היסטוריה קיבוצית בתחום החינוך ודו הקיום: במידה והכל יתנהל כמתוכנן, ייפתח בחודש ספטמבר הקרוב גן דו לשוני בקיבוץ עברון. הגן, ששמו טרם נקבע, יקלוט שבעה ילדים בגיל שנתיים עד שלוש מעברון, ועוד שבעה מהכפר הערבי הסמוך מזרעה.

"למדנו להקשיב גם למי שדחה את הרעיון". שלו וראדה גדבאן במפגש הסברה, צילום: אלבום משפחתי

הצוות יורכב מגננת וממטפלות משני היישובים הסמוכים, כשהילדים ילמדו לדבר עברית וערבית. גם המועדים והחגים של שני העמים ייערכו במקביל.

גנים דו לשוניים כבר פועלים בראש פינה, בכרמיאל, ביפו, בחיפה, בכפר ורדים, בבאר שבע ועוד, אבל עברון הוא הקיבוץ הראשון שבתחומו ייפתח גן דומה.

לצורך הקמת הגן וקבלת השגת ההסכמות הנדרשות להפעלתו בידי הנהלות עברון ומזרעה ותמיכה של מועצה אזורית מטה אשר, הוקמה כבר ב-2015 עמותה בשם "חיים ביחד" אותה מובילים שגיא שלו בן וחבר עברון, לינה סבח-חזבון וראדה גדבאן ממזרעה.

שלו, שעוסק בטיפול ברפואה סינית לפרנסתו, הגה לראשונה את רעיון הקמת הגן דווקא בתקופה בה סבלה הארץ מגל טרור קטלני. הוא שאף לכך שבתו תתחנך בגן דו לשוני, שאולי (כך חשב בעבר) ייקרא "גן ניסן" על שם אחיו רס"ן ניסן שלו, טייס שנפל במהלך מלחמת לבנות השנייה כשמסוקו התרסק מפגיעת טיל.

"היוזמה שלי החלה באוקטובר 2015, בפגישה של חברים מעברון ותושבים ממזרעה בבית קפה בכפר", נזכר שלו. "החלטנו לעשות משהו משותף לקירוב הלבבות ולשפיות המקומית. היתה פגישה מרגשת, דיברנו על תוכניות משותפות, אבל באותה תקופה נדרשו לכך הרבה אנרגיות והדברים לא ממש יצאו אל הפועל.

"בהמשך דיברנו על רעיון הגן הדו לשוני מבלי לדעת בעצם למה אנחנו נכנסים. היינו תמימים כשחשבנו שהוא ייפתח בשנה שלאחר מכן, ב-2016. הסביבה נתנה לנו להבין שדברים כאלו צריכים זמן הבשלה, דרך מרובת מהמורות, ופתחנו בהליכי שכנוע והסברה בקרב התושבים".

מה כללו אותם תהליכים שנועדו לגייס את דעת הקהל?

"הקמנו קבוצת הורים משני המקומות, הצגנו את הרעיון בפני הנהלות עברון ומזרעה וגם במטה אשר נפגשו איתנו. קיימנו שיחות אישיות עם חברים בקיבוץ, וחשפנו את התוכנית בפני האסיפה.

"במזרעה לא היתה בעיה להעביר את העניין כמו בקיבוץ. עלו הרבה חששות ופחדים, היו גם התנגדויות אידיאולוגיות, ולמדנו להקשיב גם לאלו שדחו את הרעיון על הסף".

בחודש אוגוסט האחרון התקיימה בעברון הצבעה בקלפי בשאלה האם לתמוך בהקמת הגן, או לשלול אותו. לאחר ספירת הקולות התברר ש-180 חברים היו בעד, ואילו 140 התנגדו לו.

שלו הודה שהתוצאות שימחו אותו מאוד, למרות מספר המתנגדים הגבוה, מפני שהוא מאמין שבסוף השנה הראשונה לקיומו תפחת הכמות ל-40 מתנגדים בלבד.

"אני והשותפים שלי לגן מקווים לפתוח בעתיד הלא רחוק גן דומה גם במזרעה", גילה שלו. "ואולי מאוחר יותר גם בית ספר דו לשוני. כשנודע באזור שאנחנו מקימים פרויקט כזה קיבלנו פניות של הורים מכפרים נוספים בגליל המערבי, מנהריה ומעכו. כמי שהיה ילד שאסף כל גזיר עיתון שדיבר על שלום ועל אחוות עמים, אין מאושר ממני".

לינה סבח- חזבון היא עובדת סוציאלית ומנהלת פרויקט קהילתי מטעם קרן רש"י במזרעה. בנוסף היא מטפלת בנשים ובנערות במצוקה. היא גם שותפה עם שלו בעמותה שהקימו, וחברה בהנהלת הגן.

"רציתי שהבת שלי תתחנך בגן כזה, אבל עד שזה ייפתח היא תהיה גדולה מדי", סיפרה סבח-חזבון. "אצלנו היתה מההתחלה התלהבות לרעיון, אבל צריך להבין שעברון ומזרעה אינם ישובים שווים מבחינה סוציו אקונומית. אנחנו ישוב חלש עם תשתיות חינוך, בריאות ורווחה מאוד חלשות.

"בקיבוץ היתה התנגדות שנבעה מכך שהחברים לא רצו לחלוק עם אחרים את החינוך לגיל הרך, ורצו לשמור על אופי קיבוצי. אצלנו, לעומת זאת, היה חשש מכך שמדובר במקום אליטיסטי שיעלה כסף רב שהמשפחות לא יוכלו לעמוד בו.

"הורדנו את השכר לילד מ-2,500 שקלים בחודש ל-1,800 שקלים, ועדיין זה הרבה עבור התושבים שלנו. אני מעריכה שתהיה עזרה בנושא אבל ההתלהבות מאוד גדולה בקרב המשפחות.

"בסופו של דבר, בעיקר בגלל השיקול הכלכלי, התקשינו לגרד שבעה ילדים מהכפר שייקלטו בגן. אני מקווה שגם הם יקבלו סיוע כספי כדי שיצליחו לעמוד בעלויות. כך או כך מדובר בדבר שמחמם את הלב ונותן תקווה לגבי העתיד".

מבנה הגן החדש שימש עד לאחרונה כמשרד הגיל הרך, וקודם לכן היה גן ילדים במתחם החינוך בקיבוץ. בימים הקרובים יחל מסע לגיוס כסף דרך אתר מימון המונים, שיאפשר שיפוץ המקום, רכישת ציוד וסיוע למשפחות מעוטות יכולת שיתקשו לממן את שהות ילדיהם בגן.

הכוונה היא לגייס כ-300 אלף שקלים, בנוסף לתרומות ממפעלים בסביבה. מועצת מטה אשר והמועצה המקומית מזרעה הבטיחו גם הן לתרום בהמשך למיזם יוצא הדופן.

בעוד כשבועיים יתקיים מופע של הזמרות אחינועם ניני ומירה עווד באולם המופעים של מטה אשר בכברי. כל ההכנסות יוקדשו לגן הדו לשוני.