"שיגע" הוא ספרה הראשון של סיגל ז'ולייט שיליאן-פדלון, שבגלל שמה הארוך מעדיפה לחתום בשם ש.פ. ז'ולייט.

"ישראל לא קיבלה אותי יפה". ז'ולייט שיליאן-פדלון עם ספרה, צילום: יח"צ

סיגל, תושבת זיכרון יעקב שעובדת כמורה לספרות בבית הספר מבואות עירון בעין שמר, מלמדת ילדים בכיתות ז' עד י"א. ברומן שכתבה ויצא לאור בהוצאת ניב, משולבים ניחוחות וקולות אותנטיים ממחוזות שרגל אדם לא דרכה בהם.

סיפור העלילה בקצרה: במדינה לא נודעת ושמה שיגע מתהלך לו עירום עלם ושמו פרא. במסע שמתחיל בחיפוש אחר זהותו, מוצא פרא מכתב שישנה את חייו ויחשוף בפניו גילויים מרתקים אודות העולם שמעבר לעולמם הכאוטי של השיגעים.

במהלך מסעו פוגש פרא שלל דמויות צבעוניות וחווה מצבים אבסורדיים, עובר תהליך רגשי מורכב ומתפתח ומגבש תוך כדי תנועה את תפיסת עולמו ואת אמונותיו.

סיגל (45), ילידת איראן, היא בוגרת תואר ראשון ותואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ולימודי אימון אישי במכון אדלר. בעבר הייתה עורכת ועיתונאית.

"עלינו לישראל ערב המהפכה האסלאמית בשנת 1979, כשהייתי בת 5", היא נזכרה. "מיד לאחר העלייה רכשנו בית בנתניה שם גדלתי עם ארבעת אחיי ואחיותיי. גרתי בנתניה עד גיל 24 ואחר כך עברתי לתל אביב ל-15 שנים.

"לפני כחמש שנים חזרתי ממגורים בלוס אנג'לס, שם עבדתי במשרד התיירות בקונסוליה הישראלית. כשנה לאחר שחזרתי לארץ התחתנתי עם בן זוגי, ועברנו לגור בזיכרון יעקב - מקום מגורינו גם היום".

סיגל ז'ולייט שיליאן-פדלון מספרת כי הרעיון לספר עלה לפני כ-20 שנה. "הלכתי לאיטי ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, בדרך חזרה משיעורים באוניברסיטה. מאז ועד היום, במהלך כ-20 שנה, כתבתי את הספר לסירוגין עד שהגעתי לתוצר הסופי.

"באופן כללי אפשר לומר שלימודי הפילוסופיה והחשיבה הפילוסופית שלי היו ההשראה המרכזית לכתיבת הספר. המוטיבציה הרגשית והרעיונית היתה התחושה המרגיזה שבני אדם מעמידים פנים ועוטים על עצמם מסכות". 

"התאהבתי בישראל, התאהבתי בשפה העברית וביכולת לקרוא ולכתוב, יחד עם זאת, ישראל לא קיבלה אותי יפה", המשיכה סיגל. "אחיי ואחיותיי, אולי בגלל העיניים הבהירות שלהם שהקנו להם מראה אירופאי יותר, השתלבו היטב בחברה אבל אני הייתי ילדה דחויה: תלמידים לעגו, הציקו ואף רצו להרביץ לי.

"באותם ימים, בשנות ה-80 של ישראל, הסטריאוטיפים על הפרסים בארץ חגגו וצחקו המון ברחוב ובתקשורת על 'הפרסי הקמצן' ועל המבטא. התביישתי מאוד במוצאי. היה פער גדול בין חיי החברה שלי באיראן לבין אלה שבישראל.

"בספרי 'שיגע' היה חשוב לי לתת ביטוי לשם המקורי שלי ז'ולייט, בעיקר מתוך התחושה שאם לא אעשה זאת השם שנתנה לי אימי ייכחד לעולם. עניין השם מתקשר לפרא, גיבור הספר ב'שיגע', שיוצא במסע אחר חיפוש זהותו, מתנתק ממקום הולדתו ומחליף בשלב מסוים את שמו".