אחרי שנתיים של עבודה בתל אביב, חשבתי שאני מכיר את העיר העברית הראשונה. לשמחתי גיליתי שסיור מרתק שכותרתו "בעקבות מקצועות שנעלמים מן העולם", יכול להפתיע ואפילו לרגש, כל מי שאוהבים היסטוריה ונוסטלגיה.

מי שיזמה את הפרויקט היא מיטל כץ שלאחר השירות הצבאי הפכה למעצבת אופנה. אלא שהיבוא מסין, הקטנת המכסים והיבוא דרך האינטרנט, גרמו לה לחשב מסלול מחדש.

מיטל כץ. צילום: רמי זרנגר

למרבה המזל, במקום לילל בתקשורת על הקשיים של ענף האופנה הישראלי, לפני כארבע שנים, היא החליטה ליזום סיור מיוחד שבו המשתתפים יוכלו להכיר יוצרים ואמנים.

כץ: "שנה שלמה חרשתי את הארץ נפגשתי עם יוצרים מכל התחומים ובניתי מיזם חברתי שמשרת את האומנים והיוצרים על ידי חשיפתם בדרכים לא שגרתיות לקבוצות או פרטיים שמעוניינים בימי כיף, סיורים וסדנאות.

"את הסיור 'בעקבות מקצועות שנעלמים מן העולם', וסיור נוסף בשם 'הזמן שעצר מלכת' בניתי מתוך הבנה שמשנה לשנה ישנם מקומות ובעלי מלאכה שהולכים ונעלמים ואין להם תחליף או יורש מלבד היבוא הזול מסין וכי הסיפור שלהם מספר בעצם את הסיפור של כולנו.

"מהסיורים יוצאים גם עם חוויה אבל לא פחות מזה עם ערך וידע לאן פנינו ומה קורה לנו בעולם המודרני לעומת השנים התמימות עליהן גדלנו".

הסיורים של כץ נערכים בכל ימי שישי, ובשל הביקוש הגואה, גם באמצע השבוע, אבל לא בשבת. הסיבה לכך לא נעוצה בשמירת מסורת, אלא מסיבה טריוויאלית – בעל המקצוע הוותיקים פשוט לא עובדים בשבת. בכל סיור פוגשים חמישה או שישה בעלי מקצוע, מתוך "מאגר" של יותר מ-20 בעלי מקצועות נדירים, תלוי בזמינות שלהם ובפקקים.   

שי אברהמי. צילום: הדס אלדר

הסיור בו אני השתתפתי ושאורכו כארבע וחצי שעות, מתחיל בחניון (החינמי) של נמל יפו, משם יוצאים במיניבוס, בקבוצה של עד 19 איש. בין היתר ביקרנו אצל אבנר גלוסקא, המייצר אריחים מצוירים בעבודת יד.

גלוסקא, מניף בקלות ערימות של "בלטות" ונראה בשנות ה-50 לחייו, אבל למעשה מדובר בקשיש בן 80 שבבית מלאכה ישן ומאובק, יוצר קסם אמיתי – הוא מערבב מלט, בטון, חול וצבעים ובעזרת מכונה שדוחסת הכל לריבוע קטן, יוצר אריחים ייחודיים המשמשים לריצוף.

אחריו ביקרנו אצל אבינועם ישראלוב, אמן יודיאקה וכלי כסף. כל מי שבקי בעולם היהדות, יודע שלגביעי כסף לקידוש, וחנוכיות כסף, תמיד יהיה ביקוש, לכן השילוב שלו בסיור, היה נראה לכאורה לא הגיוני. אלא שישראלוב שולט באמנות הנעלמת מהעולם ושמה "לחצנות מתכת".

לא, זו לא טעות, מתברר שלחצנות היא טכניקה שקיימת מאות שנים, מבצעים לחץ על מתכות כמו כסף, נחושת, אלומיניום ויוצרים מוצרים כמו גביעי כסף, או מאפרות וסירי אלומיניום.

ורד שתיל. צילום: הדס אלדר

אפרופו לחצנות ואלומיניום, הסיור כולל ביקור גם בבית עסק בשם "מאי וינטאג'". מתברר שבשנות ה-50 וה-60 פעל בדרום תל אביב מפעל מצליח בשם "מ.א.י" שייצר כלי בית שונים, בין השאר בעזרת טכניקת הלחצנות.

כפי שאפשר להבין, היבוא מסין חיסל את התחום, ולכן ורד שתיל, בתו של יוסף הוניג ז"ל, אחד משלושת המייסדים של העסק, החליטה להפוך את המקום למוזיאון וגם לבית עסק. החלק של המוזיאון כולל הרצאה קצרה שלה על אביה ועל העסק, וכדי להתפרנס במקום מחדשים בעבודת יד ובהתאמה אישית, רהיטי וינטאג' אותנטיים משנות ה-50 וה-60.

שלום צימבר. צילום: הדס אלדר

הסיור כלל גם ביקור אצל שלום צימבר, הכורך ספרים בשיטה מסורתית שעומדת להיעלם מהעולם, וגם היכרות עם משה דגן, בעל מפעל "טינג דונג", לייצור מטקות.

נכון, גם במקרה הזה היבוא מסין יצר בעיה, אבל גם אפשרות להתחדשות – דגן הבין שעליו להתחדש ולכן הוא יצר בין היתר מטקות עשויות קרבון (פחם) שהן קלות במיוחד ואהובות על שחקנים מקצועיים, או מטקות "מתנפחות" שמאפשרות שליטה בעוצמת ההחזרה של הכדור לשחקן שממול.

אחרון חביב היה הביקור אצל שי אברהמי, שמתמחה ברסטורציה של רהיטים עתיקים. בניגוד לרוב בעלי המקצוע הוותיקים שאצלם מבקרים, וגילם בדרך כלל הוא 70 ומעלה, אברהמי הוא צעיר בהרבה ומצחיק להפליא.

חשוב לציין, הסיור "בעקבות מקצועות שנעלמים מן העולם" הוא חוויה מרתקת ואפילו מרגשת מאוד. המחיר (290 שקל לאדם), כולל לא רק את ההדרכה והרכב בצמוד, אלא גם ארוחה קלה וטעימה (כריכים מיוחדים, מאפים טריים וקפה).

לפרטים נוספים והזמנות לחצו כאן