שר האוצר משה כחלון ושר החקלאות אורי אריאל אימצו המלצות של צוות בין־משרדי - המשותף למשרדי האוצר, החקלאות, המשפטים ולרשות מקרקעי ישראל - שהחליט על מדיניות חדשה להקצאת קרקע חקלאית.

אפשר יהיה לגדל כל גידול ללא תנאים. קרקע חקלאית, צילום: גיל שינגר

הצוות הוקם לשם בחינת הקרקע החקלאית, וקבע כי זו תוקצה לתקופה ארוכה לצורך ייעול השימוש בקרקע זמנית, כך שתאפשר בין השאר עיסוק בגידולים ארוכי־טווח.

קרקע זמנית היא קרקע חקלאית שקיבל כל יישוב מעבר למשבצת הקרקע החקלאית הקבועה, ובקיבוצים רבים מדובר באלפי דונם המעובדים על ידם במשך עשרות שנים.

עד עתה הוקצתה הקרקע הזמנית לשלוש שנים, כך שלא ניתן היה לגדל בה גידולים ארוכי־טווח כדוגמת מטעים. לכן גם נמנעו השקעות בקרקע של תשתיות השקיה, דישון וכולי. כעת תוקצה הקרקע לתקופה ארוכה, וניתן יהיה לגדל בה כל גידול חקלאי ללא תנאים.

מטרת הצוות היתה לבחון צעדים שונים בתחום הקרקע החקלאית שיגשרו על הפער שבין מדיניות המקרקעין הרווחת מתקופת קום המדינה לבין התמורות שחלו בתחום העיבוד החקלאי והפיתוחים הטכנולוגיים.

הקצאת הקרקע הזמנית לטווח ארוך וללא תנאים תבטיח שימוש יעיל יותר במשאבי הקרקע הנדרשים לעיבוד חקלאי, ותאפשר לחקלאים להעלות את הפריון.

העלאת הפריון ויצירת תוצרת חקלאית בצורה יעילה יותר יתורגמו בסופו של דבר להוזלת מחירים בשוק ולהורדת יוקר המחיה. כמו כן יוביל המהלך להפחתת הנטל הבירוקרטי לחקלאים.

על פי המדיניות המתגבשת, הקצאת הקרקע הזמנית תינתן לתקופה של עד 21 שנה בשלוש תקופות של שבע שנים כל אחת, אשר יחודשו אוטומטית כל עוד הקרקע מעובדת כדין.

אישור הבקשות ייעשה בוועדה מיוחדת שתוקם ברשות מקרקעי ישראל, ויותנה בקבלת אישור ועדת הפרוגרמות שברשות לתכנון במשרד החקלאות.

את הבקשה יהיו רשאים להגיש אחד מהגופים הבאים: יישוב חקלאי, מעבד פרטי, אגודה שיתופית, התארגנות אזורית של אגודות או חברה לעיבוד. נוסף על כך יעודד המשרד הקמת אגודות מרכזיות מרחביות שיוכלו לנהל את עיבוד הקרקע עבור אגודות שיתופיות.

כן ממליצה הוועדה לעודד ולפעול לטובת הקמת שיתופי פעולה בין אגודות שונות במרחבים גאוגרפיים במטרה להביא לניצול יתרונות לגודל, איגום מקורות לביצוע השקעות והפחתת סיכונים באמצעות מגוון גידולים.

התאחדות חקלאי ישראל בירכה על החלטת שרי האוצר והחקלאות. ״אנו מקווים כי בהחלטה זו יימשך העיבוד המסודר של הקרקעות הזמניות לאורך זמן, דבר שישפר מאוד את התפוקה החקלאית הכוללת במדינת ישראל״, נמסר מטעמה.

עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית, מברך גם הוא על החלטת השרים לאמץ את החלטות הוועדה, שעדיין צריכות לעבור אישור של מועצת מִנהל מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל, אבל מביע חשש מפני כמה סעיפים שנותרו עמומים.

"יש בעיה עם האותיות הקטנות". עו"ד דרורי, צילום: אביב לשם

"יש קצת בעיה עם האותיות הקטנות", הוא אומר. "למשל, לא כתוב בצורה מסודרת שבקרקעות הזמניות, כשהולכים לעשות חוזים ל־21 שנים, יש עדיפות למי שמחזיק בהן כיום. מבחינתנו זה צריך להיות כתוב בצורה ברורה.

"אם כיום יש קרקע שקיבוץ או מושב מחזיקים אותה כבר 60 שנה, אנחנו גורסים שיש להם עדיפות גבוהה לקבל את החוזה ל־21 שנים, מול גורמים אחרים המבקשים לחכור אותה קרקע.

"כבר היה מקרה שרמ"י החליטה להעביר חלק מהקרקעות הזמניות מקיבוץ לגורמים פרטיים במועד של חידוש חוזה החכירה לשלוש שנים. בנוגע לנושא השותפויות החקלאיות - כתוב שמעודדים אותן, אבל עדיין צריך לקבל לשם כך אישורים מגורמים ממלכתיים. מי יתקע לידינו שהאישורים יינתנו? ובאילו תנאים יתנו אותם?"

לקיבוץ גלאון החלטת שרי האוצר והחקלאות כבר לא תעזור. לפני כשנה שכחו בקיבוץ לחדש את חוזה החכירה לקרקעות הזמניות בתום שלוש שנים, ובתגובה הורו להם אנשי רמ"י לצאת מיידית מהשטחים המעובדים שיועמדו למכרז מחודש.

בעקבות מחאת הקיבוץ הוחלט ברמ"י לחדש את החוזה ל־4,600 דונם מתוך 5,200 דונם שעובדו על ידי גלאון עשרות שנים, ולהעביר 600 דונם לשלושה חברי מושב שלטענתם קופחו בעת חלוקת הקרקעות במושב שלהם.

"הגשנו ערעור ראשון ונדחינו", מספר שחר לוי, יו"ר גלאון. "הגשנו ערעור נוסף לוועדת השניים שמורכבת מנציג רמ"י ונציג משרד החקלאות. גם שם נשארה ההחלטה על כנה, אבל אפשרו לנו לסיים את הגידולים על 600 הדונם האלה, והבטיחו להתייעץ איתנו בנוגע לחלקות שנעביר לחברי המושבים.

"שקלנו גם לעתור לבית המשפט, אבל התברר לנו שעלות העתירה תעמוד על כ־150 אלף שקל, דבר שאינו כדאי מבחינתנו. בסופו של דבר, הסכמנו לחדש את החוזה על 4,600 דונם. ברור לי שאילו היתה החלטת השרים מתקבלת לפני שנה, לא היינו מגיעים למצב הזה".