בישיבת האסיפה הכללית השנתית של האגודה הישראלית למדע המדינה שהתקיימה במכללת ספיר נבחר פרופ' אסף מידני, חבר קיבוץ גבעת ברנר, לנשיא האגודה. מידני החליף בתפקיד את פרופ' אלכס מינץ, המשמש כרקטור במרכז הבינתחומי הרצליה.

לקדם בולטות לתחום. מידני, צילום: עמית שטראוס

האגודה הישראלית למדע המדינה מהווה התאגדות של חוקרים ומורים בתחומי מדע המדינה מאוניברסיטאות וממכללות ברחבי ארץ.

מטרותיה העיקריות הן לשקוד על רמת מחקר והוראה, על האתיקה המקצועית של חוקרי מדע המדינה במדינת ישראל ועל קידום המקצוע. בין השאר עורכת האגודה אסיפות וכנסים מדעיים, שולחת נציגים לקונגרסים מדעיים ויוצרת קשר עם מוסדות ואנשי מדע בחו"ל.

כמו כן, בשנת 2008 הקימה האגודה את הוצאת הספרים של האגודה הישראלית למדע המדינה, במסגרתה מתפרסמים כתבי יד מקוריים של חוקרים מתחום מדע המדינה.

אסף מידני הוא עו"ד ופרופסור מן המניין המכהן כדיקן בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית של תל אביב-יפו. פרסומיו עוסקים בתחומי המדיניות הציבורית, המשפט והפוליטיקה.

פרופ' מידני שימש כחוקר-אורח באוניברסיטת וושינגטון שבסיינט לואיס מיזורי, באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, באוניברסיטת בולוניה באיטליה ובאוניברסיטת אוקספורד באנגליה.

ספרו אודות "זכויות אדם וחוקתיות" יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית, וזכה בפרס הספר המצטיין לשנת 2015 מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה.

"בתקופה זו שבה מדעי החברה בישראל נמצאים בנסיגה, אני מבקש לקדם בולטות לתחום מדע המדינה כתחום ידע מוביל", הצהיר מידני.

הפעולה הראשונה שהוביל היתה פרסום עמדת האגודה בהתייחס להצעה הממשלתית לחוקק את פסקת ההתגברות.

בהודעתה התריעה האגודה כי "המצב בו מנסה הכנסת לכופף את בג"ץ על ידי חקיקה של פסקת התגברות, שתאפשר לכנסת ברוב של 61 מחבריה לתת תוקף לחוק שבית המשפט העליון מצא שהוא פוגע בזכויות הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הוא מצב בעייתי, באופן שהוא מעניק כוח רב מדי לקואליציה ולממשלה ומפר את האיזון בין רשויות המדינה".

פעולה זו לוותה בביקורת מצד חלק מחברי האגודה. הוועד המנהל של האגודה הישראלית למדע המדינה מונה 16 נציגים. בהחלטת רוב של למעלה מ-12 נציגים שתמכו בהחלטה נימק הוועד המנהל כי  "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן על ליבן של זכויות האדם בישראל.

"החוק מבטיח הגנה לכל אדם ואדם מפני פגיעות בלתי ראויות ובלתי מידתיות בכבוד, בחיים, בגוף, בחירות, במצפון, בקניין, בפרטיות, בשוויון, וביכולת להתבטא ולנוע בחופשיות".

עוד נכתב בהודעת הוועד המנהל כי "בוודאי שתיקון חפוז ובלתי מאוזן זה אינו המנגנון הראוי להסדרת היחסים בין בתי המשפט לבין הכנסת והממשלה. העמותה מפצירה בממשלה ובכנסת שלא לקדם הצעה זאת".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו