לפני כשלושה שבועות התבשר יובל ענוים, בן וחבר איילת השחר, שהוא חלק מרשימת "שיאני המילואים". ענוים (מלשון ענווה) שירת במהלך 2017 90 יום במילואים, מרביתם בקורס מפקדי פלוגות. בשנה הנוכחית כבר הספיק לשרת כמ"פ פלוגת חי"ר בחטיבה 228 הצפונית 50 יום בסך הכול.

לשפר את היחס לסטודנטים. ענוים, צילום: דובר צה"ל

את דרגות הרס"ן קיבל לפני פחות מחודש, ואפילו הראיון עמו, לרגל חודש ההוקרה למערך המילואים המצוין במהלך מאי, התקיים בדרכו ליום מילואים שהקדים אימון בן 15 יום אליו ייצא בקרוב עם פקודיו.

"הופתעתי מכך שאני שיאן המילואים במגזר הקיבוצי, מכיוון שאני לא מג"ד או מח"ט שיוצאים חודשים רבים בשנה למילואים", אמר ענוים למיינט קיבוץ. "בקיבוץ קוראים לי 'המורעל' או 'הציוני הגאה'. אני גאה במה שאני עושה".

ענוים (30) עובד לפרנסתו כמהנדס מערכות תקשורת בחברה ביטחונית גדולה, כך שגם בחיי האזרחות הוא מעורב בעשייה הקשורה לביטחון ישראל. הוא נשוי למידן, שנולדה במושב בית הלל. לשניים אין עוד ילדים, מה שמקל מעט על היציאות התכופות לשירות. לדבריו ילדים יקשו יותר בנושא, אבל הוא מאמין שמידן תעמוד מאחוריו גם אז.

יובל ענוים הוא בוגר גדוד 932 של הנח"ל, שבו שימש כמ"כ טירונים וכמפקד מחלקה במסייעת. "לא רציתי להתגייס לגדוד 50 שנחשב לגדוד של בני משקים וגרעיני נח"ל ולא לגדס"ר של הנח"ל, אלא לגדוד שבו משרתים לוחמים מכל המגזרים והישובים", נזכר ענוים.

"בדיעבד הייתי הולך גם לשנת שירות, כמו האחיינים שלי היום, אבל אז זה לא היה במודעות. השירות עבר עליי ללא אירועים מיוחדים, והדבר המשמעותי יותר היה לפקד על מחלקה ענקית של 45 לוחמים וההשפעה שלי על המשך דרכם בצבא או בחיים שבחוץ.

"לאחר שנת קבע השתחררתי לאזרחות, לטיול וללימודים, ועיקר הקידום שלי היה בשירות המילואים. בגדוד שבו אני משרת יש רוב גדול ליוצאי נח"ל, אבל גם חיילי מילואים ששירתו בצנחנים, בגולני, בגבעתי ובמג"ב נמצאים שם.

"גם כאן יצא לנו פחות להיות מעורבים באירועים מבצעיים בגלל הגזרה הצפונית בה אנחנו משרתים, אבל היו כמה הפרות סדר בהן נקראנו לטפל. בשנתיים האחרונות אני מתפקד כמ"פ וקודם לכן הייתי מ"מ וסמ"פ".

לענוים ארבע אחיות גדולות ממנו, שתיים מהן שירתו כקצינות ואחת עדיין עושה מילואים. לדבריו מי שהרעיל את בני המשפחה על השירות הצבאי היה האב, שבעצמו שירת עד גיל 45.

הדבר היחיד שמקומם את הרס"ן הצעיר הוא יחס המדינה לסטודנטים משרתי המילואים. "בזמן שלמדתי היו לי לא מעט ימי מילואים ואין ספק שהם פגעו בלימודים שלי. המדינה לא ממש תומכת בסטודנטים, והייתי צריך להיעזר בחברים ובבני משפחה כדי לצלוח את המשימות הלימודיות בשלום.

"בקיבוץ איילת השחר קיבלתי פרגון ועזרה, אבל ההתמודדות לא היתה פשוטה. כדי לשכנע צעירים לעשות מילואים צריך ללכת יותר לקראתם. בכל מקרה אני גאה להיות שיאן מילואים, וככל הנראה מניין הימים לא ירד בתקופה הקרובה. זה תלוי גם מה יקרה בגזרה הצפונית".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו