כבר 16 שנים ברציפות שולחת טלילה ירובעם (81) מבית השיטה ברכות ימי הולדת לכל חברי הקיבוץ. בעצם, אם תשאלו אותה היא תתקן אתכם שלא רק לימי הולדת היא שולחת, אלא לכל האירועים שיש לחבר: חתונה, לידה, גיוס לצה"ל, סיום בית ספר ועוד.

"רוב האנשים שמחים ומודים על כך". ירובעם ואחת הברכות, צילום: אלבום משפחתי

את הברכות היא כותבת בעצמה, בחרוזים, ומקשטת אותן בידיה בעפרונות טוש צבעוניים ושמה בתאי הדואר.

"קיבלתי מהמזכירות את רשימת כל חברי הקיבוץ. העמוד הראשון כבר לא רלוונטי, רובם אינם איתנו, וזה עצוב לי", מספרת ירובעם. "סידרתי את השמות לפי חודשים, ובכל יום אני מסתכלת מי המבורכים. אני משקיעה בזה הרבה מחשבה, אבל בעיקר אהבה, אכפתיות ונתינה".

מה התגובות שאת מקבלת מהציבור?

"רוב האנשים שמחים ומודים על כך. אפילו אמרו לי פעם שאני חסידת אומות העולם. יש גם כאלה שביקשו לא לשים להם ברכה, אבל הם מעטים".

ירובעם היא אישה פעלתנית. לפני 35 שנה אובחן גידול לא ממאיר בעצב השמיעה שלה. היא עברה ניתוח ראש בבית החולים שיבא בתל השומר, ובעקבותיו נגרם לה עיוות בצד ימין בפנים. ובכל זאת, הדבר לא עצר אותה מלדחוס עוד ועוד פעילויות בימות השבוע.

לאחר ההפרטה, לפני כעשור, היא פתחה בביתה ענף קטן המספק שירותי כביסה לחברים שאין ביכולתם לכבס בבית. גם כאן היא משקיעה את כל כולה, מקבלת כביסה מלוכלכת ומגישה לחבר חבילה מקופלת בעלת ניחוח נעים. "אני נהנית מהעיסוק הזה", היא אומרת, "וכשנהנים - לא עובדים, משחקים".

וזה עוד לא הכל. ירובעם לומדת את תורת ימימה, משתתפת בחוגים שונים, מתעמלת, צופה בסרטים, ובאופן כללי - אין לה רגע דל. "אני לא מאלה שיושבים שעות רבות מול הטלוויזיה", היא אומרת.

לאחר גירושיה החלה בפרק ב' בחייה, עם בן־זוגה גדעון גל מגן שמואל. את גדעון הכירה ב־1991 בזמן מלחמת המפרץ.

"קיבלתי את הטלפון שלו מהשדכנית של התק"ם", משחזרת ירובעם. "התקשרתי אליו בדיוק בשנייה שהיתה אזעקה. השארתי את הפרטים שלי, וחשבתי שהמלחמה תשכיח ממנו את העניין. אך הוא חזר אליי. דיברנו המון בטלפון. קול הבס שלו קסם לי, והרגשתי שזה זה".

לאחר שנתיים הוא עבר לבית השיטה, וכמו בסרטים - הם חיים באושר ובשמחה, וממליצים לכל אדם החי בגפו לפתוח פרק ב' בחייו, כי לא טוב היות האדם לבדו.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו