אני בת חפציבה, דור שלישי לקיבוץ הוותיק. יכולתי לגור בכל מקום בעולם, ובעושר, אבל תמיד בחרתי לחיות באושר - בקיבוץ האהוב, טובלת בנוף של הגלבוע, עמק חרוד ורמת יששכר, נוף הממלא אותי כל חיי.

עניין שאינו נושא ברכה. טורבינות, צילום: אלעד גרשגורן

אין־ספור תודות לסבים שלי ולחבריהם על הירושה הזאת. ללא כל שמץ של נוסטלגיה ושל רומנטיקה לא עניינית החיינו את נוף הטבע והקדומים שקיבלנו למשמרת, חידשנו את ימי התנ"ך, קיימנו את מפעלו של חנקין להתיישבות מהים עד הירדן, ואנחנו נלחמים בשיניים בכל יום על המשך קיום החקלאות וענף הדיג.

אנחנו מחויבים לאדמה הזאת, למדינת ישראל ולכל אזרחיה לשמור על הנוף, לשמור על הריאה הירוקה הנפלאה הזאת ועל איכות החיים של אנשי היישובים הרבים, שלשמחתנו בוחרים בשנים האחרונות לבוא ולגור כאן איתנו.

יש לי זכות הצבעה בקיבוצי על הקמת טורבינות על רכס רמת יששכר. אני מוותרת על הזכות הזאת, כי אין לי צורך במעט כסף שאולי יהיה בכיסי בעתיד, אבל יש לי צורך גדול לשמור.

אני חושבת שזהו פרויקט ניסויי בבני אדם ובבעלי חיים לצורכי ממון. אני בעד קו הנוף השייך לכולנו, אף על פי שהשטח שייך לקיבוצי. אני בעד הגנת הסביבה והשמירה על האדמה ועל הצמחייה הטבעית, על החקלאות ועל שטחי הבנייה לבתי תושבים חדשים.

אני בעד הבריאות, השקט הפיזי והנפשי של התושבים והשמירה על ערך הקרקעות. אין לי זכות להקים טורבינה של 180 מטר בחצר של השכנים שלי, השותפים שלי לאחדות גורל.

אני בעד בעלי החיים, ואני מדברת בשמם ובעבורם. מהרמשׂ והזוחל ועד בעלי הכנף החופשיים, מחיות הבר ועד חיות המחמד של התושבים. החברה להגנת הטבע וכל מורשת הטיולים בארצנו הנהדרת החלה כאן, אצלנו - בנוף הגלבוע והעמק, על רכס רמת יששכר, בקיבוץ בית השיטה - על ידי עזריה אלון.

אנחנו צריכים להיות הדוגמה והמופת, ולהיות מחויבים יותר מכל נקודה אחרת בארץ לשמירה על הצומח ועל החי בארץ ישראל.

אני בעד לחשוב גבוה, לחשוב מחוץ לכיסים, לחשוב בגובה הרוח. צריך בשביל זה לעלות בכדור פורח ולראות הכל מלמעלה, במובן הפיזי ובתפיסת העולם.

הכדורים הפורחים הם הזהות של הגלבוע. זהו ענף שאולי ייעלם לחלוטין. עבורכם הם אטרקציה, עבורי הם חלק מהנוף ומהגאווה במועצה שלי, ממש כמו איריס הגלבוע הפורח עכשיו.

אני בעד התיירות בגלבוע ובעד הפרנסה של חבריי בתחום המועצה. אין לי זכות להצביע בעד הקמת טורבינות ולגזול בכך את פרנסתם של רבים כל כך.

אלפי ישראלים ותיירים הבאים למטס בכדור פורח זוכים לחוויה עצומה, ומספקים פרנסה לחֲברוֹת בענף, למעטפת של המסעדות והלינה ולכל נותני השירותים שלהם.

אני בעד שלום - מבית ומחוץ. בעד היחד, בעד הערבות ההדדית, בעד יחסי שכנות טובים ושמירה על הדו־קיום המיוחד כל כך שמתקיים אצלנו במועצה האזורית הגלבוע, שאני גאה להשתייך אליה.

מתברר שעניין הטורבינות אינו נושא ברכה, אלא להפך. הוא מפלג יישובים, מחדיר מתחים בין יישובים הנמצאים באותה מועצה, ואפילו בין יישובים במועצות שכנות.

אני בעד רוח האדם, ואחרי כל כך הרבה "בעד" - מותר לי גם "נגד" אחד. בנושא הטורבינות אני הולכת נגד הרוח, וצריך לזכור שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. אני בעד שכשתעלה השמש, ויש לנו כבר יותר מדי ממנה, נהפוך את עוצמתה לאנרגיה המתחדשת שאנו מחויבים לייצר.

אני תקווה שקיבוצִי חפציבה יהיה הראשון שלא יאשר הקמת טורבינות בשטחו. באהבה גדולה לארצי־מולדתי, לנוף ילדותי, לקיבוצי ולחבריי.