לחשוף בפני חברי המשלחת את הפנים המגוונות של החברה, התרבות וההיסטוריה הישראלית - ובהם גם את המפעל הקיבוצי ותרומתו העצומה לחברה.

כמיטב המסורת הקיבוצית נפתח ביקור המשלחת בכיבוד קל במועדון לחבר, והסתיים בארוחת צהריים בחדר האוכל לצד טיול בשבילי הקיבוץ.

את האירוח הוביל יוני צורן, מזכיר הקיבוץ, שהעניק לחברי המשלחת הסבר על התפתחות הרעיון הקיבוצי והמבנה הארגוני והכלכלי שלו. בהמשך הציג את ההיסטוריה של סאסא ופירט את פעילותו העשירה של הקיבוץ בתחום המעורבות החברתית.

שלל המסגרות שבאמצעותן תורם הקיבוץ לסביבתו מבוססות בעיקר על תמיכה בפעילויות שחברים אחראים עליהן, ו/או משתתפים בהן בצורה פעילה.

תמיכה זו כוללת, בין השאר, מימון נסיעות של מתנדבים להתנדבות במסגרות שונות; ויתור על שכר חברה של עובדת בעמותה לטובת העמותה; העמדת מתקני הקיבוץ בחינם לשימוש גורמים חיצוניים, ופעילויות של עמותות שונות והפעלת "חנות יד 2" שהכנסותיה ועודפי הציוד שלה נתרמים לעמותה ארצית.

עוד פעילויות של מעורבות חברתית בסאסא כוללות מתן תמיכה למשפחות נזקקות באזור (מזון וציוד); הפעלת חדר שביליסטים במסגרת "מלאכי שביל ישראל"; תרומה כספית בהיקף משמעותי מאוד לעמותות ולבתי ספר בגליל תוך התמקדות בתחום החינוך, וסיוע בקידום פעילות בתחום זכויות האדם דוגמת קליטת פליטים.

בהמשך הביקור הציגה תמי ניר-פרץ מכפר בלום, יזמית חברתית ויועצת ארגונית במשרדי החינוך והרווחה, את תשתיות ההתנדבות של החברה האזרחית בגליל העליון.

״חברי הקבוצה חיפשו את הרלוונטיות של השיטה לצרכים שלהם״, סיכמה ניר-פרץ את ההתרשמות של חברי המשלחת מההיכרות עם הקיבוץ. ״מהתנגדות לשיטה שעומדת בבסיס התפישה של הקיבוץ השיתופי, הם הפכו בסוף הביקור לתומכים נלהבים שמחפשים דרך ליישם זאת במחוזותיהם״.