המעבר של הגמלאים יענקל'ה ואיריס חי מהחיים הנוחים בטבעון לחיי הקומונה והתרומה לקהילה בדרום, נולד מידיעה קטנה על פרויקט גש"שים (גמלאי שנת שירות) בניצנה בעיתון "ידיעות הקיבוץ".

"היה ברור לנו שהולכים לכיוון הזה". יענקל'ה ואיריס בניצנה, צילום: דוד פלמ"ח

חבר קיבוצניק הביא את העיתון לפרלמנט הקבוע של יענקל'ה, הוא דפדף ונדלק על הרעיון של שנת שירות במדבר לצד גמלאים נוספים צעירים ברוחם, הקרובים לסיום פרק העבודה בחייהם אך עדיין יש להם מה לתרום והרבה.

אחרי שהנכדים אישרו את תוכנית קיצוץ סל הפינוקים שלהם לתקופה של שנה, החלו יענקל'ה ואיריס במיונים. ״המפגש עם מנהל ניצנה, דוד פלמ"ח, ועם העשייה החינוכית של קהילת ניצנה, היה מעורר השראה״, נזכר יענקל'ה.

״פגשנו את אנשי המסגרות החינוכיות והחברתיות השונות של הקהילה והתרשמנו מאוד. אבל כשסלע נופר, מוניר אלקרישאת ואחמד ג'רביע מכפר הנוער הבדואי דיברו איתנו על קידום ושוויון ההזדמנויות, היה ברור לנו שאנחנו הולכים על הכיוון הזה״.

עבודת שורשים

יענקל'ה, ששימש כסמנכ"ל אור ירוק בעבר, נחשף בעבודתו בעמותה לשיעור ההרוגים הגבוה מתאונות דרכים בקרב החברה הערבית. במסגרת שנת השירות הוא יזם את התוכנית "נוהגים בכבוד בניצנה", במטרה להכשיר את חניכי כפר הנוער להיות סוכני שינוי ביישובים ולהילחם בתאונות הדרכים.

״יחד עם עמותת אור ירוק הכשרנו את השין-שינים הצעירים להדריך קבוצות נוער בנושאים הקשורים בנהיגת צעירים - לחץ חברתי, הסחות דעת בנהיגה, שמירה על בטיחות, השפעות סמים ואלכוהול, נהיגה ללא רישיון, מהירות מופרזת, ועוד״, יענקל'ה מסביר.

״הפעלנו ניידת פעילות תלת-ממד אינטראקטיבית בשפה הערבית, ומתהליך הלמידה המעמיק עברנו להטמעת התוכנית ביישובים הבדואים. לצד זאת קיימנו פעילות זהירות בדרכים בגני הילדים של יישובי רמת הנגב״.

בעוד יענקל'ה התמקד בתחום הבטיחות בדרכים, איריס הנחתה פרויקט מיוחד שיזם הגש״ש חנן שליב מקיבוץ יזרעאל: "עבודת שורשים" של נוער בדואי. בראש פרויקט שורשים עמד מחנך כתה י' בפנימייה פואז גנאים, ולצדו השין-שינים הצעירים וגם צוות מורים מהפנימייה, וספרנים מבתי ספר ומספריות סמוכות.

רק ההתחלה

הגש״שים של ניצנה נהנים מתנאים דומים מדי לאלו של השין-שינים הצעירים: חדרים פשוטים, מיטות קפיצים ומשמרות עבודה של 12 שעות. אבל תנאי המחייה הבסיסיים, הסביבה המדברית והמפגש עם החברה הערבית אינם זרים לשניים.

״החיים במדבר קרובים לליבנו ומזכירים נשכחות ואת החברים הבדואים מדרום סיני״, מסביר יענקל'ה. ״אני צאצא לבני פקיעין העתיקה, גדלתי בבית שבו רכשו כבוד לשפה ולתרבות הערבית, בשירות הצבאי הייתי חובש ביחידת המיעוטים של צה"ל וכשהשתחררתי הייתי חובש במנהל האזרחי בדרום סיני.

"אני ואיריס הכרנו בשארם א-שייך באופירה, השתקענו בה וגידלנו את שלושת ילדינו. איריס הייתה ׳הספרנית של אופירה׳ ועבודת הדוקטורט שלה במידענות עסקה בקשיים של סטודנטים ערבים בישראל לכתוב עבודה אקדמית״.

וכיצד הגיבה הסביבה לבחירה הלא מובנת מאליה שלהם, לשרת את הקהילה במשך שנה הרחק מביתם? ״הרוב מפרגנים לנו על הפרויקטים שבחרנו, ויש גם כאלה שקיבלו חשק לבוא להתיישב ברמת הנגב ולחיות בקרב קהילות אקולוגיות, שוחרות שלום ואהבת אדם״, מסכם יענקל'ה.

בעקבות הצלחת הפעילות של מחזור הגשש"ים הראשון בניצנה, החל אגף צעירים ומעורבות בחברה של התנועה הקיבוצית בגיבוש קבוצות נוספות להתנדבות בשורה של תוכניות, חלקן במסגרת מספר שעות שבועיות וחלקן במסגרת קבוצות שיפעלו לאורך כל השבוע ולפרק זמן משמעותי.

התוכניות מיועדות ל"צעירים ולצעירות ברוחם" מקיבוצים, ממושבים ומיישובים קהילתיים שנהנים מבריאות תקינה ומפעמת בהם רוח התנדבות ורצון לתרום לחברה, המבקשים להירתם לאחת או יותר מהמשימות המוצעות. לאחר פסח יתקיים מפגש חשיפה בו יוצגו בפני המתעניינים התוכניות השונות, תהליך ההשמה ולוחות הזמנים.

התכניות המוצעות:

קיבוץ הרדוף: חווה חקלאית חינוכית, ליווי חניכים וקבוצות במסגרות השונות, סיוע בלמידה, חוגי אומנות, מלאכה ועוד.

בית הספר החקלאי כדורי: סיוע בלמידה, הכנה לבגרויות, פעילות חברתית ועוד.

קיבוץ "ראשית", קריית מנחם בירושלים: פעילות בני נוער, סיוע בלמידה, חוגים שונים, חווה חקלאית.

ניצנה: פעילות חינוכית, חקלאות, סיוע בלמידה, חוגים שונים ועוד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאיציק שפרן בטלפון 052-6131873.