חווה אלמו מבית שאן הגיעה לארץ לבדה בגיל 12, לאחר מסע מפרך שהחל בכפר קטן באתיופיה והסתיים בירושלים.

אישיות מיוחדת. אלמו, צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של חווה אלמו

במהלך השנים השתלבה בישראל, רכשה השכלה והקימה משפחה גדולה. אך לאורך כל אותן שנים פעם בה הרצון לספר את סיפורה של תרבות יהדות אתיופיה, ולשמר את המורשת הלא ידועה של הקהילה שלה לצד שילובה בחברה הישראלית.

לפני כשש שנים הגשימה אלמו את חלומה ופתחה בכוחות עצמה, בחצר ביתה, את ״מרכז גרמאצ'ין - מרכז תרבות ומורשת של יהודי אתיופיה״.

היא החלה לארח קבוצות ובודדים, ולערוך למבקרים היכרות עם יהדות אתיופיה באמצעות סיפורים, צלילים, משחקים וטעמים. במרכז הוקמו דגמים של סוכת מגורים, בית מלאכה ובית קפה בסגנון אתיופי מסורתי.

״חווה מהלכת קסם ביופייה, בעוצמתה ובחוזק הפנימי שלה, והצליחה להנגיש באמצעות סיפור חייה המדהים את התרבות האתיופית היהודית לאלפי מבקרים״, מספרת בהתרגשות תמר וסרמן מקיבוץ חפציבה, מתנדבת במרכז.

״הגיעה לכאן אוכלוסיה מכל שכבות העם, אנשים עם צרכים מיוחדים, נגמלים מסמים ונוער בסיכון וחווה, דרך ההתמודדות שלה, ובאישיותה המיוחדת, העניקה להם כוח״.

בשנה שעברה נאלצה אלמו לסגור את שערי המרכז בחצר ביתה, אך לא ויתרה על החלום. בסיועו של שמעון קאצ׳ה כהנר מקיבוץ נווה אור מצאה אתר חלופי להפעלת המרכז אולם חידוש הפעילות כרוך בעלויות גבוהות, וכעת פונה אלמו לכל מי שרק יכול לסייע לה במלאכה.

״ניתן לסייע בתרומה כספית, באירוח הרצאות במהלכן תספר חווה את סיפורה וברכישת פריטי מלאכת יד אתיופית״, מוסיפה וסרמן. ״נשמח גם לתרומות של ריהוט נצרים (שולחנות וכיסאות), מקרר גדול (אפשר גם יד שנייה) וכלי בית: צלחות, כוסות, סכו"ם, סירים גדולים לבישול, תנור אפיה ויריעות במבוק לכיסוי הקירות״.

מעוניינים לתרום? מוזמנים לפנות לתמר וסרמן בטלפון 054-6634256, או במייל wastam.hb@bezeqint.net.