השבוע יציינו במרבית הקיבוצים את חג הפורים, לילדים וגם למבוגרים. מי שלא יתחפש ויתאפר, למרות שבכוונתו להגיע לנשף בקיבוצו, הוא דידי גת ממעגן מיכאל.

כל השנה מגלם דמויותת. גת, צילום: אלבום משפחתי

"בכל יום בשנה אני מגלם דמויות ולובש תחפושות שונות ומשונות. הפעם, רק לערב אחד, אסתפק בכובע", הבהיר גת שמוגדר בקיבוצו כענף תאטרון, אולי היחיד בתנועה הקיבוצית ויש לו קבלות מרשימות בתחום.

גת שיחק במשך שנים בתאטרון הקאמרי, בתאטרון חיפה, בתמונע, בתאטרון ספרייה, בהפקות פרטיות לילדים ולנוער ועוד.

במשך עשור כתב, ניהל, הפיק, ביים ושיחק בתאטרון מעגן מיכאל שנקרא תאטרון האסם. מאחוריו 30 פרסומות, הופעה ב-20 סדרות בטלוויזיה ובין 50 ל-60 הצגות שונות שחלקן רצו מאות פעמים.

בימים אלה הוא מתחיל את החזרות להפקה פרטית חדשה לסאלח שבתי שבה ייקחו חלק שמות גדולים בתעשייה, לאחר הצגות רבות של המחזמר בילי אליוט שבו שיחק.

"אני אשחק בסלאח שבתי את תפקיד גזבר הקיבוץ נוימן, אותו גילם בסרט שרגא פרידמן המנוח וזה כבוד גדול עבורי", סיפר גת. "עשרות נבחנו לאודישן על התפקיד ובחרו בי, לאחר שנועדתי לתפקיד אחר.

"בעבר גם עשיתי את כנר על הגל, שהיה עיבוד קיבוצי שלי להצגה המקורית לכבוד חג השישים למעגן מיכאל. חוץ מזה זוכרים אותי לאחרונה מהפרסומת לכרובית של סנפרוסט, וגם מהעונה השנייה של 'צומת מילר'".

ומה הקיבוץ מרוויח מכך שאתה איש תאטרון מצליח?

"עד לפני שנתיים הייתי רכז תרבות במשך ארבע שנים. זו היתה הקדנציה השלישית שלי בתפקיד. ב-1988 סיימתי שלוש שנים ראשונות, וב-1998 את התקופה השנייה של שלוש השנים.

"לאחר הלימודים בבית צבי הקמתי תאטרון בשם האסם, בו שיחקו חברי קיבוץ ולעיתים גם שחקנים צעירים מהאזור. סגרתי אותו ב-2001 לאחר עשר שנים בגלל עייפות החומר. מריכוז התרבות פרשתי רק לאחר שהתחלתי להופיע במחזמר המצליח בילי אליוט.

"בחודש אוגוסט האחרון העלינו 38 הצגות, וזה היה בלתי אפשרי לעשות זאת במקביל. בהצגה הייתי המורה לאגרוף ומנהיג הכורים. מה שמוזר הוא שאחד מחמשת בניי היה רקדן בלט קלאסי במשך שנה אחת עם בנות בלבד. ממש כמו בהצגה".

בפרוסמת של סנפרוסט. צילום: מתוך הקמפיין

ואיך אתה מתנהל עם ענף התאטרון שאתה העובד היחיד שלו?

"ממש כמו הרפת והלול. אני משלם לקיבוץ את עלות ימי העבודה שלי, ומהעודף, שהוא לא מעט, אני משקיע בהפקות שאני עושה או בהוצאות נסיעה לחזרות ואש"ל.

"לאחרונה הוצאתי דיסק מהשירים שכתבתי, ובהקלטות השתתפו גם שולה חן ורפי ויינשטוק. אני זוכר שגרי בילו, מנהל בית הספר לתאטרון בית צבי, אמר לי שלא האמין שאצליח להקים תאטרון בקיבוץ לאחר שאסיים את שלוש השנים, אבל כך היה.

"למרות כל ההצגות והסרטים שעשיתי, השיא שלי היה ההצגה 'המסע הקסום של דן ודנה' אותה העליתי עם אשתי שרה. היא רצה 1,500 פעם בכל הארץ".

ומה בנוגע לפורים במעגן מיכאל?

"זה החג הכי מושקע ונחשב בקיבוץ. יש להקות, אמנים, עד אור הבוקר רוקדים ושמחים. תענוג".