ארגון רבני צהר השיק מערך חדש של השגחת כשרות ופיקוח מזון, ומסעדות רבות, כמו גם קונדיטוריות וחדרי אוכל במפעלים, הצטרפו להסדר. בין המצטרפים החדשים גם קיבוץ נחשונים.

לא לשלם כסף מיותר. רודריק בחדר האוכל בנחשונים, צילום: דוברות ארגון רבני צהר

לדברי דודי אביטן, דובר ארגון רבני צהר, יעברו שירותי ההסעדה וחדר האוכל בקיבוץ מהשגחת הרבנות להשגחת הארגון.

בכך מקווים בארגון לצרף עוד עשרות קיבוצים הזקוקים להשגחה שכזו בשל המזון שאותו הם מבשלים ומגישים בחדרי האוכל ובעסקי האירוח, גם עבור ציבור מסורתי-דתי.

"הארגון שם לעצמו מטרה להוות חלופה לבעלי העסקים, החוששים מיצירת קשר עסקי עם הרבנות הראשית עקב הליקויים הקיימים במערך הכשרות שלה", הסביר גלעד גנץ, מדוברות צהר.

גם הרב רפי פוירשטיין, יו"ר עמית של ארגון רבני צהר, בירך על הצטרפות נחשונים למעגל הכשרות המתפתח. "צהר פיקוח מזון מברך את הקיבוץ על החלטתו להצטרף אלינו, והוא עשה זאת כנחשון לפני המחנה כקיבוץ הראשון שפרץ את הדרך", אמר.

נכון להיום לא קיים בנמצא מידע מוסמך כלשהו המעיד על מספר הקיבוצים, שיתופיים ומתחדשים, שמחזיקים מטבח וחדרי אוכל פעילים. המחקר האחרון בנושא נעשה בידי אברהם פויין (גניגר) ב-2004 עבור "יד טבנקין".

באותה שנה היו ב-138 קיבוצים חדרי אוכל מופרטים בהם 96 ללא ארוחת בוקר, 123 ללא ארוחת ערב, ובכולם היה תמחור של המזון.

סביר להניח שמספר חדרי האוכל הפעילים היום נמוך בהרבה, ומספרם של אלו המקפידים על כשרות עשוי להגיע לעשרות בודדות. גם בארגון צהר לא ידעו לומר מה פוטנציאל החדירה שלהם לקיבוצים המקפידים על בישול מזון כשר.

במה שונה הכשרות של ארגון צהר מהכשרות של הרבנות הראשית?

גלעד גנץ: "ההבדל הוא באמינות. כל מפקחי הכשרות של צהר מלווים באפליקציה המבקרת את עבודתם, בעוד שאצל הרבנות הראשית לא מתקיים כל פיקוח ראוי על המשגיחים בשטח.

"בנוסף אצלנו יש מחירון כשרות מובנה ומסודר המוצג לכל באתר אינטרנט של המיזם. אין הפתעות או תוספות. בכל רבנות שפועלת ברשות מקומית או בעיר כלשהי המחירים יכולים להשתנות על פי רצונו של הרב הממונה על המשגיחים".

"מזה כשבע שנים שחדר האוכל והמטבח של נחשונים היו מפוקחים בידי משגיח כשרות מטעם הרב של המועצה האזורית דרום השרון", הסביר דרור רודריק, רכז חדר האוכל בנחשונים.

פורצי דרך. הרב פוירשטיין, צילום: יוסי זליגר

"מדובר בחדר אוכל שמגיש ארוחות צהריים ל-250 סועדים בממוצע ליום, והכשרות התבקשה בגלל שפועל בקיבוץ מועדון כנסים ולא אחת הקהל שלו שומר מסורת וכשרות, בנוסף לענף החינוך שקולט מבחוץ ילדים למשפחות שומרות כשרות.

"אני עובד כאן כבר יותר מארבע שנים, ופעלתי לטובת החלפת הכשרות של הרבנות בזו של גוף שנקרא 'השגחה פרטית'. התברר לי שהם אינם עובדים באזור שלנו. רק לאחר שארגון רבני צהר רכש את הגוף הזה נוצר הקשר ונחתם ההסכם".

מה היה טיב הקשר עם ההשגחה מטעם הרבנות הראשית?

"זה היה שירות מאוד יקר, וכולם היו גוזרים עלינו קופון. חוץ ממשגיח שהיה מגיע מדי פעם, החליטו למנות גם מפקח על המשגיח וכך היינו משלמים סכום מאוד גדול שהיה כבד על חדר אוכל קטן כשלנו.

"בקשר עם צהר מגיעה אלינו משגיחה מדי כמה ימים, עושה את העבודה שלה וגם מדריכה אותנו לגבי הכנת המזון הכשר, והתשלום זול משמעותית מזה של המועצה והרבנות. אני מקווה שעוד קיבוצים ילכו בעקבותינו ולא ישלמו כסף מיותר".

קובי אלטר, דובר הרבנות הראשית, מסר בתגובה: "מערך הכשרות של הרבנות הראשית, כפי שנקבע בחוק, מעניק כשרות ממלכתית ואחידה ל-15 אלף בתי עסק הקשורים למזון בישראל. המחיר נקבע לגבי משגיח שפוקד מדי יום את מקום ההסעדה, לכמה שעות או ליום כולו, ואגרת כשרות.

"בימים אלו נכנסת הרבנות הראשית לרפורמה חדשה בתחום הכשרות, גם לאור פניית בג"צ, והכוונה היא שבעל המקום ישלם לרשות המקומית או למועצה האזורית עבור ההשגחה ולא ישירות למשגיח הכשרות - דבר שגם לנו לא נראה נכון.

"החשש של הרבנות הראשית הוא מכך שגופים שונים יכריזו על עצמם כמוסמכים להעניק השגת כשרות, ובפועל לא יקפידו על תנאים הקבועים בתקנות הרבנות ואשר מפוקחים על ידי ועדת הפנים של הכנסת.

"ככלל כל נושא השגחת הכשרות אינו נושא רווח, וגם שכר המשגיחים נקבע על פי אופי המקום המפוקח ומאפייני הבישול בו. אם קיבוץ נחשונים בחר בהשגחה של ארגון צהר אני מאחל לו בהצלחה, אבל מאמין שהוא יתעשת ויחזור להשגחה שלנו".