מועדון החברים בקיבוץ דפנה הומה מפה לפה, וההתרגשות גדולה: החבר ישראל ויזל בן ה-83 הצליח סוף סוף להגשים משאלה, ולהוציא לאור אלבום הכולל 23 שירים בנגינת המפוחית שלו.

את הקשר למוזיקה הוא חייב לראומה וייצמן. ויזל, צילום: על הצפון

הדיסק נקרא "מעבר לקשת", על שם השיר "מעבר לקשת בענן" מהסרט "הקוסם מארץ עוץ", העוסק בארבע דמויות היוצאות לחפש אחר הדבר שיעניק לחייהן משמעות.

בשנת 1945, בהונגריה הכבושה בידי הנאצים, צפה בו ישראל הילד בן ה-10, אחרי שתלש את הטלאי הצהוב מעליו, ולשיר יש עבורו משמעות רבה.

"האירוע שהיה עבורי אולי יותר מכל יציאה אל חירות אישית, קרה בינואר 45'", מספר ויזל. "ימי כיבוש בודפשט על ידי הצבא האדום. בימים שלפני הכיבוש הרוסי חיינו עם הטלאי הצהוב על הבגד. לא העזנו לצאת לרחוב מפחד החיילים הנאצים או עוזריהם, ההונגרים האנטישמיים.

"קשה לתאר את תחושת הסגר בגטו, את הכפייה. בן 10 הייתי כששחררו הרוסים את בודפשט, ועד היום אני זוכר איך תלשנו את הטלאי הצהוב ורצנו ברחובות אחרי החיילים הרוסים, לגעת בהם, להודות להם".

קרובי משפחה, אוהבים וחברים – כולם הגיעו לחגוג את המאורע המרגש עם בעל השמחה. את הטקס הנחה, ברוב חן ומקצועיות, הנכד, עומרי בן ה-14 וחצי, שניצב בגאווה מול המיקרופון, וראשונה מזמין לברך את סבתא צפרירה, רעייתו של ישראל.

בקול שניכרת בו התרגשותה הרבה, מגלה צפרירה כי הדיסק הוא מעין מתנה במלאת 58 שנים לנישואיהם, אירוע שחל לפני שבועיים ממש. "אבל אני נשואה גם למפוחית שלו", היא מגלה בחיוך, "והיא אתנו בכל מקום ובכל טיול. מוסיקה יפה, המשולבת במקומות יפים".

את הקשר העמוק שלו למוזיקה, מספר ויזל, הוא חייב לראומה ויצמן, "שהגיעה אלינו אז, לבתי הילדים במחנות העקורים בגרמניה. היא הביאה לנו חלילית, ואיתה התאמנו. היא גם היתה המחנכת שלנו, וביום ההולדת שלי זכיתי להפתעה אדירה: היא נתנה לי את החלילית שלה".

ללימודי נגינה פורמליים לא זכה ויזל מעולם. "למדתי לבד", הוא מספר, "ראומה לימדה אותי את השירים. כשהגענו ארצה, נשלחנו לקיבוץ שער הגולן, ואחרי שלושה ימים החלה מלחמת השחרור. פינו אותנו, והשארנו שם את כל חפצינו.

"היתה לי קופסת מזכרות שנשרפה שם, ובה גם החלילית. לאחר מכן עברתי לנגן במפוחית שקנה לי המדריך, שהבחין בנטייתי למוזיקה". בהמשך, בנעוריו, עת שהה ברמת השופט, הקים ויזל עם חבריו תזמורת מפוחיות אזורית, עמה הופיעו בכל רחבי הארץ.

הנגינה עוזרת לך להשתחרר מהזיכרונות הקשים?

"אולי כן, קצת. אני מדבר, אנשים מתעניינים וזה עוזר. חשוב שידעו ויזכרו מה היה. טוב לי לראות שהמנגינה מתקבלת".

את האלבום מקדיש ויזל "למשפחתי היקרה, לאשתי האהובה צפרירה, לילדי – איילת, אמנון וחיה, אורית ופיצ'קו, וכמובן לנכדיי: זוהר, יובל, נועה ועומרי".

הוא מודה לכולם על שליווהו לאורך כל הדרך, ואז מוסיף בגילוי לב, "אני נרגש, מודה. 70 שנה חלפו מיום הולדתי – היום בו קיבלתי חלילית שנשרפה בקיבוץ שער הגולן, יחד עם הקיבוץ, במלחמת השחרור.

"במקומה קיבלתי מפוחית פה, ומאז איננו עוזבים זה את זו. עכשיו, 70 שנה אחרי, הגשמתי חלום גדול: הוצאתי דיסק ובו 23 שירים, מהם 18 ישראליים ותיקים, מחרוזת רוסית, כמה קטעים קלסיים – דבוז'ק, שוברט, ברהמס, אנסקו; אמנם לא למדתי מוזיקה – אך הגשמתי חלום".

"ישראל הוא אדם מדהים, שהתאהבנו בו", מספר אופיר בז, מנהל בית הספר "עולם המוסיקה" בכפר גלעדי, שבאולפן ההקלטות שלו יצא התקליטור של ויזל לאוויר העולם. "עבדנו איתו במלוא התשוקה שנה שלמה, אך העיקר הוא שזכינו להכיר את ישראל עצמו".

את המפוחית של ויזל מלווה באלבום גיל מלמוד בפסנתר ובגיטרה, ובין השירים בו ניתן למצוא גם את: "שתלתם ניגונים", "התשמע קולי", "שדמות בית לחם", "אלי אלי" ועוד. "אופיר וגיל ליוו אותי כשנה ורבע", מספר ויזל.

"טוב שלא ידעתי כמה גדולה תהיה העבודה. אולי לא הייתי מתחיל. אני מודה להם על המקצועיות". את התקליטור, שמחירו 30 שקלים, ניתן לרכוש ישירות מישראל ויזל, בטל: 052-2751578.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו