לא להאמין, אבל זה קיים. זה קורה כשהָחֲפָצִים בבית מחליטים שנמאס להם מבעל הבית המתעמר בהם, ועושים יד אחת כדי להציק לו.

יש להם, לָחֲפָצִים, שפה משלהם שנשמעת ומובנת רק להם ובאמצעות שפה זו הם מארגנים את המרד. כשם שיש לצִפֹרים שפה משלהם שאנחנו שומעים אבל לא מבינים, כך יש לָחֲפָצִים שפה בתדרים שאוזן האדם לא קולטת לחלוטין ואת תוצאותיה אנו רק חשים.

בסיבוב הראשון אני ניצחתי. צילום המחשה: שאטרסטוק

כשתקראו את המרד שהָחֲפָצִים שלי חוללו כנגדי, תבינו ואולי תיזכרו, שגם נגדכם היה אי פעם מרד כזה או אחר. המרד כנגדי היה בעוצמות בלתי רגילות ואפרוש אותו לפניכם אחת לאחת, הכול אמיתי. כל העובדות כולל שמות ועלויות - אמת.

מעבר לגיל האיפוק

הכול התחיל עם הניאגרה (רכישה אוגוסט 2002). לפתע, ביום בהיר, הניאגרה מושבתת. חלק קטן מהמנגנון הפנימי נשבר וחסל. נו, מה עושים, מרד הָחֲפָצִים התחיל בנקודה מאוד רגישה.

בת זוגי אסתר ואני (למעלה מ-60 שנה יחד) לא יכולים להסתדר עם אסלה אחת, היות וכבר מזמן עברנו את גיל האיפוק.

בדרכים לא דרכים ובהפעלת גורמים משפחתיים השגנו ניאגרה חלופית. על מנת לחבר את הניאגרה לקיר יש לקדוח שני דיבלים. לטובת פעולה זו אני לוקח את המקדחה הרוטטת מדגם בוש (רכישה אוגוסט 2002) שמשרתת אותי כבר שנים נאמנות ואופס, המקדח מסתובב בתוך המקדחה, מה שקוראים "הלך הפוטר".

טוב, לא אלאה אתכם בקניית המקדחה החדשה (360 שקלים) שנאלצנו להחזירה (לאחר קביעת הדיבלים) ולקבל זיכוי. בסיום התברר שיש נזילה בחיבור הצינור של הניאגרה לאסלה. בלית ברירה הזעקנו את המקצוען ד' נווה, שברוב תושייתו ותמורת סכום סמלי של 120 שקלים החזיר את השקט למעוננו.

באותה העת ובתזמון מדויק הפסיק לפתע המחשב לעבוד. אין תגובה. דומם. מת. המדפסת עובדת אבל המחשב לא. אל נא יקל הדבר בעיניכם, ללא המחשב אין חיים. והמחשב מהדרג העליון - All-In-One תוצרת HP למי שמתמצא בברנז'ה.

אני מזעיק טלפונית את המומחה שאומר שעל פי התיאור שלי, כנראה שהלך ספק הכוח. מה עושים? אין ברירה, צריך להביאו למעבדה כדי שיבדקו אם ספק הכוח אשם בכל התעלול הזה. הוא ממליץ על מעבדת מחשביםLP  בקרית שמונה. במקביל התקשרתי ל-HP ונאמר לי שהמחיר לספק כוח הוא 350 שקלים, וזמן אספקה שבועיים כי צריך לייבא.

אני חושב שאפילו במלחמת כיפור, כשהתרוצצתי ברמת הגולן עם גדוד של 12 קני ארטילריה, לא עמדתי בפני מצב ענייניים כה מסובך. מה אני עושה? להלן האפשרויות:

1.מזמין מ-HP ספק כוח, בתקווה שזאת הבעיה 2. מביא את המחשב למעבדה 3. לפני שרצים לקרית שמונה מנסים את המעבדה בקיבוץ.

הלכתי בעקבות ההיגיון ואמרתי שננסה קודם כל בקיבוץ. העמסתי בכוחותיי הדלים את המחשב על הפיקנטו והגעתי למעבדה. ההצעה שקיבלתי לא תאמה את ציפיותיי כלל ועיקר והפלגתי אל הלא נודע - מעבדת LP בעיר שמונת הרמזורים.

שם זכיתי בטיפול VIP. ראשית נאמר לי שיבדקו את המחשב, ויתנו לי הצעת מחיר להחזרתו לחיים. והכול ללא עלות. אם הצעתם לא תהיה מקובלת עליי, אקח את המכשיר חזרה ואין עסקה. כה פשוט. הצעתם כה קסמה לי והשארתי המחשב במעבדה. תשובתם תהיה עוד באותו יום או למחרת ויודיעני טלפונית.

למחרת הגיע הטלפון המיוחל ופסק הדין כדלקמן: 1. האשם בהדממת המחשב - ספק הכוח. עלות 300 שקלים. אספקה - יום לאחר אישורי לעסקה. 2. בבדיקת המחשב התברר שהדיסק עובד ב-55% בלבד. (יש לציין שהמחשב, שנרכש בשנת 2014, התקבל מקרוב משפחה והועבר אליי לפני חצי שנה ללא תמורה).

עלות דיסק חדש בנפח זהה 350 שקלים. העברת הקבצים מהדיסק הישן לחדש 300 שקלים (אם בכלל יהיה אפשר להפעיל את הדיסק הישן). אני כמובן יכול לא לאשר החלפת הדיסק.

בשמחה אישרתי את כל המכלול, וכעבור יום קיבלתי מחשב עם ספק כוח ודיסק חדשים. הללויה. עד כאן על הניאגרה והמחשב.

 כשהפתיל מתקצר

באותו שבוע ממש אירע אירוע מצמרר כאשר בת זוגי והמטפלת רחל נסעו לטייל בקלנועית של אסתר. לפתע, ללא כל אזהרה, נגמר החשמל והקלנועית לא זזה. באמצע הטיול רחל נאלצה לרדת וללכת רגלי לצד הקלנועית, וכך הגיעו הביתה מותשות ומאוכזבות. מֶ-רֶ-ד  חֲ-פָ-צִ-י-ם אמרנו כבר?

הפתרון לקלנועית הרבה יותר פשוט. מוסך שגיא. תמורת סכום עגול של 1600 שקלים בשלושה תשלומים אתה מקבל זוג מצברים חדש, וגם יחס ושרות מעולים. וכך היה.

לאחר התקנת מצברים יש לחבר את הקלנועית למַטען אבל אופס, המַטְעֵן לא עובד. ממש מלחמת כיפור ששום דבר לא עבד. מקבלים 12 תותחים עם 300 חיילים אבל אין כוונות לתותחים. מקבלים 12 משאיות, אבל ללא דלק וגם תחמושת אֲיִן.

מה הטעם לצאת למלחמה עם 300 חיילים ו-12 קני תותח ללא כוונות, דלק ותחמושת. לא חשוב. נחזור לענייננו.

המטען זה כבר בעיה. מצלצלים לאפיקים ששולחים לנו במיידי תחזוקן. הוא לוקח לידיו המַטְעֵן ופוסק: רק חדש יציל המצב. שפילט הרולר, בסך הכול כ-800 שקלים והוא לרשותכם. אנחנו, אסתר ואני, נאנחים, ובלית ברירה מנדנדים בראשינו כאומרים הן. מיד מוּצא המַטְעֵן החדש מאריזתו ומתחבר לקלנועית.

אבל אופס. לא עובד. המתחזק פוסק נחרצות - יש להחליף שקע החיבור בקלנועית. כאילו מה? עד היום השקע היה בסדר והיום הוא לא בסדר? התחזוקן לא מקבל תחנונינו ופוסק בסך הכול 400 שקלים ואני מתקין חדש. כדי להוריד את מפלס המתח ששרר באוויר הוא מתרצה.

עסקת חבילה: מטען ושקע ב-1,000 שקלים בלבד. אפשר גם בתשלומים. וכך חזינו במלאכת התקנת השקע שבמהלכה אפילו נתבקשתי לשמש כעוזר ראשי לתחזוקן באחזקת הכבלים.

סוף סוף יש לנו מטען ושקע חדשים. אבל איך שהתחזוקן נעלם במרחבי הגליל, אנו מגלים שהפתיל המחבר בין המטען לקלנועית איננו מגיע לקלנועית כי אורכו חצי מהפתיל של המטען הישן. גם מטען חדש, וגם שקע חדש, ובסוף מקבלים חצי פתיל.

כמובן שגם הפתיל של בת זוגי התקצר. ללא חוכמות היא מרימה טלפון, השמור אצלה למקרים מיוחדים, למנכ"ל בכבודו ובעצמו. הלה הקשיב לה בתשומת לב ובמיידי העביר את הטיפול לתחזוקן בכיר, מוטי, שהבטיח להגיע במיידי בשבוע הבא וליישר את כל ההדורים. אתם ראיתם אותו מגיע בשבוע הבא? לא. גם אנחנו לא.

את המדף למַטְעֵן נאלצנו להעביר למקום אחר (מקדחה ודיבלים), וכל יום אני נדרש למקם את הקלנועית על המילימטר כדי שהפתיל המקוצר של המטען החדש יגיע לשקע החדש. נו, אני שואל אתכם, זה לא מרד? זה האבא של המרידות.

זהו. חשבנו שבאה מנוחה ליגע ורוגע לעייף, ועכשיו אני יכול להתפנות לכיסוח הדשא שהעלה בינתיים קוצים וחרולים. אבל אופס. המכסחת דוממת. המכסחת הישנה והטובה (רכישה אפריל 2004), שמשרתת אותי כבר שנים ארוכות בחדווה, שותקת.

אצתי רצתי לעוֹזי, שהוא מהנדס בכיר ובנו של השכן פנחס, שהוא מומחה בכיר למכסחות יען החליף בשנים האחרונות כבר שלוש פעמים את מכסחת הבּוֹש שלו. פרקנו את המפסק, הכול נראה תקין, הרכבנו חזרה.

אבל גורנישט מיט גורנישט. המכסחת לא נעה ולא זעה. כנראה שהם, החפצים, החליטו לחסל אותי סופית. הם לא סתם מתקלקלים. הם נאלמים. דוממים. כך המחשב, המטען וכך המכסחת.

בצר לי פניתי לגדול מתקני מכשירי חשמל, אליהו זמר. אוֹר הביא לו את המכסחת ובאותו היום הפלא ופלא, המכסחת ראתה את אליהו, נכנעה על המקום וחזרה לפעול כרגיל. הכול תמורת סכום סמלי של 50 שקלים. הללויה.

יש לי רושם שבסיבוב הראשון במערכה הזאת הניצחון הוא שלי. התגברתי ביעילות על המרד הנוכחי. אולם הקרב טרם הוכרע. זה זמן רב שהחפצים מנסים לשכנע את יבשן הכביסה (רכישה ספטמבר 1997) לשבוק. אני שומע אותו נאנק בייסוריו מול הלחץ שהם מפעילים, אבל בינתיים הוא ממשיך. נחזיק לו אצבעות.

תמהני מה יגמר קודם: מרד החפצים או מרד הפלשתינאים. שניהם מלחמות ללא תכלית. בשניהם לא רואים את האופק. והכי חשוב - בשניהם כל הצדדים לא רוצים להגיע לסיום ולשלום המיוחל.