זוהר מור, בת חפציבה והיום חברת קיבוץ רמת יוחנן, מחלימה לדבריה ממחלת הסרטן שתקפה את גופה בעזרת מערכת הרפואה וגם בעזרת אבנים מצוירות.

"הנפש נפגעה יותר מהגוף". מור, צילום: אלבום משפחתי

מור (49) השיקה בקיבוצה מרכז יצירה בשם "אבן זוהר – העצמה, יצירה, חוויה", שבו היא מרצה על סגולות האבנים לנפש ולגוף, מאיירת וכותבת משפטי העצמה הקשורים לחומר הקשה וגם מדריכה ילדים ומבוגרים איך ליצור אבן זוהר משלהם.

בימים אלה יוצא לאור ספר ילדים שכתבה "אבני הכוחות של הדר" (הוצאת סער), שאותו גם איירה.

הספר מגולל את סיפורו של הדר (בן אחותה שימש השראה לדמות) שנמלט מחדר הרופא רגע לפני שהוא אמור לעבור טיפול שיניים כואב. במהלך שיטוטיו עם כלבת המשפחה מוצא הדר חלוק נחל, ועליו הוא מצייר דמות של ינשוף אותה הוא מכנה "ינשופי".

אותה דמות מחזקת אותו במהלך הטיפול וגם אחריו. בהמשך הוא עושה דבר דומה גם לאמו, לאחיו הקטן ולחבריו.

"נולדתי בקיבוץ חפציבה שבעמק יזרעאל. אבי נפטר לפני 11 שנה, אבל אמי ואחותי עוד גרות שם. אחי עבר לניר דוד הסמוך", סיפרה מור.

"בעמוד הראשון של הספר מופיע ציור של נחל האסי שזורם בין בתי ניר דוד, אבל שאר הציורים מתייחסים לקיבוץ דמיוני. את בן זוגי ואבי שלושת ילדיי הכרתי דווקא במנהטן, וחזרנו לקיבוץ שלו רמת יוחנן ב-1992. שנתיים לאחר מכן התחתנו והתקבלנו לחברות".

לפני שלוש שנים גילתה מור גוש חשוד בשד, שהתברר מאוחר יותר כממאיר. היום היא מתארת את האירוע הזה כ"קוסמי" לדבריה, כזה שהחל בשיחה תמימה עם חברה שהעידה בפניה על גילוי דומה.

"קמתי בשתיים בלילה, עברתי לסלון והיד שלי הלכה כמעט מאליה לאותו מקום מדויק בו נמצא הגוש", היא תיארה. "אמרתי לעצמי 'רק לא זה', והדחקתי את המחשבה שאולי זה כן סרטן. שוחחתי עם עצמי ואמרתי שאני סתם היסטרית.

ספרה של מור

"טסנו לחו"ל, חזרנו, ואז החל מבצע צוק איתן שלקח את כל תשומת הלב מהפרטי ללאומי. רק אחרי כמה חודשים הלכתי להיבדק, והתשובה של הרופא היתה חד משמעית וקשה עבורי. לפחות נאמר לי שהמזל הוא שגיליתי אותו בזמן ומוקדם יחסית. לא היה קל, אבל הנפש נפגעה יותר מאשר הגוף".

ואז החלטת לעשות לטובת הנפש לא פחות מאשר לטובת הגוף.

"מדויק. התחלתי להבין לאחר הניתוח המתבקש ובין הטיפולים בבית החולים נהריה לימי ההתאוששות בבית, שהצורה בה אני מקבלת טיפולים משפיעה וכל עוד אני פוחדת גם הגוף נחלש ולא מגייס כוחות. התחלתי להדחיק את הפחד והפכתי אותו לדחף.

"הבנתי שאני צריכה להרגיע את הנפש לאחר שנים של עבודה חינוכית לתוך הלילה, ואינספור שיחות ומתחים שיש בעיסוק הזה. הטיפולים, שישה במספר, נעשו במשך שנה ורבע עד שהגיעה האבחנה שאני נקייה.

"למרות הוראות המטפלים שעליי לנוח יצאתי לטבע, עשיתי ספורט, קיימתי שגרה בריאה. וגם התחלתי לצייר ולאייר  אבנים".

 "במקביל להוראה היה לי מרכז לטיפולים הוליסטיים בבעיות קשב וריכוז בשם 'משעולי  חיים'. המחלה גרמה לכך שהמרכז ייסגר, אבל פתחתי לאחריו את 'אבן זוהר'. אני מרצה על סגולות האבנים, מוכרת אבנים שצוירו על ידי, מקיימת סדנאות יצירה על גבי אבנים.

"פונים אליי גם בבקשות לצייר מאפיין מיוחד שקרוב לליבו של הלקוח, שורה משיר, או מילים מחזקות. כשהבן שלי הולך למבחן אני נותנת לו אבן להצלחה. גם למזכיר הקיבוץ אודי פלד , שסייע לי רבות בהוצאת הספר וחריזתו, יש אבן שלי על השולחן במזכירות. כל אחד שמגיע לשיחה איתו שומע קודם כל הרצאה על האבן".