יש אנשים (השכן שלי בעיקר) שיאשימו אותי בהתנתקות של הקרחון ההוא, באנטרקטיקה, "ממדף לארסן". אותו שכן חושב, כנראה, שאני אחראי לגל החום שהרגשנו בימים האחרונים, ולא אהיה מופתע אם הוא חשב שאני אחראי גם לזיהום שנובע מחיפה.

זה לא אני. אנטרקטיקה, צילום: שאטרסטוק

הקרחון, שנטש את אנטרקטיקה, גודלו 5,800 קמ"ר (שלושה רבעים מגודלה של ישראל). אוכלוסיית העולם מונה שמונה וחצי מיליארד נפש, כך שאני לא האחראי היחיד. במלים אחרות: כל אדם בעולם אחראי ל-0.77 מטר מרובע של הקרחון הנמלט.

מחקר עכשווי הראה שבעיקר חמש מדינות אחראיות לכמויות הפלסטיק הדולפות לאוקיינוסים בעולם: סין, אינדונזיה, וייטנאם, תאילנד והפיליפינים. אילו מדינות אלה היו מנהלות מדיניות להפחתת כמויות הפלסטיק המוצאות דרכן לים, הכמות הייתה יורדת ב-45 אחוזים. כתוצאה מכך אני, אישית, אחראי ל-0.70 מטר מרובע של הקרחון ההוא.

האמריקאים הם רק 5% מאוכלוסיית העולם. הם משתמשים ב-20% מן האנרגיה העולמית, אוכלים 15% מכמויות הבשר העולמיות ומייצרים 40% מכמות האשפה העולמית. כלומר, אני אחראי ל-0.61 מטר מרובע מאותו קרחון.

מאז המהפכה התעשייתית הוכפלה כמות גז הַמֶּתָּן באוויר, שאחראי להרס שכבת האוזון. יש להאשים בכך, בעיקר, את השימוש בדלק ממאובנים ואת הַפָּרוֹת. פרה מייצרת בשנה אותה כמות גז מֶתָּן כמו שמייצרת מכונית משפחתית.

הפרה עושה זאת על ידי גיהוקים ולא פלוצים, כמו שהשאר מאמינים. אני חושב על הנעת המכונית שלי בגז, אבל לא מצאתי עדיין איפה אשים את הפרה. עכשיו אני אחראי ל-0.52 מ"ר של הקרחון.

האם הזכרתי שייצור אורז מהווה גם הוא מקור לגז מֶתָּן? מעכשיו, לא אוכל אורז (מלפני שתי דקות) - אני אחראי כעת ל-0.45 מ"ר של הקרחון. אשתי רוכבת על אופניים - אני אחראי עכשיו לכ-0.39 מטר מרובע של הקרחון. בנוסף, היא חברה בוועד להצלת כדור הארץ (הידוע כשם ועדת איכות הסביבה); כך שעכשיו אני אחראי ל-0.29 מטר מרובע של הקרחון ההוא.

אין לנו כבר שקיות פלסטיק בחדר האוכל, מה שאומר, שהאחריות שלי להר הקרח יורדת דרמטית ל-0.03. לרוע המזל, כתוצאה מכך השימוש בנייר כסף הוכפל פי ארבעה (אחריותי עולה ל-0.1). יצרני מכלי הפלסטיק הזולים לא יוכלו לעמוד בביקוש כאן, בקיבוץ (האחריות עולה ל-0.15).

בכל יום מעכשיו לא ניתן יהיה להשיג שקיות פלסטיק בכלבו, מה שיוריד את אחוז אחריותי ל-0.001. כמובן שאני חייב לחפש אלטרנטיבה להבאת קניותיי הביתה. זה יכלול מפת שולחן ושקיות אשפה מפלסטיק מחדר האוכל וגניבת קלנועית של מישהו.

השימוש בשקיות פח גנובות כשאינך מקובל חברתית אינו משמעותי מבחינה סטטיסטית, לכן אני נשאר ב- 0.001.

במשך השנים נטעתי הרבה עצים בגינה שלנו, רבים מהם עצי פרי. יחד עם גינת הירקות שלנו אנחנו מספקים את צרכי עצמנו. אם מונים את ההרגל שלי לחבק את העצים שלנו באופן קבוע, האחריות שלי לקרחון היא 0.00. כשתראו את השכן שלי, אמרו לו, בבקשה, שזה לא הייתי אני.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו