ב-1996 ביצענו את הגל הראשון של הרחבות הבתים, עם ההרחבה של בתי שש משפחות. לאחר סיום העבודה ראינו לנכון לקיים אירוע של חנוכת ההרחבות.

חלק בלתי נפרד מאורטל. חוגגים את חנוכה, צילום: אורי הייטנר

באותה תקופה שירתי כמזכיר וכמרכז תרבות. ישבנו וחשבנו מה תהיה הדרך הנאותה לציין את האירוע ומתי, והגענו למסקנה שאין מועד מתאים יותר לחנוכה מאשר חג החנוכה.

מתכונת האירוע שקבענו הייתה חלוקת אורטל לשש קבוצות, כשכל משפחה שביתה הורחב תארח שישית מאורטל. האירוע כלל הדלקת נרות בצוותא וארוחת ערב, שתורכב מהמטעמים שתביא איתה כל משפחה. בערב הזה חדר האוכל נותר סגור.

החלק הגסטרונומי היה מעל ומעבר לציפיות. חשבנו שכל משפחה תביא עוגה או שקית ממתקים, אבל הן לקחו את זה הרבה יותר ברצינות. האירוע היה מקסים, ולכן חזרנו עליו גם בשנתיים הבאות.

ב-1999 קידום ההרחבות הרביעי שרצינו לבצע הוקפא בשל שנת בצורת והצורך לצמצם בהוצאות. הגענו לחנוכה ושוב עלה הרצון לקיים את אותו אירוע מפעם. כך היה, בלי קשר להרחבות. ומאז מדובר בחלק בלתי נפרד ממסורת חנוכה באורטל.

בשנות המשבר החברתי הייתה הפסקה של כמה שנים, אבל למרבה השמחה כשיצאנו ממנו חזרנו למסורת, שנמשכת כבר 21 שנים.

מסורת יפה נוספת עליה הקפדנו לאורך השנים, הייתה מצעד לפידים מהמשפחתיות לחדר האוכל בנר הראשון של חנוכה. תחילה עבר המסלול דרך האשכולות. אחרי הקמת השביל המרכזי, או כפי שכינינו אותו בשנים הראשונות "שביל חוצה אורטל", המצעד נערך לאורכו.

במשך שנים השתמשנו בכמות רבה של לפידים שהבאתי עמי מוועד יישובי הגולן, כאלה שנותרו אחרי הפגנת הלפידים בירושלים ב-1993. על לוח המודעות המצעד נערך מדי שנה. בפועל, לא פעם הוא בוטל בשל הגשם או רוח חזקה.

לבסוף הופסקה מסורת מצעד הלפידים באורטל, בדומה למצב ברחבי הארץ, לפני כעשור בשל עליית המודעות לבטיחות, ולסכנה הכרוכה בכך. הרווח מביטול המצעד הוא שהשביל אינו מרוח כולו בחֶלֶב אדום, שלקח שבועות, אם לא חודשים, עד שנפטרנו ממנו.

לא מעט שנים נהוגה אצלנו המסורת היפה של הכרזת שמה של קבוצת שנת המצוות בנר ראשון של חנוכה, וארוחת חג בהובלת משפחות בנות ובני המצווה.

מסורת שהייתה נהוגה בעבר וכבר מזמן אינה מתקיימת, למרבה הצער, היא מסיבת חנוכה למבוגרים בליל שבת של חנוכה. באחת השנים ערכנו באירוע זה ערב יווני. אני מודה שלא אהבתי את הרעיון הזה שמצאתי בו מן ההתייוונות.

לפני שנים אחדות הובלנו בוג'ה ואני במתנ"ס הגולן שני מחזורים של קורס לפעילי תרבות: "הקהילה במעגל השנה". לאחר מכן, כשניהלתי את מרכז "יובלים", הובלנו את הקורס הזה במבואות חרמון.

המסר המרכזי שלנו היה שראוי שבכל קהילה יהיה לפחות ציון כלשהו של כל חג. לפחות להתכנס פעם אחת להדלקת נר חנוכה.

אז בוג'ה היה מספר שיש עוד כמה קיבוצים שעל לוח המודעות שלהם מופיעה חנוכייה גדולה, ועל כל נר מופיע האירוע החגיגי שיתקיים באותו ערב בקיבוץ, ובדרך כלל על נר אחד כתוב: "ערב חופשי". ובכל שנה אני שולח לבוג'ה צילום מלוח המודעות של אורטל, ולא תמיד יש בו "ערב חופשי". חג שמח.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו