במאה השנים האחרונות עלתה תוחלת החיים בכ-30 שנה, מקרוב ל-50 בתחילת המאה ה-20, לקרוב ל-80 בימינו אלה. לעלייה זו השלכות ומשמעויות רבות בהיבטים רבים: הארכת שנות העבודה והליכי הפרישה, רווחה בריאות וסיעוד, נישואים שניים ואפילו אפיקי פנאי לשנות פרישה ארוכות.

במדינות המפותחות, ובעיקר באירופה שם שיעור הילודה הממוצע עומד על כ-1.56 ילדים למשפחה, פחות מהנדרש לצמיחה וגדילת החברה האנושית, צופים המחקרים הליך הזדקנות מואץ של האוכלוסייה, וסימן שאלה גדול על יכולת הדור הצעיר לכלכל ולשאת על כתפיו את בני ובנות הגיל השלישי כאשר היקף שתי האוכלוסיות בעצם, מתהפך מהמצב הרגיל והטבעי שהיה נהוג עד כה.

פרט לשיקולים הכלכליים, ישנן כאמור גם השפעות והשלכות פסיכולוגיות. התמודדות עם אתגרים פיזיולוגיים ומנטליים משתנים, מעבר איטי מעצמאות לתלות, מזוגיות וחיי חברה לבדידות ועוד.

רק לאחרונה מונתה, לראשונה, בבריטניה שרה לענייני בדידות. שתי אוכלוסיות מרכזיות תחת טיפולה, הגיל הצעיר המסתגר בחדרו ומבסס את קשריו על הרשתות החברתיות הוירטואליות, וכמובן, הגיל השלישי.

בארץ המצב יותר טוב. הן מבחינת קצב הילודה, אשר עומד כיום על 3.1 למשפחה, חריג לטובה ובאופן לא הכי ברור, בקרב המדינות המפותחות. והן מבחינת דירוג רמת האושר אשר נמצאת במקום ה-11 לפי דירוג האושר העולמי של האו"ם לשנת 2017. גם כן מסיבה לא הכי ברורה...

במחקרם על סקר דעת הקהל בקיבוצים (פלגי,אורחן 2016) נבחנו בין השאר הסיבות לדאגה וחששות של חברי הקיבוצים בתחומים כגון פשיעה, מצוקה כלכלית, דאגה לילדים צרכים רפואיים ועוד.

ממצאי המחקר הראו כי דווקא האוכלוסייה המבוגרת בקיבוץ פחות מוטרדת מהנושאים הכלכליים-רפואיים, וכי דווקא האוכלוסייה היותר מוטרדת מהם היא האוכלוסייה הבוגרת (גילאי 40-50).

ניתן להבין זאת לאור העובדה שדווקא בקרב האוכלוסייה בגילאי ה-40-50 ישנם סימני שאלה על אופן התנהלות הקיבוץ בעתיד הרחוק, כאשר האוכלוסייה המבוגרת כבר חייה בפועל את התקופה הזו תוך הבנה והתאמה למציאות הקיימת.

נכון להיום ישנם בישראל כ-45 קיבוצים שיתופיים. כרבע מכלל הקיבוצים. מתוכם, כ-11 קיבוצים נמצאים בהליכי בחינה ובדיקה למעבר למודל של קיבוץ מתחדש (ד"ר שלמה גץ, 2018). באופן לא מפתיע רמת החשש בקרב חברי קיבוצים אשר מצבם הכללי לא טוב כמעט כפול מאילו החברים בקיבוצים במצב כלכלי טוב.

צוות היועצים של MIC-

קיבוץ, מתחדש או שיתופי, המעוניין להיערך באופן מושכל לעתיד חבריו בתחום הסיעוד, בוחן את ארבעת החלופות הבאות:

חלופה א': לא לעשות דבר.

חלופה זאת מתאימה לקיבוץ בעל רמת הפרטה גבוהה, בה כל חבר אחראי באופן מלא לעתידו.

חלופה ב': ביטוח סיעודי בחברת ביטוח.

ביטוח סיעודי בחברת ביטוח מעניק את השקט והביטחון לתשלום פיצוי קבוע ומוסכם מראש במקרה של צורך סיעודי של מי מבני חברי הקיבוץ המבוטחים.

הביטחון נובע מהיות חברות הביטוח מפוקחות על ידי רשות הון עצמאית, ומחויבות לעמוד בתקנים בין-לאומיים המחייבים אותם לשמור ולשריין עתודות לתביעות עתידיות. עלות הביטוח (הפרמיה) נקבעת לפי גיל המבוטח בעת כניסתו לביטוח ונשארת קבועה לאורך כל חייו.

הביטחון והשקט בחלופה זו באים לידי ביטוי בעלות גבוהה הנובעת, בנוסף לאמור לעיל, מהוצאות שיווק גבוהות (תשלום עמלות לסוכנים, פרסום, וכדו'). עלות שלא כל קיבוץ או חבר קיבוץ יכול לעמוד בה.

שני מרכיבים חשובים נוספים היא חובת מילוי הצהרת בריאות לפני הצטרפות, והעובדה שכל הפקדות הכספים יוצאות מהקיבוץ בין אם היו תביעות ובין אם לא.

חלופה ג': ביטוח סיעודי בקופת החולים.

הביטוחים הסיעודיים בקופות החולים הינם במתכונת מעט שונה מהאופן בו הם מבוצעים בחברות הביטוח. החל מהשנה כלל הביטוחים הסיעודיים בקופות החולים יהיו במתכונת בה 80% מהסכום מתבסס על קופת סיעוד הדדית בקרב חברי קופת החולים ו-20% מושתים על חברת הביטוח.

חברות הביטוח הן אלו שמנהלות בפועל את הליכי התביעה, האקטואריה והתחשיבים עבור קופות החולים. הקופות מצדן נחשבות כמן "סוכן" האחראי על צירוף הלקוחות לביטוח זה.

הבחירה באפשרות זו זולה יותר מביטוחים פרטיים, אם כי הסכומים אינם מתקבעים ומשתנים משנה לשנה וממעבר בין קבוצות גיל, אחוז אישור התביעות גבוה יותר (שכן רוב הסכום יוצא מקופת הסיעוד ורק חלקו ישירות מחברת הביטוח), אך גם בחלופה זו נדרשת הצהרת בריאות כתנאי קבלה והסכומים המשולמים יוצאים מהקיבוץ לבלי שוב.

חלופה ד': קרן מילואים לסיעוד באחריות הקיבוץ.

ניהול קרן מילואים לסיעוד בקיבוץ מטיל למעשה על כתפיו את האחריות לצרכי הסיעוד העתידיים של החברים. במידה והדבר נעשה בליווי מקצועי (אקטוארי, משפטי, רפואי ועוד) הדבר מאפשר לקיבוץ ליהנות מהיתרונות של כיסוי סיעודי לחבריו, כאשר כספי ההפקדות נשארים בקיבוץ – ומופרדים מנכסיו השונים – והחברים כולם משולבים בקרן ללא צורך במילוי הצהרת בריאות.

ישנן שתי תפיסות לניהול קרן המילואים:

תפיסה א' – "שגר ושכח":

קביעת אוכלוסייה מוגדרת לטובת הקרן, ביצוע תחשיב אקטוארי עתידי לאוכלוסייה זו, ותכנון ארוך טווח של הפקדות ראשוניות ומתמשכות עד להשגת הסכום הצפוי לאוכלוסייה זו. תפיסה זו מתאפיינת בהקצאת סכומים גדולים מאוד הן בהפקדה ראשונית והן בהפקדות מתמשכות, ובקיום אוכלוסייה קבוע וסגורה אליה מתייחס המודל.

תפיסה ב' – "ליווי מתמשך":

תפיסה זו רואה את החשיבות בבחינה מתמדת של המציאות מידי תקופה (שנה-שלוש שנים). בתפיסה זו אוכלוסיית הקרן מתפתחת ומשתנה כל העת, הבדיקה האקטוארית צריכה להיבחן כל העת כדי לבדוק שהיא תואמת את המציאות, כניסה ויציאת אוכלוסייה מהקרן משפיעה על היקף ההפקדות וגובהן. בתפיסה זו ההפקדות נבחנות ומותאמות מדי שנה למציאות שקוראת בפועל.

לכל אחת מהחלופות המוצעות מעלה ישנן יתרונות וחסרונות המשפיעים ומושפעים מאופיו של הקיבוץ, ערכיו, רמת השיתופיות שבו ומצבו הכלכלי. המשותף לכלל הקיבוצים במקרה זה, הוא הצורך להתמודד ולבחון את ההחלטות היום על מנת להיערך טוב יותר למציאות שתגיע מחר.

חברת MIC הינה חברת הייעוץ המתמחה בפתרונות קבוצתיים בתחומי הבריאות והסיעוד.

כחברת יעוץ הוותיקה והמקצועית בישראל, חברה ייעוץ בלתי תלויה שאינה סוכנות ואינה מוכרת ביטוחים, היא מלווה למעלה מ-30 קיבוצים בפתרונות בריאות וסיעוד יחודיים לרווחת חברי הקיבוץ, תוך מתן יתרונות מהותיים על החלופות הקיימות בתחום.

הכותב הוא מנכ"ל חברת MIC יועצים לניהול סיכונים בע"מ המלווה עשרות קיבוצים בתחום הבריאות והסיעוד למעלה מ-20 שנה.