החודש עלה לאקרנים ברחבי הארץ סרטו התיעודי של אופיר טריינין, בן בית ניר, "משפחה בטרנס". הסרט מביא את סיפורה הנוגע ללב של משפחת צוק מנהריה המתמודדת עם הפיכתו של עמית (43), אב המשפחה, לאשה טרנסג'נדרית.

"יצירה עם משמעות אמיתית". משפחת צוק, צילום: אלבום פרטי

הוא חושף ברגישות את הדינמיקה המשפחתית החדשה שנוצרת ואת החוויה של עמית, של האשה שלצדו גלית (43) ושל ארבעת ילדיהם, שאינם נענים לתכתיבים למרות המוסכמות החברתיות.

דווקא כשנדמה שהמסע המגדרי של עמית הגיע ליעדו בשלום, מאיים על הזוגיות המסע האישי של גלית, בת הזוג התומכת.

הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוק אביב 2018, והוא פותח צוהר מסקרן למשפחה אמיצה ובלתי שגרתית המגדירה מחדש את גבולות ההכרה, את הקבלה ואת האהבה של הקרובים לנו ביותר.

נוסף על כך הוא יתמודד השנה ברשימה האקסקלוסיבית על מקום בתחרות האוסקר האמריקאי.

התמודדות מבית

טריינין (44) הוא בנו של רני טריינין, מהדמויות המוכרות בתנועה הקיבוצית וכיום יושב ראש ההנהלה הציבורית של השומר הצעיר העולמי. כשהיה אחיו הבכור בן 30 הוא יצא מהארון, והיה אולי מראשוני הקיבוצניקים שהעזו לעשות כן.

החוויה הזו במשפחה היתה בין היתר מה שהביא אותו לנושא וחיבר אותו ליצירת הסרט. "אף על פי שהקיבוץ הוא מקום קטן, לשמחתי היתה קבלה", אמר.

מתי ידעת שהקולנוע קורא לך?

"החיבור שלי לקולנוע התחיל בבית ניר, הקיבוץ שבו גדלתי ושבו גרתי עד תום השירות הצבאי. בכל יום שלישי הוקרן בחדר האוכל סרט קולנוע, וזה היה רגע של קסם - הן בזכות הסרטים עצמם, והן הודות לאפשרות להפליג לעולמות חדשים ולא מוכרים", משחזר טריינין.

"תחילה דווקא חשבתי להיות שחקן ולא יוצר קולנוע, אבל אחרי הצבא כבר הבנתי שאני מעדיף לעסוק ביצירה".

אחרי לימודים במכללת ספיר שבשער הנגב עבר טריינין לתל אביב, ושם נוצר הקשר עם עמותת תה"לה, עמותה למען הורים לילדים מהקהילה הגאה. "זה לא הפתיע אותי שפנו אליי, משום שגם אני בא ממשפחה גאה.

"צילמנו את הפרויקט 'הולך ומשתפר', צבר סרטים קצרצרים עם הורים במשפחות להט"ביות שסיפרו על התהליך שעברו. המטרה היתה לתת כוח ותקווה למשפחות שנמצאות בקשיים או בתחילת התהליך.

"לקראת סוף צילומי הפרויקט נחשפתי לסיפור מדהים שקורה בנהריה, הסיפור שהפך ברבות הימים לסרט שמוצג כעת".

איך הסכימה המשפחה להצטלם?

"הם קצת חששו בהתחלה, אבל סיפרתי להם שגם אני מגיע מרקע דומה, והוספתי שאני חושב שבעזרת הסיפור שלהם באמת אפשר יהיה לשנות משהו, אפילו קטן, בגישה, בקבלה ובהכלה של החברה. כיום, עם ההצלחה המשמחת של הסרט, אני מרגיש שצדקתי. אין תחושה טובה מזו שאתה עושה יצירה שיש לה משמעות אמיתית ושהיא עושה משהו טוב לעולם".

צילומי הסרט והעבודה עליו נמשכו כשלוש שנים, שנים שבהן נעשה טריינין בן־בית במשפחת צוק. הוא שהה שם, בילה בחברתם, ואפילו, כך הוא מספר, נהנה מאוכל נהדר של שתי אמהות בשלניות.

"כשהתחלתי לצלם, היתה עמית (האבא) בתחילת התהליך. היא עדיין נראתה גבר יותר מאשר אשה, אף על פי שכבר החלה לקחת הורמונים. אני הייתי מתבלבל כל הזמן בין זכר לנקבה כשהייתי מדבר איתה, וזה יצר רגעים לא נעימים, כי ראיתי את המבוכה. לאט־לאט התרגלתי, וגם עמית התחילה עם הזמן להיראות כאשה, מה שהקל על העניין.

"בתחילה תיעדתי את כל המשפחה, והתחושה שלי היתה שאף על פי שעמית עוברת את השינוי, הדמות שאצלה הדילמה המרכזית אם להמשיך בנישואים או לא היא גלית".

איך זה בא לידי ביטוי?

"כשהגעתי, היא נראתה בסוג של היי, וזה היה מפתיע ומשונה מאוד. התוודעתי לכך שהשינוי של עמית נחת על גלית כרעם ביום בהיר, שהיא לא הבחינה בדבר, ושהידיעה טלטלה אותה.

"היא חוותה שני דברים לא פשוטים: גם לעכל שבעלה הופך לאשה, וגם להפנים שהיא חלקה שנים רבות עם גבר שחש כלוא בגוף לא לו. מעמית ציפיתי לשינוי, כי זה מתבקש כחלק מהתהליך של הפיכתה לאשה, אך את מה שקרה לגלית לא יכולתי לדמיין בחלומותיי הפרועים ביותר".

איך זה בכל זאת החזיק? בני הזוג צוק הכירו עוד בימי התיכון, וכבר אז ניצתה ביניהם אהבה גדולה. הם הקימו בית עם ארבעה ילדים, וקשה היה להם לפרק אותו. התקופה הראשונית היתה מורכבת מאוד עבור כל המשפחה.

גלית ניצבה לצד עמית, והבהירה שהיא תהיה שם בתהליך ככל שהיא תהיה מסוגלת. היא טיפלה בילדים, וגם בעמית, שחוותה שינויים רבים במצב הרוח בעקבות נטילת ההורמונים, המשפיעים בין השאר גם על האיזון הנפשי. נדמה היה, כך מספר טריינין, שבעת ההיא לא העזה גלית לגעת במה שהתחולל אצלה בפנים.

ואיך חוו את זה הילדים?

"התחלתי לצלם כבר אחרי שהחל התהליך של עמית ואחרי שהם סיפרו לילדים. מי שלקח את זה הכי קשה היה בנם ירדן, אז בן 15. בבית היו תמיד מעין שני מחנות.

"גלית והבנות מצד אחד, וירדן ועמית מהצד השני. הם היו משחקים כדורסל וכדורגל ביחד, טסים למשחקים של ברצלונה, ופתאום הדמות של האב שירדן העריץ מודיע שהוא רוצה להפוך לאשה.

"ירדן, כך הם סיפרו, כבר ארז תיק בשביל לעזוב את הבית. הוא לא הבין מה נחת עליו, וכל מה שהוא רצה היה לקום וללכת. בדיעבד, ירדן מספר שברגע שראה שגם אמא שלו נשארת ולא עוזבת, זה נתן לו כוח להישאר ולהתמודד.

"היו רגעים לא נעימים". עמית ימין וגלית צוק, צילום: אורי לוי

"גם לו היה קשה לקרוא לעמית בלשון נקבה ולראות אותה מתחילה ללבוש בגדי נשים. בהדרגה החל ירדן להסתגל, ותקוותו הגדולה ביותר היתה שאמא לא תעזוב את אבא".

יובל, הבת הבכורה, היתה אף היא דמות משמעותית בתהליך. היא היתה הראשונה מהילדים ששמעה על המהפך של האב ההופך לאם שנייה. לא היה לה פשוט, אבל היא קיבלה את עמית, והיא זו שבהמשך גם אספה את ירדן אחיה ואת שתי אחיותיה והעניקה להם תחושת יחד מרגיעה במשך התהליך כולו.

מה היה הכי מורכב ביצירת הסרט?

"האתגר בסרט מסוג זה הוא להצליח להגיע לאינטימיות עם כל בני המשפחה, בעיקר כשמדובר גם בילדים צעירים. אגם, אחת האחיות, היתה אז כמעט בת 12, רגע לפני הבת מצווה.

"במקרה שלה תהיתי מה אמורה ילדה בגילה להרגיש ולהבין, אבל היא הדהימה אותי בפתיחות ובאינטליגנציה הרגשית שלה. כשהייתי איתה, הרגשתי באופן מפתיע שהיא האדם שהכי מחובר לעצמו במשפחה. היא יודעת ורואה הכל, ומצליחה לספר דברים בחוכמה רבה, ברגישות ובהומור.

"אגם היא מה שמכונה כוכבת. לצד זה היו לה התמודדויות לא פשוטות בבית הספר ועם החברים, אבל כיוון שהיא ילדה חזקה, נראה בסופו של דבר שהמסע הזה רק חיזק אותה, ושהביטחון העצמי שרכשה הציל אותה".

לגעת עמוק

הסרט הוקרן לראשונה במסגרת פסטיבל דוק אביב שהתקיים לפני כמה חודשים בתל אביב. האולם היה מלא מפה לפה. גם בני משפחת צוק, כוכבי הסרט, היו שם. בתום ההקרנה נעמד הקהל על רגליו ומחא כפיים במשך דקות ארוכות.

"הבנתי שמשהו יוצא דופן מתרחש", מספר טריינין. "הבנתי שהסרט נגע באנשים באופן עמוק. ידעתי שהסרט טוב, אבל אתה לא יודע איך הקהל יקבל אותו עד שלא מקרינים אותו בפומבי. התגובה שימחה, ואז גם הגיעה הזכייה בפרס הראשון בפסטיבל, שבכלל הקפיצה אותנו לעננים".

ומה על הזווית האישית והקיבוצית?

"הוכחה נוספת לחשיבותו של הסרט היתה דווקא בהקרנה בגבעת חיים איחוד. לאחר תום ההקרנה, בשיחה שלי עם הקהל, אמרה אחת הצופות, בת 30 בערך, שהיא מגיעה מקיבוץ קרוב ושיש לה בן כיתה שיצא מהארון, ושהוא לא מעז להגיע לבקר בקיבוץ מהחשש שלא יקבלו אותו.

"נדהמתי לשמוע שהמצב הזה קיים גם כיום. לצד זה חשוב לי להבהיר שבסופו של דבר הסרט הוא בעיקר על נושאים שנוגעים ורלוונטיים לכל אחת ולכל אחד: משפחה, משברים, אהבה, גידול ילדים וגילוי עצמי".

הסרט נתמך על ידי yes דוקו, קרן מקור לקולנוע ולטלוויזיה ומפעל הפיס. הוא משודר בווי־או־די של yes, ונמצא ברשימה המכובדת של הסרטים הנצפים ביותר. במקביל הוא מוקרן בימים אלו בסינמטק תל אביב, בקיבוצים, במתנ"סים ובמקומות נוספים. כמו כן, בהקרנות נבחרות מתקיים מפגש עם היוצר ועם גיבורות הסרט.