במועדון לחבר ראיתי אותו עם החליל. הוא חילל, וחלילו פרץ במילים כבדות. אך כשהן פרצו כמילים של רועה עם חליל, הן היו למילים מרחפות ומחייכות. עלי היה רועה מנוסה בנשמות הכואבות. תחת שרביטו הן למדו לרקוד.

הגיח על קצות האצבעות של חוכמה ויופי. אלון, צילום: אמיר תומר

עלי - המשחרר, המורד, השׁר, הקורא, האומן - היה איש האדמה. אני זוכר את שירתו הקוראת תיגר. היא שחררה רבים מאיתנו לחופש. לא ידענו אם שירתו הקלה או הכבידה. הוא היה איש עובד. לא משקיסט. הומניסט אמיתי. לידו אין משקרים, ולא כי אסור, אלא כי עִמו זה לא יצליח.

כבר מארגנים לו קבלת פנים שם למעלה. מקבלים את פניו אורפיאו היווני עם אשת לוט. הוא הלוא הרשה להם להסתכל אחורה אל אהבתם. עלי המשורר היה ברגעים אלו להיסטוריון המביא מן הגורן ומן היקב פרקי נדודים.

גם יעקב אבינו מקבל את פניו עם בניו. עם פרויד הוא סידר להם תיקון. מצטופפים שם שאר גיבורי כתיבתו של עלי, מן הפרעושים ועד הקרפדות, מן הברושים ועד הגיבור הגדול של כתיבתו המושרשת כל כך: הנביא והחכם פרנץ קפקא. בעקבותיו הוא חיפש את אלוהיו, ולא היה מוכן לתחליפים הנולדים מעצימת עיניים.

אחרי כל אלה, גיבוריו הספרותיים, עומדת מקהלת עין שמר הסובבת את הספרייה הכבדה של סופריה והוגיה. זו עין שמר של מעלה, על ותיקיה וצעיריה, שהרי עין שמר שבה חי עלי יום ולילה היתה תמיד לא רק בית אלא מוקד לגעגועים, האיתקה האגדית שעליה שר.

זו מולדתו של אודיסאוס הנודד, שהיתה נמל הבית שאליו חזר. עלי ידע נדודים מהם. הרי הוא חלוץ לתרמילאי הקיבוץ. מתוך הגעגועים הללו צמח דיוקנו של הקיבוץ שלא זז ממקומו.

הוא נאחז בו כבקרנות מזבח שלא תמיד קיים את שבועותיו, אך תמיד הפעיל את שני השומרים הטטארים, שני הדקלים השומרים על חצרה של עין שמר הישנה.

עלי גילה לנו שהם שומרים על המצפון הבלתי צפון של היחד. הוא הזכיר לנו כי הם העומדים אחרי חוקו החמור של הקיבוץ, יוצקים לא פעם כאבים לתבניות קשוחות של שכחה ואושר סינתטי במקום לשיר ניגון אמיתי.

עלי פרץ עם חליל הרועים שלו ושחרר מעניבות חנק. הוא רקם רקמה שזורה מפסוקים ומפיסות שדה, מברושים זקופים ומקריקטורות עוקצניות, והכל מרוב אהבה.

עלי הגיח לעולמנו על קצות האצבעות של חוכמה ויופי כשהוא תובע תביעה בלתי אפשרית - נחמה של אמת. כדי לעשות זאת הוא צלל לספר ולפולמוס. למילים הפשוטות, הקורעות מָסַכים ומסתלסלות לשמיים ולארץ.

הוא יגיע לשמיים לאחר שהצליח לערער על הקדיש שכתב לזכר אמו בקדיש המתוקן שיאמרו עליו בני משפחתו. וזאת על ידי הרקמה המיוחדת שרקם בעזרת חליל הרועים שכבר לא מש מליבנו. הוא יצליח בכך הודות לאהבת משפחתו שזכה לה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו