בימים אלו יצאה לאור מהדורה מחודשת של הספר "שיח לוחמים - פרקי הקשבה והתבוננות", המתאר את לבטיהם המוסריים של כמה בני קיבוצים שלחמו במלחמת ששת הימים והתקשו להצטרף לתרועות הניצחון.

התקשו להצטרף לתרועת הניצחון. חיילים בששת הימים, צילום ארכיון: משה מילנר, לע"מ

הספר יצא במהדורה מורחבת בהוצאת כרמל, במלאת 70 שנה למדינת ישראל ו־50 שנה למלחמת ששת הימים. היוזמה להוצאת הספר המחודש היתה של קיבוץ תמוז בבית שמש, שבו חברה כיום יונת, בתו של פרופ' אברהם שפירא (פצ'י) מקיבוץ יזרעאל, עורך הספר המקורי.

ליוזמה הצטרפו יובל שחר מקיבוץ גבת ופרופ' זאב גריס מירושלים, חברו של פצ'י. הפקת הספר לוותה ומומנה על ידי עמותת קהילה של קיבוץ תמוז, בסיוע קרן ברל כצנלסון.

המהדורה המחודשת שונה מן המקורית. נכללה בה שיחה שנערכה ביוזמת אנשי שיח לוחמים בישיבת מרכז הרב בירושלים, ולא היתה בספר המקורי.

שניים מיוצרי הספר המקורי, אברהם שפירא ועמוס עוז, אז חבר קיבוץ חולדה, מתבוננים לאחור בפרספקטיבה אישית. במהדורה המחודשת נוספו נקודות משמעותיות שרשם לעצמו יריב בן־אהרן, בכתב ידו, לקראת שיחה עם ירון לונדון על שיח לוחמים בעקבות הסכם אוסלו.

פרופ' מוטי גולני, ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל־אביב, כתב מסה היסטורית המדגישה את מורכבות היחס הציוני אל "הכוח", ומיקומו של שיח לוחמים ברצף הזה.

בסוף המהדורה מופיעות ביוגרפיות קצרות של רוב משתתפי שיח לוחמים ושל משתתפי שיח מרכז הרב, בסדר אל"ף־בי"ת של שמות המשפחה. כך ניתן להכיר לראשונה את משתתפי הספר המקורי שנזכרו בו רק בשמם הפרטי .

"החלטנו להוציא את המהדורה המחודשת מפני שבמלאת 70 שנה למדינת ישראל ו־50 למלחמת ששת הימים ולהולדתו של שיח לוחמים, מצב המלחמה עודו איתנו", מסביר יאיר אלברטון, מנהל עמותת קהילה וחבר קיבוץ תמוז.

"שיח לוחמים מציע הקשבה והתבוננות אל אדם במלחמה, ותובנות למחשבה על אודות מיקומה של המלחמה בכלל ושל מלחמת ששת הימים בפרט, ברצף היהודי, הציוני והישראלי".

שיח לוחמים

מה הערך בהוצאת ספר מודפס בנושא מוסר הלחימה וטוהר הנשק, בעידן שבו כמעט כל מעשה חריג מפורסם באינטרנט בתוך זמן קצר ומלווה בדרך כלל בסרטון מהשטח?

אלברטון: "הספרים בישראל הם עדיין מוצר שצורכים אותו, ואנשים רוצים להסתכל על הדברים כמכלול. באינטרנט כמעט ולא עולים ספרים במלואם, והוא משמש כלי שבאמצעותו ניתן לדון על הספר ולהפיץ אותו. יש ערך לספר מודפס שבו אתה יכול לקרוא בזמנים שונים, בנקודות שונות, ולחזור אליו בתקופות שונות".

ב־2015 עלה לשידור הסרט התיעודי של מור לושי "שיח לוחמים (הסלילים הגנוזים)", שכלל הקלטות שצונזרו ולא נכללו בספר המקורי. הכנסתם את הקטעים האלו במהדורה המחודשת?

"הצנזורה היתה בעיקר פנימית. כשליש ממה שירד היה תוצאה של הצנזורה הממלכתית, וכשני שלישים היו תוצאה של שיקולי עריכה ושיקולי תוכן. במסגרת שיקולי העורכים הוחלט בזמנו לא לכלול בקובץ המודפס את השיחה במרכז הרב, שלא תאמה לדעת העורכים לרוח הספר ולתכניו.

"כעת החלטנו להכניס את השיחה הזאת למהדורה המחודשת, כיוון שבה נחשף במלוא בהירותו רגע היפרדות הדרכים, והיפערות התהום ההולכת ומעמיקה, בין השמאל שהקים את שלום עכשיו לימין הדתי שהקים את גוש אמונים. חומרים אחרים, שהוצאו משיקולי עריכה ענייניים, אינם נכללים גם במהדורה הזאת".

כשאלברטון נשאל איזו השפעה הוא מצפה שתהיה לספר הזה במדינת ישראל אחרי 50 שנות כיבוש, כשמעשהו של אלאור אזריה זוכה לתמיכה של חוגים רחבים בעם ובקרב הפוליטיקאים, הוא משיב שהסוגיות של מוסר בשעת לחימה, צדקת דרכנו והגשמת הציונות במדינת ישראל של ימינו, לא השתנו, והן עדיין רלוונטיות לחלקים נרחבים באוכלוסייה.

"לדעתי", הוא אומר, "לדור שלחם מ־1967 ועד למלחמת יום הכיפורים ב־1973, יהיה מעניין לקחת את הספר הזה ולדון עליו עם הנכדות והנכדים שלו המשרתים כיום בצבא. אני מקווה מאוד שהרבה קיבוצים יקנו את הספר לכל החיילים שלהם כאמירה מוסרית וערכית".

אתה מצפה שהם יציידו בספר הזה את החיילים הניצבים מול הגדר ברצועת עזה?

"כן. החיילים האלה קוראים ברשתות החברתיות שאלות בנושא חוקיות הפתיחה באש מול המפגינים, ושומעים מהצבא ומשרי הממשלה שהירי מוצדק ושזו לא פקודה בלתי חוקית בעליל. זה דיון לגיטימי בנושא אקטואלי, והספר יכול לתת לחיילים עוד ציון דרך וחומר למחשבה".

יש ערך לספר מודפס. אלברטון, צילום: אלבום משפחתי