לא רק קראו בהגדה, גם רקדו אותה. רישום מחול סוף הסדר, בית השיטה, 1941 (דוד אלף)

יותר משקראו את ההגדה, בקיבוצים שרו וניגנו אותה. שירת המקהלה הייתה מחויבת המציאות בסדרים הקיבוציים, ושבועות רבים לפני המועד עצמו כבר נערכו חזרות והכנות.

עוד על ההגדות הקיבוציות לדורותיהן:

סדר פסח תש"ח

הוויכוח הקיבוצי על ההגדה

סדר ראשון בדגניה

הגדת הקיבוץ הארצי 1943

בכל שנה צריך היה לבדוק מחדש מי במנגנים ומי בשרים, כי אחדים עזבו את הקיבוץ ואחרים הצטרפו לשורת המקהלה והתזמורת.

סדר הפסח הוליד שירים רבים שנכתבו על ידי מלחינים קיבוצניקים דוגמת מתתיהו שלם מרמת יוחנן, מרדכי זעירא מאפיקים, יהודה שרת מיגור, יהודה אנגל ממעגן מיכאל, דוד זהבי ויהודה אורן מנען ועוד.

לצד שירי העם נוגנה גם מוסיקה קלאסית מקורית ומיובאת – באך ומוצרט לצד יוסף טל ומרק לברי. כמות לא מבוטלת של שירי פסח שנכתבו עבור הסדר הפנימי של קיבוץ כזה או אחר, הפכו לאורך השנים לשירים שליוו את הסדר בכל בית בישראל.

די אם נזכיר את שיבולת בשדה (מתתיהו שלם), עבדים היינו ומה נשתנה (יהודה שרת), הניצנים נראו בארץ (יהודה אנגל) ומלאו אסמינו בר (דוד זהבי).

במעוז חיים, 1940, צורפו להגדה הוראות מדויקות בנוגע למוסיקה שתציין את תחילת הטקס. "צליל מיוחד של מצלתיים יינתן לאות התחלה. כל שירה וכל אכילה צריכות להפסק מיד. בייחוד יש לזכור לא ללעוס מצה בזמן השירה, הקריאה או הנגינה. שירת הציבור היא חלק עיקרי בחג והיא מותנית בהשתתפות של כל חבר וחבר.  אורי יפה הוא המתחיל בשירי הציבור וכל החברים וכל האורחים מתבקשים להשתתף בהם", נכתב אז לחברים.

מתתיהו שלם המלחין הפציר בלאה ברגשטיין להוסיף תנועה למנגינת "כפינו נישא אל מרום". שניהם, אנשי רמת יוחנן, ראו בשיר האלמותי הזה שיר תפילה לשלום, בניית הארץ, גאולה וקיבוץ גלויות. כך נוצר הריקוד שמלווה את הסדר הקיבוצי מאז שנות השישים ועד היום.

פניה ברגשטיין מגבת דאגה שיושר שיר בסדר של קיבוצה שיזכיר את זכר הוריה ומסורת בית אבא בגולה. השיר "שתלתם ניגונים בי אבי ואמי" נכתב בדיוק למלא צורך זה.

גם הילדים היו חלק בלתי נפרד ממהלך החג, השירה והריקודים. את הקושיות של "מה נשתנה" שרו ילדי כיתה א', והקהל הרב ענה בתשובה. ילדות קטנות חוללו לצלילי השיר "הנה הסתיו עבר".

וכך כתב מתתיהו שלם בשנות ה-50 על ריקוד הילדות ברמת יוחנן: "לאה ברגשטיין  ממהרת לאסוף את הילדות ומחברת איתן ריקוד קליל וחופשי, המתאים בדיוק לאופיין הצעיר של המחוללות. בהמשך גילתה לאה שלריקוד הזה היה תפקיד חשוב נוסף – בעזרתו שולבה בחג שכבת גיל נוספת, הילדים. והרי חג אמיתי חייב לשלב בתוכו את כל שכבות האוכלוסייה".

, מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו