ד"ר מירב סודרסקי מתל עדשים מוכרת למטופלי כללית בקיבוץ משמר העמק וביקנעם עמק השלום כרופאת המשפחה שלהם, אך היא פעילה במגוון רחב של תחומים.

"הריצה הפכה להיות חלק ממני". ד"ר סודרסקי, צילום: דוברות כללית מחוז חיפה וגליל מערבי

ראשית, במישור האקדמי היא מרכזת במחלקה לרפואת משפחה של כללית בבית הספר לרפואה בטכניון את נושא רפואת אורחות חיים - תחום הסי.בי.טי - טיפול קוגניטיבי התנהגותי בו התמחתה וכן היא מדריכה סטודנטים ומתמחים.

היא עוסקת בפעילות גופנית כדרך חיים. סודרסקי החלה לרוץ לפני כשבע שנים בזמן שהותה בקנדה.

עם חזרתה לישראל, כרופאה בקיבוץ משמר העמק, נסחפה לריצה בטבע, בהרים ובשדות ובהדרגה הציבה לעצמה יעדים: 5 ק"מ, 10 ק"מ, 15 ק"מ, 21.1 ק"מ, 33 ק"מ ובסופו של דבר המרתון המתבקש.

תחילת העיסוק בריצה היה מטעמי בריאות ושמירה על משקל. בהמשך הצטרפה לקבוצה. כשבעלה, קרדיולוג מצנתר, הצטרף אף הוא לתחביב הם עברו לריצה זוגית, כבר לא במסגרת קבוצתית.

"הריצה בזוג עם בעלי היא זמן איכות, הזדמנות לדבר, לתכנן ולתאם עמדות ועבור שני אנשים עם קריירה תובענית כשלנו מדובר בדבר מאוד חשוב ומשמעותי", סיפרה סודרסקי, "הריצה הפכה להיות חלק ממני. אני רצה כיום ארבע פעמים בשבוע, במשך כשעה פלוס בכל פעם, בטבע, בשדות, בכל מזג אוויר, קיץ או חורף, ואפילו בגשם.

"תמיד בשעות הבוקר המוקדמות, לא על חשבון הזמן עם המשפחה ושלושת הילדים הריצה משפרת את איכות החיים, את מצב הרוח וגורמת לי להרגיש בריאה ופחות שחוקה. יום עבודה לאחר בוקר של ריצה הופך להיות הרבה יותר אנרגטי וחיובי.

זמן איכות עם בן הזוג. ד"ר סודרסקי, צילום: דוברות כללית מחוז חיפה וגליל מערבי

"אני מדברת הרבה עם המטופלים שלי על פעילות גופנית ומרגישה שאני מהווה מודל לחיקוי עבורם בהיבט זה של פעילות גופנית. הריצה היא הספורט האהוב והמועדף עליי כי הוא זמין, זול ואפשר לבצע אותו בכל זמן ובכל מקום בעולם".