יוניי סקיבה, חברת עברון, עלתה ארצה מאתיופיה בגיל 8 לאחר מסע ארוך ומפרך שעבר דרך סודן. היא מתגוררת בקיבוץ משנת 1991 עם בעלה עוזי וארבעת ילדיהם. סקיבה היא בוגרת לימודי חינוך במכללת אורנים ומטפלת בפסיכודרמה – תחום שאותו היא מיישמת גם בעסק שפיתחה.

יום של צום ובקשות מחילה. סקיבה, צילום: אלבום משפחתי

יוניי ועוזי הקימו ב-2007 את "מברהטיי" (באמהרית "האור שלי"). מדובר בבקתה כפרית אותנטית ברוח העדה האתיופית, שבה חלל גדול המשמש לאירוח קבוצות ומספק גם ארוחות. במקום גם חצר שבה מתקיימים טקסים, קבלות שבת והדרכות מפי יוניי עצמה.

היום (ה') תשמח האישה האנרגטית הזו לארח קבוצות, במסגרת יום עם משמעות שונה מהרגיל. היום תציין העדה האתיופית את חג הסיגד המסורתי, או בשמו העממי יותר "מהללה" (תחינה באמהרית) ו"עמתה סו" (חג הקיבוץ בתרגום חופשי).

מפני שמדובר ביום של צום, תפילות ובקשות מחילה המסתיים בשירה גדולה ובארוחה חגיגית, נשאלת השאלה מה לקיבוץ ולחג הזה? סקיבה מסבירה כי השם לקוח מהמושג "קיבוץ של אנשים", מפני שמדובר בחג של קהילה ולא של פרט, ואין קשר ישיר לקיבוץ של היום.

"הסיגד נערך בכ"ט בחשוון, 50 יום לאחר כיפור, והוא יום של צום והתחדשות", היא מסבירה. "במרכזו מתקיים טקס חידוש הברית בין העם לאל, והוא כולל קריאת ברכות ותפילות לגאולה. הטקס נערך בראש הר גבוה, כסמל למעמד הר סיני וכהני הקהילה מנהלים אותו. ההשראה לכך הוא מעמד דומה המתואר בתנ"ך".

בישראל מקובל לקיים את טקס הסיגד בטיילת ארמון הנציב הצופה להר הבית, ונוכחים בו בני העדה ואישי ציבור. ב-2008 אושר חוק בכנסת הקובע כי חג הסיגד הוא חג רשמי של מדינת ישראל ויום בחירה לחופש מהעבודה.

"החג משמש חשבון נפש פרטי של יום כיפור, אבל מוסיפים לחשבון הנפש הפרטי את הפן הציבורי, ובהתקהלות המונים מכריזים על חידוש הברית עם האל ומתפללים על המשכיות האמונה ובוא הגאולה השלמה", מבהירה סקיבה. "המשפט מתוך ספר עזרא ונחמיה א-ט הוא הציר המרכזי של הסיגד. 'ייקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה' אלוהיהם רביעית היום ורביעית מתוודים ומשתחווים לה' אלוהיהם'.

"באתיופיה ביום הזה התקבצו מכל הכפרים לכפר אחד למען תפילת שיבת ציון. ביקשו מחילה על החטאים שהביאו את העם לצאת אל הגלות לפני 2,500 שנה, ועל כך שחרב בית המקדש הראשון והשני בדרך להיחרב".

ומדוע מציינים את החג גם כאן, בארץ ישראל? סקיבה טוענת שכאן מתווספת לחג משמעות שונה במקצת. לא כמיהה לשוב מגלות לציון וירושלים, אלא תפילה לכך שהעם יהיה מאוחד ויעשה את הטוב בעיני אלוהיו תוך בקשת מחילה על חטאים שנעשו כלפי השם ובין אדם לרעהו.

ואיך את תצייני את החג, בחיק המשפחה בעברון?

"אצלנו זה פחות קטע של דת וצום, אבל במשפחה נדבר על החג ביום שישי יחד עם החיילים שכבר יש לי בבית. היום אשמח לארח קבוצות לארוחה במרכז שליד ביתי. מי שיגיע יזכה לשמוע גם סיפורים על העדה האתיופית ומנהגיה".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו