האחריות החוזית היא מוחלטת. על המתחייב לקיים את אשר התחייב לעשות. מבחן התוצאה משווה בסופו של דבר את הביצוע בשטח לעומת החיוב החוזי.

הפרש גבהים של 10 ס"מ בלבד. בנייה בקיבוצים, צילום: דוד (דדה) עינב

המקרה המובא כאן מדגים כלל זה: בני זוג שביקשו לבנות ביתם בקיבוץ יפעת התקשרו בהסכם עם התאגיד המנהל את פרויקט הבנייה בקיבוץ.

בבית המשפט לתביעות קטנות בנצרת הם טענו כי בניגוד להסכם לא נבנתה מסלעה בגבול מגרשם, ולכן על התאגיד לפצותם בעלות בניית המסלעה בסך 13,104 שקלים, ועוד 500 שקלים עלות מדידת המגרש (שכן לטענתם, המגרש נמסר להם כשגבולותיו אינם מסומנים בידי מודד מוסמך, כפי שנקבע בהסכם).

התובעים הסבירו שהמסלעה מופיעה בגרמושקה של תוכנית הבנייה, אך ציינו שבשלב זה, לאחר שהשכנים כבר הקימו את גינותיהם, לא ניתן עוד לבצע את המסלעה, והם תובעים את הסכום כפיצוי, כדי לבנות הפרדה כלשהי בין מגרשם למגרשי השכנים.

התאגיד־הנתבע השיב שהקמת המסלעה נועדה לתמוך במגרשים שכנים כשקיימים ביניהם הפרשי גובה, בעוד שההפרש בין מגרש השכנים למגרש התובעים מגיע לכדי עשרה סנטימטר בלבד.

לכן לא היה צורך במסלעה, מה גם שבתשריט אין סימון למסלעה, והוא המשקף את החיוב החוזי. על כך השיבו התובעים כי התשריט משקף רק את פני השטח, ואף הבית אינו מסומן בו.

בית המשפט לתביעות קטנות פסק כי הוכח שהמסגרת החוזית אכן חייבה בניית מסלעה, ומשלא נבנתה כזו, המשמעות היא כי הנתבע הפר את התחייבותו.

מאחר שהנתבעים לא בנו מסלעה על חשבונם, וגם אינם מתכוונים לעשות זאת, הוא העמיד את הפיצוי לתובעים על סך של 4,000 שקלים בלבד, ועוד עלות המדידה בסך 500 שקלים, וכן חייב את הנתבע לשלם לתובעים 1,000 שקלים הוצאות המשפט.

הנתבע, שלא היה מרוצה מפסק הדין שניתן כנגדו, ביקש לערער עליו בבית המשפט המחוזי בנצרת. הוא חזר על טענתו שמאחר ובמגרש התובעים אין הפרשי גבהים המחייבים פתרון מסוג מסלעה, לא היה צורך בבנייתה. עוד טען הנתבע כי לא היה מקום לפסוק לתובעים כל פיצוי, שכן ממילא אין בדעתם לבצע הפרדה כלשהי בין המגרשים.

השופטת רננה גלפז־מוקדי בחנה את המערכת ההסכמית שבין הצדדים, ומצאה שבסכום ששילמו התובעים הובאה בחשבון בניית גבולות המגרשים, בין בקירות תומכים ובין בדרך הפרדה על ידי מסלעה, במקרים שבהם גובה ההפרש נמוך משישים סנטימטר.

אכן, הנתבעת טענה שאין במסלעה צורך הנדסי או בטיחותי, אולם אין בכך כדי לפגום בתוצאה שהופרה ההתחייבות לבניית מסלעה לצורך ההפרדה בין המגרשים.

"בית המשפט לתביעות קטנות", הסבירה השופטת, "לא התעלם מכך שהתובעים לא בנו את המסלעה ואף אינם יכולים לבנותה כיום, ולכן ערך איזון סביר במסגרת שיקוליו בעת שפסק פיצוי חלקי בלבד.

"אין כל הצדקה לפטור את הנתבעת מפיצוי", פסקה השופטת, דחתה את הבקשה לערער על פסק הדין, וחייבה את הנתבעת לשלם לתובעים 5,000 שקלים נוספים בעבור הוצאותיהם בהליך משפטי זה.