לאחר שנה של דיונים אינטנסיביים, נחתם הסכם מים לחקלאות. על ההסכם חתומים משרד האוצר, משרד החקלאות, התאחדות חקלאי ישראל ורשות המים, והוא מותנה באישור מזכירות התאחדות חקלאי ישראל.

"צריכים להתאים את עצמנו למציאות". משקים את השדות, צילום: מאיר אזולאי

על פי ההסכם יועברו כ־520 מיליון שקלים לחקלאים שנפגעו מתיקון 27, לרבות הגליל העליון, סובב הכינרת ועמק המעיינות. כמו כן יפוצו כאלף בעלי בארות פרטיות מהצפון ועד הנגב.

במסגרת תיקון 27 הוזלו מחירי המים לחקלאים צרכני מקורות מ־2.5 שקל ל־1.98 שקל לקוב מים. עם זאת, האזורים המנותקים מהמערכת הארצית נפגעו קשות, ומחיר המים שלהם הועלה משמעותית.

במסגרת ההסכם יוכלו החקלאים שנפגעו מתיקון 27 להתארגן לעלויות החדשות שהושתו עליהם בעקבות תיקון החוק. ההסכם הוא לחמש שנים.

בהתאחדות חקלאי ישראל מסבירים כי בארבע השנים האחרונות קוצצה כמחצית מכמות המים בגליל העליון עקב הבצורת. עתה, לאחר ההסכם, יקבלו החקלאים פיצוי ישיר בסך של 2.5 שקל לקוב.

נוסף על כך, בשאר המקומות ישולם להם תשלום ראשוני עבור השקעות שיאפשרו להם להתארגן לקבלת מים טובים יותר עבור גידולים חקלאיים חדשים.

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל מאיר צור, ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום (אבו) וילן, אמרו: "המדינה קיבלה את תביעתנו, וההסכם הוא תיקון עוול לכל החקלאים שנפגעו מהתיקון. חשיבותו היא בכך שהוא מעין המשך להסכם המים משנת 2008, והוא מבטיח את רצף הזכויות של החקלאים".

המאבק נגד תיקון 27 לחוק המים היה נחוש, אך בשלב מסוים עבר התיקון בכנסת בהסכמת תנועת המושבים. לאחר ההצבעה נוצר קרע בין הקיבוצים למושבים, אך הוא התאחה כעבור זמן, ושתי התנועות חברו שוב לגיבוש ההסכם עם האוצר שיפצה על הנזקים.

"היה ברור לנו שכל מי שהיו לו מחירי מים זולים", מבהיר וילן, "לא יוכל לעמוד בהמשך הגידולים החקלאיים במחיר המים שקפץ בעקבות תיקון 27. אזור עמק המעיינות למשל, שרובו חי על מים מליחים באיכות ירודה, נדרש לשלם על המים האלה מחיר גבוה שאין סיכוי שהוא יוכל לעמוד בו.

"דוגמה נוספת, הגליל העליון - שעבר קיצוץ מכסות מים של קרוב לחמישים אחוזים בארבע השנים האחרונות - כיוון שהוא אזור אגן ההיקוות של המים המתוקים בישראל, אסור לו כמעט להשתמש במי קולחין מטוהרים.

"הגידולים העיקריים בו הם ירקות לתעשייה שהרווחיות שלהם נמוכה, ולכן גם הם לא יוכלו לעמוד בהקפצת מחיר המים המתוקים שהם שואבים ממקורות המים המידלדלים.

"נוסף על זה, הם משקים 30 אלף דונם אדמות כבול של החולה בהסכם מיוחד, כדי למנוע דלקות וזיהום המים לכינרת, ודרשו מהם לשלם על זה מחיר גבוה מזה שהוסכם עליו כל השנים.

"זה היה מצב בלתי אפשרי, ועל זה התווכחנו עם האוצר ארבעה חודשים, עד שהוא הסכים ללכת למודל שהצענו לו - של תשלום כספי שחלקו הקטן מיועד למענק, וחלק גדול יותר להשקעות, כדי להתמודד עם הבעייתיות של מחירי המים ועם הבעייתיות של הגידולים".

"מציע שנתאחד כולנו". אבו וילן, צילום: אביב לשם

לדברי וילן, כדי לפתור את בעיות האזורים הנפגעים יש צורך במיזמים לאומיים של העברת מים מותפלים מהגליל המערבי לגליל העליון ובניית מאגרים אזוריים גדולים, ודרומה משם - הקצאת מים מתוקים מהכינרת לעמק המעיינות ובניית מתקני התפלה לסובב כינרת.

ההסכם מאפשר לחקלאים לעבור את תקופת הביניים, וכן מפצה את בעלי הבארות הפרטיות על המחיר החדש שהושת עליהם. "ניסינו לאזן את המערכת", הוא אומר.

אורי דורמן, יו"ר החברה לפיתוח הגליל ויו"ר משקי הגליל העליון, שייצג את חקלאי הגליל העליון במגעים עם האוצר, מברך על ההסכם הכולל את מרבית התביעות של חקלאי האזור, אך מדגיש שתיקון 27 הוא רע לחקלאים.

"להסכם הזה יש נספח לגליל העליון, שהוא מהנפגעים העיקריים של תיקון 27", אומר דורמן. "אנחנו עדיין חושבים שההחלטה בכנסת על מחירי מים אחידים ומשק מים סגור היא שגויה, אבל אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות.

"לכן, מבחינתנו ההסכם הזה יכול ליצור שינוי במציאות, כאשר בתוכו יש תמיכה משמעותית בהשקעות לפיתוח, החזר של כל התייקרות המים לכבול, כלומר השארת המחיר הקיים להשקיה שתמשיך לשמור על איכות המים לכינרת, פיצויים עבור קיצוץ המים, תמיכה במחקר ופיתוח במטרה לפתח גידולים חדשים וטכנולוגיות חדשות כדי להתאים את החקלאות למציאות החדשה של מחירי מים גבוהים ותמיכה בהשקעות במפעלים אזוריים".

נראה שהאוצר די קיבל את העמדה שלכם.

"האוצר קיבל את מרבית הדרישות שלנו, ומאחר שכרגע אי אפשר לבטל את תיקון 27, עשינו את ההסכם הזה. ההסכם הזה יכול ליצור שינוי במציאות של מחסור במים ושל עליית מחירי המים, ולסייע לנו בכל הבעיות שאנחנו מתמודדים איתן כחקלאים.

"ההסכם הושג בזכות שיתוף פעולה הדוק בין הגליל העליון, בהובלת ראש המועצה גיורא זלץ ואנוכי, לבין התאחדות חקלאי ישראל, תנועות ההתיישבות ומשרדי החקלאות והאוצר. עכשיו אנחנו במבחן ביצוע ההסכם".

לא כל האזורים מקבלים בברכה את ההסכם החדש. לדברי וילן, נציגי עמק המעיינות, שעל פי ההסכם יושקע באזורם 150 מיליון שקל, ונציגי הצד המזרחי של עמק יזרעאל, שוקלים ללכת במסלול המשפטי.

ארבע אגודות מים כבר הגישו עתירה לבג"ץ נגד תיקון 27, וההצטרפות להסכם מותנית בוויתור שלהן על תביעות משפטיות. "האגודות חושבות שבאמצעות העתירות יתוקן המעוות", אומר וילן, "ואנחנו חושבים שזה סיכון. עתירה אחת כבר נפלה.

"אף על פי שהמאבק צודק ונכון, קשה לסמוך על זה שהשופטים ייכנסו לתחום המים ויעשו בו צדק. צריך לקחת את מה שהמדינה מוכנה לתת לנו כיום, ולהיאבק בשאר העיוותים של תיקון 27 בוועדות של רשות המים ובמישור הפרלמנטרי.

"לדעתי, התיקון הזה לא יחזיק מעמד לאורך שנים, וייכנסו בו שינויים גדולים. כרגע אנחנו צריכים להבטיח את החקלאות באזורים המנותקים ממערכת המים".

למרות החתימה על ההסכם, מאבקי החקלאים בנושא המים רחוקים מלהסתיים. בכנס שנערך לאחרונה בעוטף עזה איימו ראשי התאחדות חקלאי ישראל במרד חקלאים נגד מדיניות האוצר בנושא המים.

"אנחנו בעיצומו של ויכוח נוקב עם משרד האוצר", אומרים וילן וצור, "כדי לקבל את דרישתנו לקבלת פיצויים בסך כ־150 מיליון שקלים עבור הקיצוצים שנעשו באופן חד־צדדי בגין שנת 2018, על חשבונם של החקלאים כתוצאה מהבצורת.

"זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שנעשו קיצוצים מבלי שישולם לחקלאים פיצוי, ולשם כך אנחנו פותחים השבוע במאבק ציבורי בנושא".