מבלי שהתכוון לכך, אבל ברצון רב, בסבלנות ובמסירות, הפך עמי בר למקור מידע ועזרה עבור מאות ניצולי שואה ברחבי הארץ, ולהם אין די מילים להודות לו. "התברברנו חודשים בין כל מיני אתרים ונציגים", אומרת חברת קיבוץ מהצפון, "עד שהגענו אליו, ופתאום הכל היה ברור. בסבלנות בלתי-רגילה ספג את הנדנודים שלנו, הסביר לנו והנחה אותנו, ולא עזב אותנו עד שהשגנו את מה שמגיע לנו".

עוד על ניצולי השואה בקיבוצים:
הרופא הערבי מקשיב לניצולי השואה מהקיבוץ
"הנאצים לא הצליחו להשמיד אותי"
עוד סיפורים קיבוציים בעמוד הפייסבוק של "ידיעות הקיבוץ"

הוא תושב גבעתיים, 43, יועץ עצמאי לחברות בתחום הפיתוח העסקי, ואל ההתנדבות לטובת ניצולי שואה הגיע לפני כשנתיים וחצי. "הוריי שרדו את המלחמה ברומניה", הוא מספר, "ואצלנו בבית דובר הרבה על המלחמה והשואה. כשנתקבלה בבית המשפט העליון פסיקה, לפיה גם הוריי זכאים לפיצויים ממשרד האוצר, התחלתי להתעניין בנושא לעומק, ותוך זמן קצר הפכתי, להפתעתי, למקור מידע לניצולים רבים".

הוא מבקש להמעיט בערך פעילותו: "אני בסך הכל משיג ומרכז את כל המידע הממשלתי על זכויות ניצולי השואה, ומכל מקור אפשרי - מהאינטרנט ומהעיתונות היומית, ואז מפיץ אותו באינטרנט ובכתבות בעיתונים שונים ומבקש לגלגל אותו הלאה, בציון שמי והדרך להגיע אליי. אני יודע שכך אנשים הגיעו אלי, והעבירו את המידע הלאה. מי שתשובתי במייל לא מספקת אותו - מתקשר טלפונית, או משאיר מספר, ואני חוזר אליו".

המתנדבים לעזרת הניצולים בקיבוצים, לא יודעים את מה שאתה יודע?
עמי בר: "פונים אלי גם המתנדבים מהקיבוצים, והם שומעים ממני על זכויות והטבות שלא ידעו עליהן. הזכויות וההטבות לניצולי שואה מתעדכנות כל הזמן, ולא כולם ערים ומודעים לכך. הבעיה היא, שהפצת המידע מטעם הממשלה לא מגיעה לכל מי שצריך אותו. אני פועל באופן אקטיבי ושוטף, ולכן מגיע אל מרבית המידע".

במהלך שתי שנות פעילותו, מעריך עמי, הוא דיבר, כלומר, כיוון, עדכן, סייע, לכאלף ניצולים, כ-10% מהם קיבוצניקים. "זה הגיוני", הוא אומר, "כי רבים מחברי הקיבוצים עלו ארצה בשנים הרלוונטיות מבחינת האוצר, לקבלת גמלאות - שנות הארבעים, ועד אוקטובר 53'. זה הדד-ליין שנקבע".

בשום אופן לא משום שהוא מבקש להקל על עצמו, אלא מפני שהוא רוצה להקל על הניצולים, ולהגיע עד אל האחרון שבהם, הוא מבקש להביא להלן מידע, שאולי טרם הגיע אליהם: גמלה חודשית ליוצאי רומניה, בולגריה, לוב, תוניס וחלק מאירופה כנרדפי הנאצים: תושבי ישראל שעלו ממדינות אלה לפני אוקטובר 1953 וחיו בתקופת מלחמת העולם (גם כתינוקות ועוברים), ואינם מקבלים גמלה כלשהי שקשורה למלחמה, זכאים לגמלה חודשית מהאוצר בסך של 1,850 ש"ח לפחות, ולזכויות חשובות נוספות (גם ליוצאי פולין, צ'כיה, הונגריה, אוסטריה, בלגיה, הולנד, צרפת ומדינות נוספות שהיו תחת כיבוש או השפעה גרמנית)!

עזרה כספית נוספת מהאוצר לבעלי הכנסות נמוכות: מקבלי גמלה מהאוצר אשר הוכרו בפחות מ-40% נכות בשל מחלות שונות ומשתכרים פחות מ-4,922 ש"ח לחודש, סך כל ההכנסות האישיות לחודש כולל הגמלה מהאוצר - יכולים לקבל עזרה כספית שהיא השלמה לסכום 4,922 ש"ח, וזכויות נוספות. לבעלי 40% נכות ומעלה, עד 50%, יש זכות להשלמת ההכנסה ל-5,368 ש"ח, וכן זכויות נוספות, לבעלי 50% נכות ומעלה יש זכות להשלמת ההכנסה ל-8,158 ש"ח וזכויות נוספות.

מקבלי גמלאות מגרמניה כל שלושה חודשים: תושבי ישראל המקבלים את הגמלה התלת-חודשית בסך של 900 יורו ועלו לארץ לפני אוקטובר 1953 - זכאים לעבור לגמלה של האוצר שהנה חודשית, גבוהה יותר, ועדיפה מכמה בחינות משמעותיות.

יוצאי גטאות זכאים לפנסיה סוציאלית מגרמניה: יוצאי גטאות שנולדו לפני 1937 זכאים, בתנאים מסוימים, לפנסיה סוציאלית מהביטוח הלאומי בגרמניה. ייתכן גם סכום רטרואקטיבי משמעותי משנת 1997,
למי שעדיין לא הגיש בקשה. שאירים של יוצאי גטאות (רק אלמנים או אלמנות, שבני ובנות זוגם לא הגישו בקשה לפנסיה ונפטרו לאחר שנת 2002, ושקיבלו קצבת זקנה מהביטוח הלאומי בישראל, או שהגישו בקשה אחרי שנת 1975 וסורבו) זכאים לקבל מענק חד-פעמי.

ועמי מסכם: "אנא, הרגישו חופשיים ליצור עמי קשר במייל (amiami70@walla.co.il), או השאירו הודעה בטלפון (055-6665123), עם פרטים אישיים כגון: שם, ארץ מוצא, שנת לידה, שנת עלייה, האם הייתם בגטו או במחנה עבודה, והאם אתם מקבלים כיום גמלה כלשהי, ואיזו. השאירו מספר טלפון, ואחזור אליכם".

והוא מוסיף הערה: "מכיוון שיש תקופות עם פניות רבות, לא תמיד אני יכול לענות מיידית בטלפון או באימייל. אני משתדל תמיד לחזור לכולם, ואם בטעות לא חזרתי, אנא אל תתייאשו, שלחו לי מייל נוסף, או השאירו לי הודעה נוספת, ואחזור אליכם".