"קשה היה לצפות שחיבור מדהים כזה יקרה. הרעיון שהקיבוץ של השומר הצעיר תרם צילייה לחרדים שיתקינו אותה לרווחת הפליטים", אומרת בהתרגשות פייגי ליפשיץ מקבוצת "חרדים לגירוש".

"הצו התורני של החמלה מנחה אותנו". חרדים לגירוש, צילום: חרדים לגירוש

ליפשיץ מתייחסת לפעילות הצללת מתחם רשות האוכלוסין בבני ברק, אותו היא מכנה ״מתחם הבושה״.

ברחבת הבטון הזו, החשופה לשמש ולקור, ממתינים מאות מבקשי מקלט במשך ימים להארכת אשרת השהיה שלהם, ורשת הצל נועדה להקל במעט על ההמתנה הממושכת.

 ״חרדים לגירוש״ היא קבוצה של נשים וגברים מהקהילה החרדית, שהצטרפו למאבק בגירוש מבקשי המקלט מישראל מתוך תפיסות עולם תורניות ואנושיות.

״מה שמנחה אותנו הוא הצו התורני של החמלה לאחר, ויותר מזה, אהבה ודאגה למענו״, מסבירה ליפשיץ את עמדת המוצא של הקבוצה. ״יצאנו לדרך של 'חרדים לגירוש' עם מסר חברתי שבא לידי ביטוי הן בעשייה משמעותית למען הפליטים ונגד הגירוש, והן בלקיחת אחריות שלנו כחרדים על מה שקורה במרחב הישראלי, מחוץ לקהילה ולאזור המוכר והבטוח שלנו״.

בעת התקנת הצילייה, לאורך כמה ימים קשים וארוכים, אכן באו לידי ביטוי מרכיביו המגוונים של המרחב הישראלי - נשים וגברים, קיבוצניקים ועירונים, חרדים וחילונים, ומבקשי מקלט וישראלים חברו יחד כדי לשפר את התנאים בהם ממתינים מבקשי המקלט.

בין תורמי רשת הצל נמצאים קיבוץ משמר העמק (באמצעות דורון נדיב), מיכלי שתייה לעוסקים במלאכה הגיעו באדיבות קלקר עין כרמל (באמצעות גיא קיבריק, מנהל הקהילה), וריבה פריד מקיבוץ מעלה גלבוע סייעה בשינוע.

הקשר הקיבוצי של ליפשיץ, שנולדה בבית חרדי רבני בבני ברק, נוצר דרך עודד אונגר מ״קיבוצניקים עם החברה״. ״אך טבעי היה שכאשר תהיה פעילות עם הפליטים, נפנה גם לקיבוצים״, היא מבהירה. ״פניתי לעודד והוא הוכיח את עצמו. החברה הקיבוצית מבחינתי היא שותפה טבעית למאמצים שלנו״.

״ב׳מתחם הבושה׳ נעשים חיבורים מדהימים כי יש מטרה משותפת טובה, ואז נופלות המחיצות - ישראלים וזרים, גברים ונשים, חילונים ודתיים, קיבוצניקים ועירונים״, מסכמת ליפשיץ. ״יכול להיות שזו הנוסחה לשפר את המצב בישראל״.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו