השופטת ד"ר נאוה אפל־דנון מבית המשפט המחוזי בנצרת, קבעה ב־2004 בעניין קיבוץ הסוללים שעל הקיבוץ למסור מידע על משכורות החברים העובדים בקיבוץ ושמשכורותיהם משולמות בידי הקיבוץ. "אין זה סוד, ולא צריך להיות סוד, אלא אם כן מבקשים להסתיר משהו", אמרה השופטת.

"המידע צריך לעמוד לרשות כל חבר". צילום המחשה: גיל לרנר

"המידע על משכורות שמשלם הקיבוץ לחברים צריך לעמוד לרשות כל חבר המבקש לדעת. אין צורך בפרסום בבולטין של הקיבוץ, אלא יש להעמיד את המידע לרשות כל מי שיבקש. זו זכות החבר לדעת, לצורך קיום פיקוח יעיל על ניהול תקין".

לשקיפות זו פנים רבות. האם די בסיכום כולל של עלויות העבודה בקהילה, או שמא מכוח זכות הציבור לדעת מותר לחשוף את שכרו של כל חבר העובד בקיבוץ? שהרי הציבור נדרש לממן עבודה זו.

היש בכך פגיעה בזכות לפרטיות של החבר, שהיא מזכויות האדם החשובות ("כל אדם זכאי לפרטיות ולהגנה על צנעת חייו", קובע חוק יסוד). כך גם אין לעשות שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם (כאמור, בחוק הגנת הפרטיות), או לפגוע בפרטיותו מבלי לקבל את הסכמתו לכך.

מידע הנוגע להכנסתו ולמצבו הכלכלי של אדם חוסה תחת הגנת הפרטיות, ושימוש בו בלא הסכמתו פוגע בפרטיותו. יש התנגשות בין רצון החבר לדעת לאן הולכים מיסיו, לבין הצורך לשמור על פרטיות החבר. היכן האיזון בין הזכויות הללו?

עו"ד אורי זליגמן, לשעבר רשם האגודות השיתופיות, הסביר כי רק חבר ועד הנהלה יכול לעיין במשכורות חברים העובדים באגודה, כמו גם בכל מסמכי האגודה.

קביעה זו נובעת מכך שחבר הוועד זקוק לעיון זה לשם מילוי תפקידו, אך בכל מקרה אסור לו לעשות כל שימוש במידע שאליו נחשף אגב תפקידו, אלא לצורך הדיון בוועד ומילוי תפקידו כחבר ועד. השאלה המורכבת יותר, היא אם גם חבר אגודה רשאי לקבל מידע בדבר שכר העובדים באגודה.

לדברי זליגמן אין מניעה, כחלק מהדיון בתקציב הקהילה, לגלות את כלל עלויות השכר שהאגודה משלמת באופן מצטבר. הדבר אפשרי גם בחלוקה בין חברים ושכירים, וכן בחלוקה לפעילויות, אך זאת בזהירות המתבקשת, שאין בה משום גילוי שכר של חבר מסוים.

הפסיקה בעניין הסוללים, סבור עו"ד זליגמן, ניתנה בנסיבות המסוימות של אותו מקרה, ולנוכח העובדה כי בעבר פרסם הקיבוץ את משכורות החברים. פסק דין זה אינו מנחה לדעתו קיבוצים אחרים לפעול באופן דומה.

זליגמן הזכיר כי סעיף 7 בתוספת השישית לתקנות האגודות השיתופיות (דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות) קובע כי על אגודה שמחזורה העסקי עלה על עשרה מיליון שקלים, לדווח לרשם את עלות ההעסקה השנתית של חמשת נושאי המשרה בעלי השכר הגבוה ביותר.

אמנם מדובר בדיווח לרשם בלבד, שאינו חלק מהדוח הכספי המבוקר המאושר באסיפה הכללית, אך ניתן להסיק גם מכך ובהשאלה לחברות ציבוריות, שראוי לתת לחבר המבקש זאת מידע הנוגע לשכרם של נושאי המשרה באגודה. ועדיין, בהשאלה מפסק דין הסוללים, אין מדובר בפרסום בעלון הקיבוץ אלא במתן מידע למבקש.

"הזכות לפרטיות", לדברי עו"ד זליגמן, "נגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. פגיעה בה יכולה להיעשות רק בחקיקה הולמת ומפורשת".

הוא הביא כדוגמה דברים שאמר נשיא בית הדין לעבודה השופט מנחם גולדברג: "שכרו של אדם, כעובד או כנושא משרה בתאגיד, הוא מהעניינים המובהקים הנופלים בגדר ענייניו הפרטיים של אדם, ופרסומם מהווה פגיעה בפרטיות מכוח החוק, אלא אם הוראת חוק מפורשת מחייבת את הגילוי".

"לפיכך", סבור עו"ד אורי זליגמן, "בהיעדר הוראת חוק מסוימת המחייבת את חשיפת משכורתו של חבר אגודה, יכולה חשיפת משכורתו ותנאי עבודתו להוות פגיעה בפרטיותו. משכך, יש להימנע מחשיפה גורפת של משכורות חברים המועסקים באגודה.

"באשר לדרך העלאת ההצעה באסיפת החברים, על פני הדברים לא ניתן להעלות הצעה לתקציב חלופי תוך כדי דיון על תקציב קהילה באסיפה, משזו לא עמדה על סדר יומה של האסיפה הכללית כפי שפורסם, ועל כן כמוה כהצעה חדשה.

"אין מדובר בהצעת תיקון לסעיף זה או אחר בהצעה, אלא בהצעה כוללת אחרת. הטעם לכך הוא בהוראת תקנות רשויות האגודה, הוראה הקובעת שבאסיפה יש לדון רק בעניינים שהיו בסדר יומה של האסיפה, כפי שפורסם בהודעה בדבר כינוס האסיפה".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו