קיבוץ בית העמק שבגליל המערבי היה ידוע מאז היווסדו כאחד הסמנים השמאליים של התנועה הקיבוצית. מקימיו, שמרביתם הגיעו מארצות אנגלו-סקסיות, הקנו לקיבוץ אופי ליברלי ופתיחות חברתית רחבה.

"קרתה תקלה, והיא תתוקן". אבי עופר (במרכז) עם מבקשי מקלט, צילום: יהל פרג'

במהלך השנים נרשמו בבית העמק שיעורי הצבעה גבוהים למרצ, סביב ה-30 אחוזים, לעומת 10 אחוזים בממוצע בקרב קיבוצי התק"ם.

בשל הסיבות הללו התקבלו תוצאות ההצבעה בסוף השבוע האחרון על קליטת שלוש אמהות חד הוריות מבקשות מקלט עם ילדיהן בהפתעה רבה, ויש שהגדירו זאת כ"זעזוע ובושה".

87 חברים צדדו בהצעת הנהלת הקיבוץ לקבל את המשפחות, לעומת 92 חברים שהתנגדו. עם היוודע דבר ההחלטה, פעלו בהנהלת הקיבוץ בעצה אחת עם הנהגת התנועה הקיבוצית לקיים הצבעה חוזרת לאחר קבלת הערעורים מכמה חברים. טרם נקבע מועד להצבעה המחודשת.

ככל הידוע מדובר בקיבוץ הראשון, מבין כ-30, שאישרו את קליטת מבקשי המקלט בתחומם וחלקם אף עשו זאת, שקיבל החלטה שכזו.

"אני חש היום בושה גדולה לנוכח הצעד שעשו חברים גזענים שחיים בינינו", אמר אבי פסקל, חבר בית העמק. "יש כאן אנשים שהיו נחושים להכשיל את המהלך, וגם פרסמו גילויי דעת בעניין. זה נורא ואיום ורבים מהחברים המומים. מה שמדהים זה שהכול נעשה בצורה מושכלת וטובה.

"התקיים דיון בהנהלת הקיבוץ שאף אישרה את הבקשה של נציג התנועה לקלוט, היתה פגישה עם משפחה מכברי שאימצה מבקש מקלט מאריתריאה וגם הוא עצמו הגיע לאסיפה.

"רק לאחר הערעור על החלטת המזכירות נוצרה המהומה אותה ליבו גורמים עוינים מבחוץ. המספרים של מצביעי הקלפי מעידים על כך שאנשים רצו להכשיל את העניין, וגייסו לשם כך תומכים רבים שאפילו איני יודע מי הם. בכל מקרה את התוצאה הזו צריך לשנות ומהר".

ד"ר אבי עופר ממענית, רכז קליטת מבקשי המקלט מטעם התנועה הקיבוצית, טען שההכנה הלקויה של בית העמק היא שהביאה לתוצאה הקשה בקלפי. "ההנהלה החליטה בחיוב, ואז הוגש ערעור על ידי מי מהחברים והוגשה בקשה לקיום קלפי. אני עצמי באתי להנהלת הקהילה, דיברתי בזכות האימוץ וסיפרתי על הצלחתו בקיבוצים רבים. המתנגד לא נשאר לשמוע את דבריי.

"בבית העמק החליטו לא לקיים אסיפה שבה ביקשתי לדבר אל ליבם של החברים, ולמעשה השאירו את ההחלטה לרחוב שהוסת על ידי פעילי ימין מדרום תל אביב. כך יצא שעל חודם של כמה קולות זה נפל.

"דיברתי עם ניר מאיר ועם נורית ברקאי ומוסכם על כולנו להגיש את זה שוב לדיון והכרעה מתוך תקווה ואמונה שהפעם זה יאושר. בקיבוצים כמו רמות מנשה ורמת דוד היו רבים שאישרו את האימוץ, ורק מתנגד אחד היה בהם. כאן קרתה תקלה גדולה והיא תתוקן".

נורית ברקאי (ראש הנקרה), מנהלת הקהילה בבית העמק, מסרה בתגובה: "אנחנו חושבים בדיעבד שהיה פה פספוס בהסברה. לא הסברנו מספיק טוב מהיכן יגיע התקציב, איפה ילמדו ילדי החד הוריות, היכן יתגוררו.

"כשיש חוסר ודאות קל יותר להצביע נגד ולא בעד. אין פה עניין פוליטי אלא חשש מהשונה, הזר והלא מוכר. אנחנו חיים במדינה בה יש הפחדה גדולה נגד האחר. אני מאמינה שבקרוב נדון שנית בעניין, ושהפעם נסביר הכול ונקבל גם את אמון הציבור בעמדה שלנו".