קיבוץ מזרע אינו מוכן להסתפק בפשרה שהושגה לפני כשנה וחצי בין התנועה הקיבוצית למשרד החינוך, ולפיה יאפשר המשרד בתנאים מסוימים פתיחת גן ממלכתי שני בכל קיבוץ לבני 4-3, ובתמורה יסירו הקיבוצים את דרישתם לפתיחת גן מוכר שאינו רשמי בתחומם.

מדיניות בררנית. גן בקיבוץ, צילום המחשה: שרון צור

הקיבוץ לא הסיר את דרישתו לקבלת רישיון לפתיחת גן מוכר שאינו רשמי. לפני עשרה חודשים הובא עניינו לפני ועדת ערר של משרד החינוך, וזו שמעה את באי־כוחם המשפטיים של הקיבוץ ושל משרד החינוך.

תשעה חודשים חלפו עד שהתקבלה בקיבוץ הודעה על החלטת ועדת הערר שלא לאשר את הבקשה. לפני ימים אחדים הגיש קיבוץ מזרע, באמצעות עו"ד יואב שימשי (משרד שלמה כהן ושות'), ערעור מִנהלי בבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטת ועדת הערר של משרד החינוך לדחות את בקשת הקיבוץ.

"הוועדה טענה שהחלטת משרד החינוך היא במסגרת שיקול הדעת הסביר", ציין עו"ד שימשי, "ואנחנו טענּו שהתשובה שקיבלנו היא כללית, ושאנחנו עומדים בכל הקריטריונים הנדרשים לקבלת הרישיון.

"הנימוק העיקרי שלהם היה שקיבוץ מזרע הוא רשות חינוך מקומית, ושאסור לו לפתוח או להחזיק גן מוכר שאינו רשמי, כי הדבר עלול לפגוע בחינוך הממלכתי. טענּו בוועדה, ואנחנו טוענים בערעור לבית המשפט, שהנימוק הזה מופרך.

"ראשית, כי על פי החוק אין הוא אמור לעלות בשלב מתן הרישיון אלא בשלב מאוחר יותר. יתרה מזאת, אין שום עובדה ושום הוכחה שתהיה פגיעה בחינוך הממלכתי.

"מדובר בקיבוץ של מאות חברים המחזיק גן ממלכתי לבני 6-5, ומעוניין לפתוח גן מוכר שאינו רשמי לבני 4-3. גן זה לא יתחרה בגן הממלכתי, אבל בכל זאת יזכה להכרת המדינה ולא יסווג כגן פרטי.

"טענה נוספת שלנו היא שהסירוב לבקשת מזרע נוגד את מדיניות משרד החינוך, המאפשרת לרשויות חינוך מקומיות, כמו עיריית בני ברק ועיריית ירושלים, להחזיק מאות גנים מוכרים שאינם רשמיים.

"הבאנו רשימה שלפיה מתוך 3,500 גנים כאלו 3,300 הם בחינוך החרדי, ובעצם קיבוץ מזרע מופלה לעומתם לרעה, כי משרד החינוך מנהל מדיניות בררנית כלפי מי שאינו מהזרם החרדי".

מה אמרו על כך בוועדת הערר?

"בוועדת הערר לא היה ויכוח על הנתונים המספריים שהבאנו באשר לגנים במגזר החרדי, אבל היא קיבלה את הנימוק של משרד החינוך שלפיו הופסקה כבר המדיניות הזאת, ובשנים האחרונות פועלים לצמצם את מספר הגנים המוכרים שאינם רשמיים.

"הם טענו שמאז שהגשנו את הערר אין לחרדים רישיונות חדשים, ושזה שיש עירייה שמחזיקה מאות גנים אינה סיבה לאפשר את זה לאחרים. לא ראינו הוכחות לכך שהתופעה נפסקה".

דבר נוסף המקומם את עו"ד שימשי, הוא העובדה שבמסגרת ההנמקות שנתן משרד החינוך לסירובו, הוא השווה את הקיבוץ לארגונים אחרים שקיבלו סירוב מנימוקים שונים שאינם במסגרת החוק, ובית המשפט קיבל את הסירוב.

"הם הביאו לדוגמה ארגונים שנחשדו בעידוד לטרור ולפגיעה בביטחון המדינה", הסביר שימשי, "או ארגון שלא שילם שכר לעובדיו במשך שנה, וטענו שאין זה הגיוני לאשר למזרע רישיון לגן כזה בעוד שלא אושרו רישיונות לארגונים האחרים".

בתנועה הקיבוצית הציגו כהישג את העובדה שמשרד החינוך הסכים להכיר בגנים שבהם 32 ילדים כגנים ממלכתיים עם תקן של חצי גננת. למה זה לא טוב למזרע?

"הפתרון הזה לא טוב לכמה קיבוצים, ובהם מזרע, שאין בהם 32 ילדים בני 4-3. מעבר לזה, גן מוכר שאינו רשמי מקבל תקצוב של משרד החינוך.

"אומנם נמוך מהממלכתי, אבל יש יותר חופש פעולה בתכני הגן ובבחירת הגננת. למזרע חשוב לקבל את הכרת המדינה עם הפיקוח המתלווה אליה, ולא לקבל את הפשרה הפוליטית שהושגה בין התנועה למשרד החינוך".

נועה צור־ברוש, מנהלת הגן הקיבוצי, מסרה בתגובה: "בעקבות הערעור יצרנו קשר עם מנהלת הקהילה של מזרע. אנו מאמינים שבזכות הקשרים הטובים של התנועה עם משרד החינוך, ניתן לפתור את הבעיות בדיאלוג, ואין צורך להגיע לבתי משפט. קיבוצים רבים מקיימים חינוך קיבוצי קהילתי מיטבי בגני משרד החינוך. הדבר אפשרי".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי לא הוגש כנגדו ערעור מִנהלי בעניין. עו"ד יואב שימשי הסביר כי ייתכן שהערעור לא הועבר עוד מבית המשפט למשרד החינוך.