בזמן כתיבת שורות אלו מזג האוויר בחוץ חורפי. כיוון שהמדור מתפרסם אחת לשבועיים, ייתכן שבזמן שתקבלו אותו לידיכם שמש חמימה תחייך מבעד לעננים ולא יהיה כל זכר לזרימת המים במדבר. ובכל זאת, שמרו כתבה זו לימי הגשם הבאים.

אני מדגיש בכוונה שמדובר בזרימות מים ולא בשיטפונות, כי אני רוצה להוביל אתכם לערוצים הקטנים, אלה המוליכים מים אל בורות המים ואל חלקות העיבוד הקדומות.

קטה ברגע של מנוחה. צילום: באדיבות עוואד אל שליבי

אני רוצה להוביל אתכם להתחקות אחר מעשי הקדמונים שידעו למצוא מים במדבר: הנבטים, הביזנטים, ובעקבותיהם ראשוני המתיישבים היהודים בנגב, אנשי רביבים ושדה בוקר.

בטיול זה נכיר את סוד האגנים הקטנים ואת חוכמת החקלאות המדברית. מי שלימד אותי את תורת האגנים הקטנים היה מורי ורבי ד"ר זאב זיוון. הוא זה שאמר לי שהסוד נמצא באגנים הקטנים, בזרימות אל חלקות העיבוד, בתעלות הארוכות המוליכות מים אל הבורות.

ומי שהוביל אותי בין הערוצים האלה היה אלישע צורגיל, חמי, איש שדה בוקר. כשיורד גשם במדבר, משפחתי ואני אורזים את עצמנו ונוסעים לשדה בוקר, לניצנה, להר ערקוב, לרמת מטרד, לבורות לוץ ולעוד מקומות של חקלאות קדומה, ומביטים בפלא הזה קורה בכל פעם מחדש: איך תעלות המים מתמלאות ומשקות את חלקות העיבוד, או חלילה מה קורה כשתעלה אינה מטופלת כראוי והמים נשפכים החוצה.

המטייל בנגב - בעיקר באזורים ההרריים - ימצא תעלות, בורות מים וחלקות עיבוד. בשנות החמישים, בהשראת חזונו של דוד בן־גוריון, עורר הדבר את סקרנותם של חוקרים שונים, בהם יהודה קידר, מיכאל אבן־ארי ועוד רבים.

אנשים אלו חקרו את החקלאות הקדומה בהר הנגב. הם ערכו ניסיונות שכללו שחזור חלקות עיבוד, תעלות מים, ניקוי בורות מים ונטיעת בוסתני עצי פרי. שתי חוות מוּכרות שרדו מניסיונות אלו, ובאחת מהן אפשר לבקר.

הראשונה היא ליד עבדת. בהמשך הכביש, לאחר הפנייה לגן הלאומי, נראה משמאל מטעים מטופחים. בין חלקות המטע נזהה תעלות בטון האוספות מים מהמדרון שמעליהן, ומשקות את המטע.

השנייה, נגישה יותר, היא זו של שבטה. סמוך לעיר הביזנטית - בצד שמאל של הכביש, כקילומטר לפני הפנייה לעיר הישנה - קיימת דרך לכלי רכב העוברת בתוך בוסתן. ניתן להגיע אליו גם דרך העיר שבטה, כמובן לאחר ביקור במקום.

חיים חדשים

בכפר הנוער ניצנה, שהקימו לובה אליאב וזאב זיוון בסוף שנות השמונים, שִחזרו עם אנשי קק"ל חווה קדומה. בחווה זו עבדו בני נוער שהגיעו לסמינר מדבר.

עבודת השחזור כללה בניית טרסות בערוץ נחל לא גדול, בנייה ושיפוץ של תעלות מים, נטיעת עצי פרי וטיפול בהם. כל העבודות הללו העניקו חיים חדשים לחוות הקדומות באזור ניצנה.

אמנם שחזרנו חווה או שתיים, אך המסתובב באזור לא יוכל להתעלם מכמות שרידי החלקות המעובדות. שרידים אילמים אלו מעידים על תופעת התיישבות רחבה ביותר בתקופה הביזנטית.

לאן לנסוע?

הטיול הזה הוא טיול רכוב. אשלח אתכם מתחנה לתחנה לחפש את הזרימות הקטנות והיפות המוליכות לחלקות העיבוד ולבורות המים. נתחיל באזור ניצנה־שבטה. ניסע על כביש 211, נחלוף על פני הכניסה לשבטה, ונמשיך כמעט עד לגבול עם מצרים.

ניצנה

נפנה שמאלה בכניסה לכפר הנוער, נחלוף על פניו כשהוא משמאלנו, ונמשיך עד לצומת תל ניצנה. שם נפנה ימינה לכביש המנדטורי. נעלה עד לראש הגבעה. שימו לב! סעו לאט ואל תחמיצו את הפנייה.

בנקודה הגבוהה ביותר, פחות או יותר, בצד ימין של הדרך, אמור להיות שלט שעליו כתוב "חווה קדומה". החנו את המכונית וצאו. כמה מטרים לפניכם תבחינו בסלע גדול ועליו כתוב שיר. זהו סלע נדב.

זורמים עם זה. צילום: עוואד אל שליבי

נדב ישראלי, בן צובא, ייסד את גרעיני הש"ש בניצנה. הוא נהרג בלבנון כשעלה על מוקש. גרעיני הש"ש נקראים על שמו. באחת ממחברותיו של ישראלי נמצאו המילים החרוטות על האבן.

את החריטה על הסלע ביצע שמוליק בן־נעים, מדריך קק"ל, שהיה אחראי על שחזור החוות החקלאיות. הוא נפטר ממחלה לפני שהספיק לסיים את העבודה, כך שאבן הזיכרון שלו היא עבור שני אנשים יקרים.

המשיכו במורד ותגלו לפניכם חווה. רדו אליה, ובדקו מהיכן היא ניזונה. משמאל ומימין מוליכות תעלות לחווה. אל תסתפקו במראה הזה. לכו עם אחת התעלות עד לראשה, וראו מהיכן היא מתחילה לאסוף מים. הפתיעו את עצמכם. אם תעברו לאגן הניקוז הבא תגיעו לחווה נוספת, חוות שקד הבודדה.

כשהגענו לניצנה חיפשנו אלמנטים בנוף, ומצאנו את עץ השקד הזה. אימצנו אותו אל ליבנו, והתחלנו לטפל בו. שיפצנו את התעלות סביב כך שיקבל מים, תיקנו את הטרסות, עדרנו, גזמנו ועשינו לעץ טוב. העץ החזיר לנו בשקדים טעימים ביותר.

שבטה

נחזור לכביש 211 במגמה לנסוע צפונה עד לפנייה לשבטה. בדרך תחלפו על פני בסיס צבאי. המשיכו הלאה, ומעט לפני הכניסה לעיר פנו לחוות הפרופסור.

שבטה היא חגיגה אמיתית לאוהבי הנגֶר העילי. סביבה חוות רבות, תעלות, חלקות עיבוד ובורות מים. חשבו על שבטה כעל מושב חקלאי, מקום שכל עיסוקיו מסתכמים בחקלאות.

את החווה הזאת שחזר פרופסור מיכאל אבן־ארי, כמו גם את החווה ליד עבדת. בחווה עצי פרי שונים, ובהם שקד, תאנה, בוטנה, רימון וחרוב. בעונתם מניבים העצים פרי. חפשו את התעלות המוליכות מים לחלקות, עקבו אחריהן וראו מהיכן הן מגיעות. גם כאן תופתעו מעוצמתם.

אגן שדה בוקר - רמת מטרד

נחזור לכביש 211 כשפנינו צפונה עד לצומת טללים. שם נפנה ימינה לכביש 40, נחלוף על פני מצפור חגי ונגיע לצומת חלוקים. אחר כך נפנה ימינה לשדה בוקר.

כשיורד גשם במדבר אנחנו אורזים את עצמנו. משפחת טויטו

נחלוף על פני הקיבוץ ועל פני המדרשה, ונגיע לבור חוורים שעליו כתבנו בעבר במדור (שימו לב שלא ניתן לפנות לבור. יש לנסוע עד לכפר שאנטי במדבר ולחזור). החנו את הרכב במגרש החניה. צאו לבור, אך אל תיכנסו אליו אלא עלו עם התעלות המוליכות אליו מים. ראו מהיכן מגיעים המים.

הר ערקוב

חזרו לכביש 40 וסעו דרומה. בצומת רמון פנו ימינה, חלפו על פני שאנטי במדבר ועל פני חוות אורליה. עלו הלאה עד שתבחינו בבריכת מים מימינכם. מכאן התחילו לעקוב, וחפשו את סימון השבילים על ריבוע בטון גדול.

צאו להליכה, ואט־אט תגלו שאתם באזור חקלאי. לאחר שהרגלתם את העין לזהות את תעלות המים, תתחילו לזהות גם את התעלות שכאן. שימו לב שאין כמעט גבעה או מדרון שאינם מתועלים. כשתגיעו לנקודה שבה ניתן להשקיף על פני העמק, תגלו למטה חלקות עיבוד רבות.

כמעט שאין קטע אדמה שאינו מעובד, שאין בו טרסות. המראה מרנין. ההבנה שבעבר היה כל האזור הזה מעובד מרשימה ביותר. אגב, הר ערקוב עשיר בכתובות סלע. אמנם אין זה נושא הטיול שלנו, אך אי אפשר להתעלם מעושר הציורים שעל גביו. חפשו אותם בסלעים השחורים.

בור ניצנה

חזרה לכביש 40. המשיכו בנסיעה דרומה לכיוון בה"ד 1. בצומת הרוחות נפנה ימינה, נחלוף על פני הבסיס, ונתפתל עם הכביש. תוך כדי נסיעה נראה עושר של טרסות.

מגמת פנינו לבור מים שבעבר נקרא בור ניצנה, וכיום בור עשת. שימו לב כיצד המים נכנסים לתוך הבור, איך דאגו שהמים יזרמו לאט כדי שלא יהרסו את הבור, באמצעות דירוג זרימתם פנימה.

בורות לוץ

בורות לוץ הם אחד האזורים החקלאים החשובים ביותר בנגב. ניתן לומר שאין כאן כמעט חלקת קרקע שאינה מנוצלת. ממגרש החניה, סמוך לשירותים וליד חניון הלילה, יש מסלול הליכה מעגלי.

ישנן מספר אפשרויות לשוטטות במקום. אך אנו אחרי כמה אתרים, ולכן נבחר בקצר ביותר. המסלול עובר בין חלקות עיבוד חקלאיות, ובין הולכת מים לבורות המים. בכל אשר תפנו תראו תעלות המוליכות את מי הגשמים.

נסיים את הטיול במקום הזה. בחרנו מדגם קטן מתוך עושר אתרים מעניינים של אגני מים קטנים. אנו בהחלט ממליצים עליהם על פני הנחלים הגדולים. הם יפים ומשמעותיים יותר, והחשוב ביותר - לא מסוכנים.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו