האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות ציינו אתמול בישראל את יום הסרטן הבינלאומי, במטרה להעלות את המודעות למחלה ולדרכים להפחתת התחלואה והתמותה.

"קיוויתי שמדובר בטעות". ידידיה בבית החולים, צילום: אלבום משפחתי

סרטן השד נחשבת למחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל, עם כ-5,000 נשים המאובחנות מדי שנה. ככל שהגילוי מגיע בשלב מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להחלמה עד ל-90 אחוזים.

הבדיקה העצמית הכרחית לטובת הגילוי המוקדם של הגוש החשוד. במקביל מומלץ להיבדק אצל כירורג שד אחת לשנה, והחל מגיל 50 לעבור בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים.

סיפורה של יפעת ידידיה, בת וחברת נצר סרני בשבע השנים האחרונות, התחיל בבשורות קשות אבל הסתיים לבסוף בהחלמה מלאה ובאופטימיות רבה לקראת ההמשך.

ידידיה (38), נשואה ואם לשלושה ילדים, חזרה לעבודה כמנהלת משאבי אנוש בחברה גדולה כמה חודשים לאחר הלידה האחרונה. במקביל הפסיקה להניק, אבל הגוש בשדיה נותר בעינו והדבר עורר את חשדה.

"ב-21.2.17 ניגשתי לבדיקה אצל כירורגית שד. הייתי בטוחה שהיא תגיד לי שהכול בסדר ושאין חשד לגוף זר בשד, אבל הבדיקה הלכה והתארכה והיא הבינה כנראה שמשהו לא תקין", נזכרה ידידיה. "גם לאחר שבבדיקת האולטרא סאונד נמצאו לי שמונה גושים בשד עוד קיוויתי שמדובר בטעות".

בעקבות האבחנה הגיעה ידידיה לד"ר נעה אפרת בן-ברוך, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים קפלן שברחובות. שם התברר לה סופית שבגופה נמצא סרטן שלב 4 עם גרורות בכבד.

"הרופאה היתה מקצוענית ומעודדת חדשנות", אמרה ידידיה, "ובחודש אפריל נכנסתי לניתוח הוצאת גרורה מהכבד. מי שניתח אותי היה ד"ר ברק בר-זכאי, מנהל היחידה לניתוחי כבד, לבלב ודרכי מרה בקפלן. הוא ביצע את הניתוח ללא פתיחת הבטן, עם שני מזרקים, מה שעזר להחלמתי המהירה. הגידול הוסר.

"נתנו לי תחושה של משפחה ושל חיבוק חם". ידידיה בטיול לוורשה, צילום: אלבום משפחתי

"כמה ימים לאחר מכן התחלתי בטיפולי הכימותרפיה, ובשישה מחזורים של טיפול ביולוגי. הטיפולים היו קשים, אבל אחיות המרכז הרפואי נתנו לי תחושה של משפחה ושל חיבוק חם. לאחר סבב טיפולים גילו בבדיקה שהסרטן נעלם".

בתום מספר חודשים ביצעה ידידיה בעזרת מומחים שחזור של שדיה. גם היום הטיפולים הביולוגיים נמשכים, והיא צפויה לעבור אותם כל חייה כדי למנוע גרורות שאולי עלולות להיווצר בגוף, בדומה לאלה שמהן סבלה בכבד.

"אני לא יודעת איך הייתי עוברת את התקופה הקשה של הטיפולים, ואיך המשפחה שלי היתה עוברת אותה, בלי התמיכה האינסופית של הקיבוץ", הבהירה.

"קיבלתי המון עזרה מחברות ומהוריי שגרים בקיבוץ, וכך יכולתי להתפנות לטפל בעצמי. אני עדיין לא עובדת, אבל גם זה יקרה בקרוב. לפני שבוע אפילו חזרתי מטיול בוורשה ואהבתי כל רגע. הגוף חזר לעצמו, ובגדול. חשוב להיעזר ולא לחשוש מכך. זה אחד התנאים להצלחה".

ומהם התנאים הנוספים?

"בצד הטיפולים הפיזיים חשוב לעבור גם טיפולים נפשיים. בצד הטיפול הקונבנציונאלי כדאי לקבל טיפול משלים. הלכתי למטפלים אלטרנטיביים, למתקשר ושיניתי הרבה בתחום התזונה וההקשבה לנפש ולגוף.

"אני חושבת, גם לאור העובדה שאיש ממשפחתי לא חלה בסוג הזה של סרטן שבבסיסו יש מרכיב גנטי, שאולי משהו לא היה נכון בחיים שלי. שאולי הבאתי על עצמי את הצרה הזו. רק השילוב בין סוגי הטיפולים הוא השילוב המנצח.

"חשבתי רבות על שאלות כמו למה אני, למה עכשיו, מה עשיתי או לא כדי למנוע את זה. ונרפאתי בגלל שהתחלתי להתנהל אחרת. אני יותר מאשמח לסייע לאחרים במאבקם כנגד הסרטן. לכן אני גם מתראיינת לכלי התקשורת".

ידידיה ומשפחתה בנצר סירני יעברו בקרוב לבית החלומות שלהם בשכונה חדשה אותה בונה הקיבוץ לחבריו, וגם עובדה זו, לדבריה, תביא לידי ביטוי התחלה של חיים חדשים ובריאים.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו