נכון לכתיבת שורות אלה, אנחנו בשלב רבעי הגמר של גביע העולם בכדורגל. וכשאני אומרת "אנחנו", אני מתכוונת אליי ואל תינוקי, שעוקבים בדריכות אחרי המשחקים.

אושר אמיתי בזמן המונדיאל. צילום המחשה: שאטרסטוק

בזמן שאבא ואישי (בהתאמה) הולך לפאב הקיבוצי לראות את המשחקים עם החבר'ה על כוס בירה, הוא לא יודע שגם תינוקי (על בקבוק חלב) יושב עם אמא שלו להמר על המנצחת.

אם אני צודקת, תינוקי ישן שעתיים בצהריים, ואם תינוקי מהמר נכונה - אני מנשקת אותו אלף נישוקים. יש לציין שרק אני עומדת בהסכם. תינוקי מסרב לישון יותר מחצי שעה, מה שהופך את המשחקים של תשע בערב לאתגר מעניין של "נראה אם אצליח לא להירדם במחצית".

כמו כן, ואת זאת יודעות כל הנשים, המונדיאל הוא בכלל זמן נדיר לשטיפת עיניים בחתיכי העולם במסווה של הבנת המשחק.

קחו למשל את נבחרת איסלנד (שלצערי הרב הודחה, כמו שחזה תינוקי) והכילה ערבוב של גברים הורסים, שרצים להם במכנסים קצרים, מזיעים בשמש הרוסית שפוטין ארגן, מסיתים את שערם הבלונדיני המושלם מעיניהם הכחולות.

ובעוד אישי מתלהב מהבנתי את מושגי הקרן והנבדל (לעולם לא אבין למה פעם זה נבדל ופעם זה לא), אני בכלל מחכה להילוך החוזר והאיטי, לצפות ביוהאן או הנס או איך שלא קוראים לו. כריסטיאנו לא רע לעיניים כמובן, אבל גם הוא כבר ארז.

אגב, אני גם מבינה לא רע בכלל. אולי לא כמו בכדורסל, אבל זיהיתי כבר בתחילת המונדיאל שניימאר עסוק יותר מדי בהצגות ופחות מדי בניצול הזדמנויות לכבוש. גם הוא, אם כבר מזכירים אותו, עובר מסך.

יצא שאישי בדיוק בחו"ל בשבוע הזה, ועדיין אני צופה באדיקות. במונדיאל הזה אני באמת לא מפספסת אף משחק. אשכרה מעניין.

נו, אולי יש סיבה שהספורט הזה פופולרי כל כך בפלנטה, אף על פי שלא תשכנעו אותי שכדורגל עולה על כדורסל. בכדורסל לא יקרה שנצפה במשחק 90 דקות ולא יקרה כלום. אבל זה כבר ויכוח לטור אחר.

גם קראתי, שבזמן המונדיאל יש ירידה דרסטית בפשיעה, בתאונות הדרכים ובכלל בכל העולם. אנשים אפילו מדווחים על שמחה ועל תחושת אושר. אמיתי!

מדהים מה שספורט יכול לעשות. חבל שזה רק פעם בארבע שנים, אבל זה כנראה כל הקסם. תארו לכם מה היה קורה אילו היתה ישראל משתתפת; עוד היינו עושים שלום במזרח התיכון.

לסיכום: תינוקי מתוק אחד, אישי שמתרשם מהידע שאני מפגינה, בחורים נאים מיוזעים בהילוך איטי, ירידה בכל הרעות של העולם ו... כדור אחד עגול שתפס צביקה הדר. לגמרי גווווווווווווווול!